חרדות/שינוי מצב רוח

אני בת 32 עובדת כרופאה 5 ימים בשבוע בעיקר בשעות הערב יש לי תינוק בן שנתיים ויש לי הרבה נקיפות מצפון שאני לא נמצאת איתו הרבה עקב שעות העבודה שלי הרבה פעמים הוא לא מוכן לבוא אלי אני מרגישה שהוא לא קשור אלי כמו שהייתי רוצה מה שהכי מדכא אותי זה שבעלי שעובד פחות או יותר אותם שעות משוגעות כמוני בכל זאת הילד קשור אליו יותר מאשר אלי אני מאוד מקנאה והרבה פעמים זה גורם לי להיות במצב רוח לא טוב ואני חושבת שזה משפיעה עוד יותר על הקשר שלי עם הילד מבקשת התייחסות לבעיה שלי בהקדם האפשרי האם אני צריכה לפנות לגורמים מקצועיים כדי לקבל עזרה??????

מיקי יקרה, הקושי שאת מתארת מוצדק והגיוני. לא קל לעבוד כרופאה ולגדל תינוק. אני משער שאם היתה לך אפשרות אחרת, היית בוחרת לבלות זמן רב יותר עם הילד, ושהמצב הנוכחי אינו ניתן לשינוי. את כותבת על נקיפות מצפון, ועל קנאה. אלו רגשות טבעיים שאינם דורשים עזרה מקצועית, אבל לעתים שיחה עליהם עשויה להקל. אני משער שאת ובעלך, למרות עבודתכם הקשה, מבלים עם התינוק ואוהבים אותו כמיטב יכולתכם. אני מאמין שהתינוק אינו מעניש אותך על שעות עבודתך, ומה שנראה לך לעתים כהעדפה של האב אינו ביטוי שלילי נגדך. טבעי שהתינוק יתקשר לאחד ההורים מעט יותר, בשלבים מסוימים של חייו, ואין צורך להילחם על תשומת לבו. יתכן גם שנקיפות המצפון שלך גורמות לך לחשוב שהוא מעדיף את אביו, בשעה שהמצב אינו כה חד משמעי. אני חושב שאם תשוחחי על כך עם בעלך, או תתייעצי עם חברה שמגדלת ילדים, תוכלי להירגע מעט. בברכה, דרור גרין

מיקי שלום אני מצטרף לדבריו של דרור. השאלה היא עד כמה את מוטרדת כיום ממה שקורה. האינטואציה האישית שלך צריכה להכתיב האם יש כאן צורך בפניה לטיפול או ייעוץ מקצועי, ואם כן לאיזה סוג: הדרכת הורים, ייעוץ זוגי, ייעוץ אישי... יתכן וחברה טובה תוכל להספיק. בכל מקרה, אם את חשה חרדות ושינויים במצב הרוח אשר פוגעים באיכות חייך יתכן וכדאי לפנות לפגישה או שתיים כדי לברר יותר טוב במה מדובר. לכל היותר תקבלי חיזוק שהכל בסדר, ואם ישנה בעיה תוכלי לבחון מה הדרך להתמודד איתה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום לכם תודה רבה על היחס וגם על העידוד דבר שדי חסר לי בזמן האחרון......... אני חושבת ששינוים במצב רוח שלי כן משפעים על תפקודי היומיומי וגם שמתי לב שיותר ויותר אני סובלת ממצב רוח מדוכדך כדי לא להשתמש במילה דיכאון שהיא די מפחידה אותי דיברתי עם חברה טובה שגם היא מגדלת 2 ילדים ומתמודדת עם אותם קשיים פחות או יותר כמוני השיחות איתה הם פתוחות ואמיתיות אבל עדיין יש לי הרגשה שזה לא זה!!!!!!! אם בכל זאת הייתי רוצה לפנות לעיוץ לאן לפנות? מה הפרוצדורה? אני מפחדת מחשיפה? אודה לכם אם תעייצו לי את הדרך הכי פשוטה לפתיתרון הבעיה שלי תודה מיקי