פריון

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/12/2000 | 07:50 | מאת: s

שלום! יש לי ילד בן 6 שנולד בהריון טבעי וספונטני. מזה 4 שנים אני מנסה להרות שוב ללא הצלחה. עברתי 6 הפריות וכולן נכשלו. לטענת הרופאים אין לי שום בעיה פיזית. אחד הרפאים אפילו המליץ לי על טיפול נפשי. מהי דעתך? האם באמת יש מקום לטיפול נפשי במקרה כזה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
13/12/2000 | 11:22 | מאת: ד"ר אורן קפלן

S שלום לעבור 6 הפריות ולנסות במשך 4 שנים להרות, זה בפני עצמו מהווה חוויה סטרסוגנית מאוד. מבלי להניח כל הנחות על בעיה נפשית כזו או אחרת, אני יכול לשער שעברת הרבה מפח נפש ומתח סביב הטיפולים. דבר זה בפני עצמו יכול להוות גורם משמעותי המפריע לכניסה להריון. יש עדויות לכך שמתח נפשי משפיע על מערכות פסיולוגיות שונות, כולל על מערכת הפריון. מתח יכול לדוגמא לגרום לאיחור ביוץ, להפסקת או שיבוש המחזור החודשי ועוד. יש כאן מצב פרדוקסלי. ככל שיש יותר קשיים בכניסה להריון נוצר מתח נפשי גדול יותר סביב זה, וככל שהמתח גובר, כך עלולה להיות בעיה קשה יותר בכניסה להריון. ניתקלתי למשל בתופעה של הורים שהתייאשו מלהביא ילד לעולם לאחר שנים של טיפולים והחליטו לאמץ ילד. זמן קצר יחסית לאחר האימוץ נכנסה האם להריון טבעי ללא טיפולים. ההסבר שלי לתופעות מסוג זה הוא שלאחר הויתור ירד המתח סביב הנושא ולכן היה יותר קל להיכנס להריון. יש להדגיש שקודם כל יש לוודא שכל הבדיקות הרפואיות בוצעו ושנשללה בעיה פסיולוגית (עד כמה שהרפואה יכולה לדעת, תמיד יש דברים שעדיין לא מבינים מספיק). ללא קשר לטיפול הרפואי, אני סבור שבאופן כללי, ולא רק במקרה שלך, חשוב לקבל במקביל לטיפולי הפריון גם עזרה בתחום הנפשי, מאחר וזהו תהליך קשה לכל אדם. לצערי, אין מספיק מודעות לכך, לא בציבור הרחב, ולא בקרב גורמי הטיפול הרפואיים. הטיפול הפסיכולוגי יכול ללכת בשני נתיבים אפשריים (או בשילוב ביניהם). מחד, הבנה מעמיקה של ההסטוריה האישית, האישיות, צורת החיים, הזוגיות, משמעות הילדים בחיים וכדומה. כאן מדובר על ניסיון להתחקות אחר ההתפתחות האישית לאורך החיים שלעיתים מביאה לקשיים והתלבטויות שונות. נתיב אחר מגיע מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והוא עוסק יותר בהווה ולא מתייחס למעשה לעבר. הטיפול מתמקד בלימוד של דרכים להרגעה עצמית, לחשיבה חיובית ולביטול מצב המתח. ככל שתיהי רגועה יותר כך הסיכוי להיכנס להריון גובר. ניתן להיעזר כאן בשיטות פסיכולוגיות שונות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה ועוד. באופן אישי אני מאמין בשילוב כלשהו בין שתי השיטות האמורות. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית