איך אפשר לחיות ככה?

סלחו לי על ההדחפות, אבל איך אפשר להעביר את הימים בצורה כזו? לקוות לטוב ולהאמין, אבל עד מתי? פה עוד תאונה, עוד אונס, עוד פיגוע ועוד פיגוע ועוד פיגוע... כבר העיפו אותך מעבודה אחת, אולי עוד שעה יעיפו אותך מהשניה ואומרים לך לקוות לטוב ולהאמין... אז יש לי שאלה: להאמין במה? להאמין באלוהים? (אני כבר מאמינה...) להאמין בעצמנו? ומה זה יעזור פה שיד הגורל מכוונת את החיים בעוצמות של הרס ופחד? להאמין שהאנשים למעלה עושים את העבודה שלהם ? (ביטחון?כלכלה?) אז נניח שעניין האמונה לא ממש משפר את ההרגשה הפנימית הסוערת, את הכאב שאני חשה בכל פעם שנלקחים חיים לשווא, את העובדה שלא נשאר דבר העולם שלא גורם לי לדאוג- אז? יש דבר להפוך אדם רגיש מטבעו לפחות רגיש, ל"צפצפן"? יש אנשים כאילו? קל להם יותר לחיות? (ציניות, כן...)

כוכבית, דבר ראשון, למה לא תבחרי לך איזה שם כלשהוא, קשה להתייחס לכוכבית, דבר שני: ההרגשה שלך כל כך מוכרת . היא גם מאד מובנת. זה נורא מתסכל שחיים נגדעים יום יום בלי שום סיבה. ואם ימותו כל יום יהודים זה מזיז למישהו ? זה משנה את המצב של הפלשתינאים ? לך תנסה להכנס לראש של המטורפים הפאנאטים התתי אנוש המפגעים למיניהם. והם עוד חושבים שהם עושים איזו שהיא מצוה ונהיים קדושים. אי אפשר לתפוס את זה ולעכל את זה אבל החיים חזקים מהכל והם ממשיכים. צריך איכשהוא להתמודד עם זה. שיהיה לך הרבה כח , הלואי ויגיעו בקרוב ימים טובים יותר. ביי

* שלום קשה לחיות ככה. לכולנו. פעמים רבות טיפול פסיכולוגי עוסק בהסרת ההדחקות, כלומר הדברים שאנחנו מתעלמים מהם ולא מודעים אליהם, וזאת במטרה לשפר את איכות החיים. כנראה שלפעמים חשוב לעשות תהליך הפוך. להוסיף בידוד והגנה ומידה מסויימת של הכחשה ממה שקורה בסביבה כדי לחיות יותר טוב. ברמה הקונקרטית, יש טיפולים פסיכולוגים העוסקים בכך, בעיקר הפועלים בעקרונות קוגניטיביים כולל גם טכניקות הרפיה והיפנוזה. מחוץ לחדר הטיפולים יכולים לעזור להתרחקות והרגעות ספורט, יוגה מדיטציה וכל דרך אחרת להחזיר את הגוף לשלוותו הפנימית. ושבאמת יהיה טוב. בברכה ד"ר אורן קפלן

מ...אולי פה טמונה חלק מהבעיה... קשה לחיות ככה, קשה מאוד. קשה לכולם, ועל אחת כמה וכמה לאנשים רגישים... אני בטיפול פסיכולוגי ובגלל הסיבות שהגעתי אליו, הוא מתמקד בעיקר בהעלאת מודעות (שהיתה גבוהה מאוד במילא) והסרת הדחקות... זו הסיבה אולי שהטיפול לא מסייע לי להתמודד עם החרדות והפחדים סביב כל המצב, הוא רק מחמיר אותם. אני מרגישה שאני הולכת אחורה, מתכנסת בתוך עצמי, במרחב הסגור והמוגן שלי... אני כל-כך רוצה שהכל יעבור כבר:((((((