נגישות ומודעות לטיפול

ישנם הרבה אנשים והרבה אוכלוסיות שזקוקוים לטיפול ובכל זאת לא מקבלים אותו. מדוע? איך אפשר, לדעתכם, להפוך את הטיפול לנגיש יותר עבורם?

שלום יש לי תשובה . 1. מחסום המימון= ידוע שטיפול הוא הוצאה יקרה..... לעיתים פגישה בת שעה כרוכה בהוצאה כספית אסטרונומית לבן אדם שעבד כמעט יום שלם על מנת לממנה. אז נגיד, ומדינתנו חסרת התקציב , תספסד בחצי את עלות הטיפול, או תגדיל את המשאבים המוזרמים לשירות הציבורי, הסובל ממיעוט בכוח אדם מקצועי,סביר להניח שתהיה זו הקלת מה. 2.מחסום הבושה= גם אם נדלג מעל משוכת מחסום המימון , נותר מחסום הבושה. חלקים גדולים מהאוכלוסיה, (ולא תמיד קשור העניין למצבה הסוציואקונומי), סבורים שלקבל טיפול זו בושה, כי זה מגדיר קבל עם ועדה את היותם "בעייתיים נפשית". אנשים רבים ,שיכולים להרשות לעצמם, בוחרים לקבל טיפול /ייעוץ נפשי במקום המרוחק ממקום מגוריהם, לבל יפגשו מכרים.... וזה מוביל אותי למחסום הבא. 3. "יחסי ציבור"= להערכתי יש צורך בקצת פרופגנדה=תעמולה חיובית לכל הנושא של טיפול בפרט. אני מניחה שאפילו דרך שידור בערוצי הטלויזיה, ממש כמו תעמולה לקראת מבצעי התרמה למיניהם... ומטרת התעמולה= העלאת המודעות בצורך לפנות כשמציק,כשלוחץ,כשכואב בלב... אנשים הולכים לטיפול כשהגב כואב, כשהגרון אדום, כשהחום עולה....אבל מה עם הנפש? האם שכחתי עוד משהו?? בברכה ש נ ה ב

חן חן על תגובתך המפורטת. ואגב, מה שלום בנך?

שלום, אני חושבת שזה בעיקר פונקציה כלכלית, לצערנו ..... ליאת

יש אנשים שפשוט לא מאמינים בטיפול פסיכולוגי. קשה להם להאמין שזה יכול לעזור. אני נמנה על האנשים האלה....

ס. שלום אכן את נוגעת בנושא רגיש ועצוב. הגבתי עליו לא פעם בפורום והוא מקומם ומרגיז במיוחד. המקור לבעיה פשוט ומהווה פונקציה של סדרי עדיפות תקציביים של הממשלה בלבד. נקודה. הנתונים מבישים הן מכיוון חוק הבריאות והן מכיוון התקציבים שניתנים לשירות הציבורי בתחום הנפש. שני התחומים היחידים לפי מיטב ידיעתי שלא מכוסים בחוק הבריאות הם הטיפול הנפשי וטיפולי שיניים. בשניהם ניתנים טיפולי חירום בסיסיים ומעבר לכך מופנה הנזקק לטיפול פרטי. מבחינת תקנים ומימונם הדבר פועל בהתאם. כמות כוח האדם במרפאות הציבוריות מביאה לתור המתנה של חודשים ארוכים וגם אז הטיפול ניתן לטווח קצר. לדעתי מדובר במגמה מכוונת בשל גורמים כלכליים כדי לגרום לאנשים להתייאש ולא לפנות. קופות החולים מעדיפות להשקיע בתחומי בריאות אחרים. באופן טבעי אנשים אכן מתייאשים ולא פונים. אף אחד לא רוצה להתחיל טיפול ולגלות שאחרי 10 מפגשים צריך להתחיל לספר הכל מחדש. השכר המשולם בשירות הציבורי לפסיכולוגים מגוחך, הנמוך ביותר בקרב העובדים האקדמאים, והופך את העבודה להתנדבות. אנשי מקצוע נשארים בשירות הציבורי כדי להנות מעבודת צוות, דבר שלא קיים בד"כ בעבודה הפרטית, ולא עבור השכר. מי שלא מאמין בטיפול הפסיכולוגי כמו אדי אכן אינו מהווה בעיה כיוון שאינו מעוניין בשירות. יש רבים אחרים שזקוקים לטיפול פסיכולוגי ואינם יכולים לקבלו. אישית, אינני רואה פתרון בעתיד הנראה לעין. בברכה ד"ר אורן קפלן

ערב טוב מה שאתה אומר, איננו מעודד כלל. והמצב במדינה רק הולך ומחמיר, ואיתו הבעיות שהולכות וגדלות, ומשאבים לטיפול- א-י-ן. נגיד,לי אישית תהיה בעייה אם אזדקק לקבל בעתיד טיפול, לא בטוחה שאוכל לממנו. ואם אחליט לפנות לשרות הציבורי, קרוב לוודאי שהפסיכיאטר המקומי ינסה "לדחוף" כדור כזה או אחר, כי אין תקציב לשיחות/או לעבודה פרטנית. (ואני מדברת כרגע מנסיון).... חבל ש נ ה ב

שלום לך, אני מצטרף לדבריו של ד"ר קפלן, אם כי הייתי רוצה לרכך מעט את התמונה. סל הבריאות כולל טיפול נפשי, אך טיפול זה מוענק בצורה שונה ע"י קופות החולים השונות. בקופת חולים הכללית הטיפול ניתן במסגרת מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש, אם של הקופה עצמה ואם של משרד הבריאות. העומס על מרפאות אלו גדול, רשימת ההמתנה ארוכה וחלק גדול מהטיפולים נערכים ע"י מתמחים וסטודנטים בפיקוח ובהדרככה של אנשי מקצוע מוסמכים. ברור שטיפול זה נופל ברמתו המקצועית מטיפול אצל איש מקצוע מוסמך, אם כי אני מכיר אישית מספר לא קטן של מקרים בהם מטופלים הפיקו תועלת רבה מטיפול אצל סטודנט או מתמחה דווקא בשל היותם של האחרונים נטולי שחיקה מקצועית וחדורים שאיפה להצליח. בקופות החולים האחרות מוענק הטיפול הנפשי בצורה שונה. ראשית הוא ניתן אך ורק ע"י אנשי מקצוע מוסמכים והמבוטח זכאי למספר מוגבל, אם כי לא בהכרח קטן, של שיחות עם איש מקצוע אותו הוא יכול לבחור באופן חופשי מתוך רשימה שמציעה הקופה. טיפול זה אינו ניתן חינם, אך הוא מסובסד ומחיריו נמוכים בהרבה מהממוצע המקובל עבור בשוק הפרטי. חלק מטיפולים אלה ניתן לתכנן מראש, תלוי בסוג הבעיה, כטיפולים המוגדרים מראש כטיפולים קצרי-מועד לצורך טיפול בבעיה מסויימת. בחלק מהמקרים, עפ"י המלצת המטפל ואישור הגורם המוסמך בקופה"ח, ניתן להאריך תקופה זו ונדמה לי, לפחות כך זה היה בתקופה מסויימת, ניתן להמשיך את הטיפול אצל אותו מטפל באופן פרטי, ללא השתתפות הקופה, במחיר מופחת אם כי לא זהה למחיר המסובסד, אך עדיין נמוך מזה המקובל בשוק הפרטי, גם לאחר מיצוי תקופת הזכאות לטיפול. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין