הצעת טיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/02/2002 | 07:55 | מאת: אבי

שלום לצוות הרופאים מדובר באמי בת 60 אשר סובלת מזה שנים רבות מעצבים, דיכאון, חרדה תמיד נדמה לה שרוצים להזיק לה היתה מטופלת בעבר בבריאות הנפש ביפו לאחרונה ביקרה ביפו וקיבלה פרוזק אחרי הרבה שיכנועים רבים מצד המשפחה אך אינה לוקחת את הכדורים בטענה שלא עוזר לה (לקחה 3-4 פעמים) המצב בבית אינו נסבל ובמיוחד שאבי סובל מלוקמיה והיא לא מניחה לו ,תמיד בבית יש צעקות קללות וריבים ואינה מודעת לעצמה אנחנו אובדי עצות!!!!!! מה ניתן לעשות? כיצד ניתן לגרום לה לקבל טיפול תרופתי? לעזרתכם אודה אבי

לקריאה נוספת והעמקה
20/02/2002 | 10:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אבי, אתה מתאר מצב קשה של חוסר שיתוף פעולה מצד המטופל, שבעצם אינו חושב שהוא צריך להיות מטופל וגורם בכך סבל לא רק לעצמו אלא גם לסביבתו. החוק לטיפול בחולי נפש בישראל מגן מאוד על חופש הפרט של החולה, לאחר שבעבר הרבו להשתמש באשפוז כפוי. אי-אפשר לכפות על אדם טיפול תרופתי במסגרת אמבולטורית (כלומר, שלא במסגרת אשפוז פסיכיאטרי). ניתן רק לכפות אשפוז פסיכיאטרי בתהליך מאוד לא נעים עבור החולה ובמידה רבה גם עבור בני משפחתו וזאת כאשר הוא גורם לא רק סבל לסביבתו, אלא קיים חשש לסכנה לעצמו (התאבדות) או לסביבו ומדובר במקרים הרבה יותר קיצוניים ממה שאתה מתאר. מצבה של אמך אכן קשה ואכן אתה צודק כשאתה קובע שאין לה תובנה למצבה, אם היא מצפה לתועלת מהפרוזאק לאחר 3-4 כדורים. יתר על כן, היא מגיבה בצורה פאראנואידית כלפי ניסיונותיכם לגרום לה ללכת לטיפול. מה שנותר הוא להעביר לה לפחות אינפורמציה עובדתית, למשל, בעניין הפרוזאק שאמור להשפיע לאחר 4-6 שבועות, לפנות אל מצפונה בעניין הסבל שהיא גורמת לאביך החולה ולנסות בכל זאת להתייעץ במרפאה לבריאות הנפש, שמא יימצא מישהו מאנשי הצוות שיצליח להגיע אל ליבה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית