אוביקט מעבר

פעם שאלתי את זה בפורום,ולךא זיכיתי למענה עכשיו יש "דם" חדש בפורום.... אז זמן טוב לישאול ניקלתי בתופעה של שישמוש "מופרז" באוביקט מעבר עד גיל מאוד מבוגר 15 על מה זה יכול להצביעה ? אופיר

אופיר שלום. אני עונה לך בתור ה"דם החדש"... בזמן הקצר בו אני משתייכת לפורום הזה יצא לי לפגוש את הסקרנות הגבוהה שלך לנושאים הפסיכולוגיים. קראתי גם שאתה מתכוון ביום מן הימים להתמקצע באחד מן התחומים הרלוונטיים- ואני מברכת אותך הן על הסקרנות והן על הכוונות העתידיות. אשר לענין לגביו שאלת- זהו נושא מורכב ומענין. למה אתה מתכוון בשימוש מוגזם? ובאיזה גיל? ומהו האובייקט? תודה. רוית.

האוביקט הוא "כרית"( אם אני לא טועה),פשוט גירוד של הפנים על הפה והאף עד גיל 15,16 (משהוא בסביבות הגיל הזה,אני יצטרך לישאול כדי להיות בטוח) אופיר

אופיר... לא הצלחתי להבין את שאלתך... אולי תפרט? טלי פרידמן

פירטתי בתגובה לתשובה שקיבלתי. מה את חושבת על זה ? זה מיקרה שמאוד מענין אותי אופיר

אופיר הבנת משמעות הכרית היא דבר אחד והבנת המונח התיאורטי של אוביקט המעבר היא דבר אחר. במידה וסיפור הכרית אינו מטריד אותך, אלא אתה מחפש דוגמא למהו אובייקט מעבר, ניתן לקיים על זה דיון תיאורטי. אבל אם סיפור הכרית מטריד אותך או מעורר אצלך שאלות אישיות אז כדאי לברר את זה במסגרת טיפולית מבלי להיתפס לסטראוטיפים שמוכתבים לעיתים על ידי התיאוריות. הבנת התיאוריות זה דבר מאוד חשוב, אבל כאשר רוצים להבין משהו באמת אישי של מישהו צריך "לשכוח" את התיאוריות ולהתעמק בחוויה האישית והספציפית עליה מדובר. הכנסת התיאוריה עלולה להפוך לתווית המודבקת בצורה מלאכותית ולא תואמת לחוויה הספציפית. אובייקט מעבר הוא מונח בו השתמש רבות וויניקוט כדי להסביר תופעה התפתחותית של תינוק. התינוק לכאורה "יוצר" את הכרית/השמיכה/הדובי שבעצם היתה שם והונחה ע"י ההורים. למעשה הוא נותן לה את התכונות המרגיעות ולכן זו יצירה משותפת של ההורים והילד. הסביבה "הניחה" את האובייקט והתינוק נתן לו משמעות של דבר מרגיע. בכך הוא יכול לוותר קצת על הרגעת ההורים ומסוגל לפתח הרגעה עצמית מבפנים. לכן אובייקט המעבר משמש סימבול למעבר של התינוק ממצב מוחלט של חוסר אונים וצורך בסביבה למצב של שליטה ויכולת הרגעה וסיפוק עצמיים. פעמים רבות משליכים מתהליך זה גם לחיים הבוגרים יותר. פעמים רבות חפצים חיצוניים משמשים גורם מרגיע מסיבות כאלה ואחרות. עם זאת זו כבר אינטרפרטציה שונה לחלוטין של אובייקט המעבר הראשוני של התינוק, או יותר ספציפי של התהליך הראשוני של בניית האגו בתקופת הינקות. בשורה התחתונה. מה שתארת אינו "שימוש מופרז באובייקט מעבר עד גיל מבוגר". זוהי חוויה אישית שצריך להבין אותה בקונטקסט של אישיותך, רגשותיך, ההסטוריה האישית שלך וכו'. בברכה ד"ר אורן קפלן

והפתיח? 30 מתוך 10! תענוג! אופיר? כמדומני קיבלת תשובה מלאה++++?

דיון מעולה - ד"ר קפלן רואים שאתה חזק בתחום - גם תאורטית מקצועית וגם מרגישים את הניסיון בטיפול מעשי שאלה כללית סתם קוריוז לפורום המקצועי מי יודע איך וויניוקוט פיתח את התיאוריות שלו? הוא לא כתב את ספריו - מי כתב לו אותם? איך ומדוע? מי הוא היה במקצוע המקורי שלו? בכלל חשוב לדעת את ההיסטוריה האישית של כל התאורטיקנים - ידע זה תורם מאד להבנת ה"ראש" שלהם ומה מסתתר מאחורי התרומה שלהם למדע