האם זה תורשתי

שלום יש לי 4 ילדים 2 בנות בנות 27 והשנייה 25 , ושני בנים האחד בן 12 והשני בן 10 שבכורתי הייתה הגיל 10 בערך התחילו אצלה כל מיני פחדים שאף פסיכולוג לא ידע להסביר לי עליהם,כגון:היא חשבה שהיא מאומצת,או שרוצים להרעיל אותה,והייתה אומרת עשרות פעמיים לפני השינה לילה טוב לכל בני הבית,עם הזמן זה עבר לה והייתה לה ילדות ללא פחדים וחששות,ובגיל 23 התחילו לה חרדות קשות שלא נפרט כרגע והיא הייתה מטופלת בסרוסקט,עכשיו ביתי השנייה בת ה 25 מתחילה עם החרדות יש לה פחד ממחלות,ויש לציין ששתי הבנות נשואות ויש להם חיים יפים ושון בן ה 12 התחיל גם עם הפחדים כגון אומר לילה טוב עשרות פעמיים וכו וכו ויש לו גם דימוי עצמי נמוך למרות שכולם ממש כולם מחמיאים לו ללא סוף על המראה שלו(הוא ילד של פרסומות ממש)יש לציין שהוא לא נולד עדיין כאשר לגדולה שלי היו את החרדות בילדות,ומה שהבנות עוברות ועברו בתקופה האחרונה,הוא לא היה מעורב בזה,האם זה יכול להיות גנים או מה..תעזור לי לעזור להם

שלום מיכאלה, אני מבין את דאגתך. הנושא סביבה או תורשה מלווה את הפסיכולוגיה מראשית ימיה. בעשרים השנים האחרונות קיימת מגמה ברורה לראות את כל ההפרעות הנפשיות כנובעות מסיבות פיזילוגיות. שני דברים צריכים להיות ברורים בהקשר זה: (א) קיימת הסכמה על כך שברוב הגורמים מדובר בהשפעה משולבת של גורמים פיזיולוגיים וגורמים פסיכולוגיים סביבתיים ו-(ב) הטיפול היעיל ביותר ברוב ההפרעות הוא שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה (שיחות). גם אם הסיבה גנטית לחלוטין, אין ספק שהאווירה בבית עירבה לחצים טבעיים ביותר, כאשר עוד ילד ועוד ילד גילה הפרעה כלשהי. לכן, עצתי לך היא לא לראות בהפרעות אלו סוגייה תיאורטית של סביבה או תורשה אלא לדאוג לטיפול נאות לכל אחד מילדייך ואם יש צורך לעצמך, לגופו של עניין. אני מבין שהשאלה: "האם זה תורשתי?" משקפת דאגה שמא זה יקרה גם בעתיד. אינני יכול לנבא מה יהיה בעתיד - אני רק יכול להבטיחך שאם ילדייך יזכו לקבל טיפול נאות בזמן, הם יעבירו פחות חרדה לילדיהם, האווירה תהייה נינוחה יותר והסיכויים שהחלק הסביבתי לפחות לא יעבור הלאה יהיו נמוכים יותר וגם אם כן, ילדייך כבר יתייחסו לתופעה ביתר נינוחות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין פסיכותראפיסט