לפסיכולוג ולפסיכיאטר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב. מאז שאני זוכרת את עצמי היתה לי בעיה בחברה.בילדותי לא היו לי חברים רבים ואף הייתי דיי דחויה. היום אני בת 25 ואמנם בטחוני העצמי בהחלט עלה בצורה משמעותית אך הבעיה החברתית לא נפתרה. הבעיה היא שאיני יודעת לאיזו חברה בדיוק אני שייכת. תמיד רוצה למצוא חן בעיני כולם למרות שזה בהחלט לא ראלי.תמיד חוששת שדברי יתפרשו כשטויות . חששותי יוצרים לי קשיים ליצור קשרים חברתיים. שכן בגלל קשיי אני נבוכה בחברה וזאת למרות שאיני ביישנית . איני יודעת אם בעייתי היא בעובדה שאולי לא מצאתי את זהותי שלי או שסתם הבעיה היא במציאת חברים. ברצוני לאמר שהדבר יוצר אצלי תסכולים וקשים רבים שכן כל הזמן מתחולל בתוכי מאבק פנימי שמתיש אותי ולא נותן לי שקט נפשי ושלווה. נמאס לי מהמצב. מה דעתכם יש סיכויי לפתרון ? ואם כן מהו? שנית האם לדעתכם טיפול תרופתי יקל מעט ויעזור לי.
שכחתי לאמר שבעייתי היא אינה חרדה חברתית. וזאת נאמר לי מאיש מקצוע על פני השטח אנשים חושבים שאני מאוד ידותית ואף יש אנשים כמו משפחה שממש לא מבינים אותי ואת בעייתי .
שלום מירב, הקשיים שאת מתארת הם בהחלט נושא לפסיכותרפיה (שיחות) וחבל שהיגעת עד לגיל 25 בלי לנסות לטפל בכך בעזרת איש מקצוע. ברור, שהצורך לרצות את כולם אינו ריאלי והוא מעיד על כך שבעצם אינך מרוצה מעצמך. בסופו של דבר, זהו לב ליבו של הטיפול הפסיכולוגי. אני בהחלט ממליץ לך לפנות לטיפול ולפי תיאורייך, אין אינדיקציה לטיפול תרופתי, אלא אם כן את סובלת מסימפטומים דיכאוניים ו/או חרדתיים שאותם לא כללת בפנייתך. אינני חושב גם שהמטרה צריכה להיות "הקלה", אלא שמצוקתך הנוכחית והעובדה שאזרת עוז לפנות לפורום הן מנוף שניתן להשתמש בו כדי לפנות לטיפול שיחתי מעמיק יותר מההקלה שאת מקווה אולי להשיג בעזרת טיפול תרופתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
ראשית תודה רבה שנית ממה לדעתך יכולה לנבוע בעייתי ?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
