חוסר הנאה ממין

יש לי חבר אותו אני אוהבת מאד ונמשכת אליו, אנו גרים יחד ומסתדרים מצויין. אגב, אני בת 25. כבר כמה חודשים אני לא נהנית ממין ועקב כך מתחמקת מהעניין. מה קרה לי? אין לנו כל בעייה ושום דבר חריג לא קרה. יש לציין: בעבודה הלחץ מאד התגבר, סבלתי תקופה ארוכה מכאבי בטן..האם יש לכך קשר? מה לעשות?

שלום עינת, את כותבת ש"שום דבר חריג לא קרה". שחיקה ביחסי מין היא תופעה שכיחה בזוגיות. לא כתבת כמה זמן נמשך הקשר עד שהפסקת ליהנות. קיימות מספר אפשרויות, אך בלי יותר פרטים קשה להשיב. אחת השאלות שחשוב לשאול היא מה קרה לך בקשרים קודמים עם בחורים. את גם כותבת שאת נמשכת אליו. ייתכן שמדובר בשחיקה "נורמאלית" (את כותבת שאתם "מסתדרים", מילה המשקפת שגרה יומיומית וחסרת ריגושים) וייתכן שמדובר בתופעות עמוקות יותר שיש לבקש את הפתרון להם בטיפול אינדיבידואלי שלך או בטיפול זוגי. אם התופעה מוכרת לך מקשרים קודמים שלך, הכיוון הוא יותר טיפול אינדיבידואלי. אם זה חדש לך, הייתי מציע שתמקדי לעצמך את הדבר - ממה נהנית בעבר ואינך נהנית כיום? האם המצב נשאר אותו מצב ורק הרגשתך השתנתה, או האם משהו השתנה ביחסי המין עצמם? אם את מרגישה שלקשר יש פוטנציאל, כדאי אולי לחשוב על טיפול זוגי לאחר שיחה עם בן זוגך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רב, עניין במין והנאה ממיניות, וכמיהה טבעית להנאה הדדית מהזוגיות - הם תגובה לתחושתנו שמהלך חיינו תקין. מכיוון שכך, לא הייתי מייחס חשיבות רק ללחצים שהזכרת, אלא גם, או בעיקר, למהלך חייך הכללי, ובתוכו - לזוגיות שלך. הנה ההסבר: ענייני לחץ בעבודה יכולים להיות מגבירים, וגם ממעיטים - מהדפוס השגרתי של המיניות (תלוי באדם) אבל ספק אם הם, לכשעצמם בלבד, מסירים את חיי המין מסדר היום/לילה הזוגי. לפי מה שמסרת, העדר העניין במיניות הנו משהו של כמה חודשים, ולחצי העבודה וכאבי הבטן הנם יותר עדכניים - מה שנותן לי להבין שאת הדחייה ממין התחלת לפתח עוד קודם לכן. אם אכן נכון הבנתי, עצתי לך שתתמקדי בדילמות חיים שהן "מהותיות", ולא בלחצים המצביים שלך. למשל: האם יש היסוס לגבי בן הזוג? האם המשך השהות איתו תגרור אותך לחתונה שלא ממש רצויה? האם את בכיוון צמיחה אישית טובה כאדם בוגר? כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

לא יודע....אני הומו