רוצה לצאת על 21 .לרופא,וחבריי

חבריי הטובים.): ):....... כול כך עצוב לי אני כפקידה יושבת בחדר אם עוד 4 אנשים קצינה+... ומאוד קשה לי לא לא לא....רוצה עוד שם.... בבקשה מה לעשות רע לי נפשי בצבא ועד שיעבירו אותי אם בכלל לוכח פול זמן מה עושים? האם 21 יפגע ביי ממש קשה? האם לא יוכל להוציא רשיון? כול כך עצוב לי..... רוצה בסיס אחר קצת יותר פרטיות לא 9 שעות אותו אנשים איתך ..... מה עושים?

גלית יקירתי! אני קצין בכיר במיל' וגם לי היו פקידות, מזכירות וכו'. חלילה לך לחשוב על פרופ' 21. זה דבר שילווה אותך כל חייך-למה לך.לדעתי את חייבת לשוחח עם מי שאחראי עליך ולהסביר לו את מצביך, ולהסביר לו שבמצביך אין לך אפשרות לתת את מה שאת היית רוצה לתת. למען הצבא והשירות נראה לך כי במקום אחר יוכלו לנצל את כישוריך ביתר יעילות. אם מפקדייך אינם "סתומים" הם יבינו. הרשי לי לאחל לך הרבה טוב בשירות המלא...

גלית, ממש לאאאאאא!!!!!!!!!!!! עדי

מכיוון שאת כבר חיילת, אל תשתחררי על 21. תבקשי לראות קב"ן ותסבירי לו את הקשיים שלך. אבל את צריכה לזכור, שהצבא זה לא פיקניק... אין הרבה תפקידים שבהם אין נוכחות יומיומית של הרבה אנשים סביבך. ואם את כבר מבקשת העברה, את צריכה להצטייד בהמון המון סבלנות, כי דברים זזים לאט בצבא.

גלית שלום עוד לא עבר מספיק זמן. תני לעצמך קצת שהות להתרגל למצב החדש. יתכן שהזמן יעשה את שלו. עם תוך חודש נוסף לא יהיה שינוי בהרגשתך נסי לדבר עם המפקד שלך ובדקי אפשרויות למעבר. בברכה ד"ר אורן קפלן

גלית חכיייייייייייייייייייייייייייייייייייי אל תמהרי אם ה 21 שלך אין 21 דרך אגב יש 99 במקום:))) לאט לאט. תנסי אל תרוצי אל תברחי. תנשמי עמוק. ותחשבי מה יכול לקרות אם תשני את היחס שלך. אם תתני לעצמך הזדמנות. את זוכרת מה כתבת לנו שמפריע לך????? אז יאלה יש לך הזדמנות. כאילו דה:))) תנצלי אותה. כל מה שדיברנו וניסינו לעזור לך יש לך מלא עצות תדפדפי אחורה. ויאלה תתחילי לישם אותן. תחשבי שזאת ההזדמנות של החיים שלך. זה מה שיכול לקבוע אם תצליחי בחיים או שתיבכי בחיים אז יאלה. תנסי בשבי עצמך לא בשביל אף אחד אחר. ואם מסתכלים עליך שימותו הקנאים:))) בהמון הצלחה איתן

גלי שלום איני יודע מדוע כל כך קשה לך בצבא מכל מקום את יכולה לפנות לקב"ן הבסיס ולהוועץ בו בברכה עמי

היי גליתי! כולם כבר כתבו לך כאן כל מה שיכלתי להגיד ואין לי הרבה מה להוסיף. ובכל זאת - כמה מילים: תנסי להיזכר בטירונות - שם היית מספר הרבה יותר רב של שעות עם אותם אנשים, ועם הרבה יותר אנשים. וגם שם היה קשה בהתחלה, אבל - שרדת!!!!!!!!!!!!!! זוכרת? זוכרת איך כתבת שכבר מתחיל להיות יותר קל ויותר טוב???? אז אין סיבה שגם עכשיו לא יהיה אותו הדבר. אם אין משהו ספציפי בבסיס שלך שמפריע לך - כמו התעללות או השפלה וכולי - אז גם לא הייתי הולכת כל-כך מהר על מעבר למקום אחר. כי הבעיה שלך, גליתי, היא לאו דווקא מקום או אנשים ספציפיים. הבעיה שלך קשורה יותר בעצם ההסתגלות למקומות/אנשים/מצבים חדשים. אז מה כבר תשיגי במעבר לבסיס חדש? שוב אותה תחושה של בדידות וניכור, ותחמיצי הזדמנות חשובה שיש לך עכשיו - להתרגל למה שיש כאן ועכשיו ולהפיק ממנו את מקסימום ההנאה והתועלת. ועוד משהו חשוב: אני חושבת בשבילך כבר צעד אחד קדימה - על החיים באזרחות: נניח שאת מגיעה למקום עבודה חדש ובהתחלה יש לך קצת "חבלי קליטה". אז אם תברחי מכל מקום עבודה עם כל קושי - מתי תגיעי לעבודה מסודרת, איך וממה תתפרנסי? - וסליחה אם אני נשמעת כמו זקנה פולניה ונודניקית, אבל אני באמת מאמינה שבריחה מיד עם הקושי הראשון היא לא פיתרון... אז בקיצור, גליתוש, כמו שכבר אמרו לך כאן - תני לזה עוד צ'אנס לפחות חודש, ורק אם המצב יהיה חלילה באמת בלתי נסבל - תשקלי העברה. ובקשר לעזרה מקב"ן - למה לא? אבל שחרור על פרופיל 21 ? לא, לא, לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מחזקת אותך יחד עם כולם! שלך תמיד!! נזבורה

כשהייתי במצוקה בצבא כולם אמורו לי לא לא לא!!!!!!!! הצבא דפק לי את הראש ואת החיים. יצאתי משם עם חרדות, דיכאון ומנות גדושות של הרס עצמי...21 לא מזיק לכלום, מקסימום במשרד הרישוי את עובדת אבחונים מסוימים ושיחה עם פסיכולוג אם מתרשמים שאת שפויה אין לך בעיה, אין סיבה לא לעבור את זה בשל היציאה מהצבא.. לימודים אין בעיה ומקומות עבודה, כמעט בשום מקום לא מבקשים צילום של תעודת שחרור...חוץ מאולי משרד הבטחון והכנסת..וגם זה בתק' שאחרי השחרור...אני יודעת!! אני לומדת, עובדת בעבודה מצוינת ומנסה לשקם את חיי ואני יצאתי מהצבא אמנם מאוחר... אם השירות פוגע בנפשך כשתצאי מהצבא תצטרכי לדאוג לעצמך ורק תחשבי איך שמעת לאותם הדים של אנשים שאמרו לך כיצד לחיות את חייך..לכי אחר רצונותייך ותחושותייך ותחשבי על החיים שלך ולא על לרצות את הסביבה, כי כשהיה לך רע אם יהיה תצטרכי להתמודד עם זה לבד!!!!!!!!!!!!