טיפול כהעמדת פנים

שלום, האם מישהו כאן מרגיש צורך "להציג" את עצמו בטיפול כאדם אחר מרוב תחושות אשמה? אני מוצאת את עצמי נאלצת להסתיר את הקשיים העיקריים על מנת למנוע תגובה צינית ועוקצנית של המטפלת ולכן שוקלת לעזוב. זה הגיע למצב אבסורדי שבו אני חשה הקלה מכך שלא חשפתי תכנים אישיים שהיו משמשים "נשק" נגדי. זו לא הפעם הראשונה שנתקלתי בקושי כזה בטיפול. האם נראה לכם שאני פשוט רגישה מדי לבקורת? תודה, גלי.

גלי, ברגע שאת מעמידה פנים לפני המטפלת, זה אומר שאת לא נותנת בה אמון מלא. כתבת שאת חוששת מתגובותיה. במקרה כזה, לטיפול אין משמעות, אלא אם את מנסה לברר איתה מה עומד מאחורי הצורך להסתיר ממנה. הסתרת הרגשות העיקריים בטיפול פירושה הליכה מסביב לבעיות... בצורה כזו אולי קל לך להתמודד עם דברים שעלולים לעלות אל פני השטח, אך למעשה אין לדברים סיכוי להשתנות.

מצטערת מראש על הנחרצות: אם המטפלת שלך השמיעה או הגיבה בעבר בציניות ובעוקצנות שגרמו לך להתבייש ולהרגיש אשמה את צריכה להגיד לה את זה או להחליף אותה! את לא אמורה לפחד מהתגובות שלה! נהפוך הוא : זה אמור להיות המקום היחיד שבו את אומרת דברים ומקבלים אותך בלי לשפוט, בלי להעיר, בלי לבקר בטח שבלי להעליב. מטפל שלא נוהג כך ועוקץ (?!) את המטופל שלו גורם לו יותר נזק ולכן אני כועסת על הפסיכולוגית שלך שהיא גורמת לך להרגיש ככה!

אני מודה לכן בעד התגובות. נראה לי שאכן אחליף אותה. עד לאחרונה היה נראה לי שאולי הגישה שלה כלפיי מוצדקת ושאני אמורה לחוש בושה על מנת לרצות להשתנות. אבל מכיוון שאף אחד לא בוחר במיגרעותיו, נראה לי שהנסיון להגביר את רגשות האשם אצל המטופל וכך "לנער אותו" עלול להיות אפילו מסוכן.

גלי, אולי ההחלטה להחליף אותה היא נכונה... אבל שווה לנסות ולברר איתה את המקור למה שאת מרגישה. יכול להיות שנוצר ביניכן דו-דיח של חרשים... אם אחרי בירור יסודי עדיין תרגישי שלא בנוח איתה - תחליפי אותה.

לי נראה שהמטפלת שלך פשוט לא מסוגלת להקשיב לך ולהוביל אותך למצב בו תהיי מסוגלת להתבונן בבעיותיך ולמצוא להן פתרון. אין ספק שלמצוא את נקודות החולשה שלך ולמתוח עליהן ביקורת לא יקדם אותך לשום מקום, ולבטח לא יפתור אותן, ואם לא נוח לך לתקשר איתה, זה אך ורק משום שהיא לא יודעת את העבודה שלה ולא מסוגלת להתחיל בצעד הראשון שיוביל אותך לקראת פתרון. מטפל טוב באמת יוצר אצל המטופל שלו את ההרגשה הנינוחה הזאת, שאפשר באמת לסמוך עליו ולספר לו כל דבר. הרגשה כזאת יכול ליצור רק אדם שמכבד אותך ומקבל אותך בכל מצב שתבואי אליו. מטפל ש-"מחפש להשיג כלי נשק נגד" המטופל שלו אינו יכול להיות מטפל טוב. אפילו אם את חושבת שזה רק "נדמה לך", כנראה שבאמת נפלת על המטפלת הלא נכונה. האמת, שהמטפל האידיאלי לאדם הוא תמיד האדם עצמו, כאשר את מקבלת את עצמך ושלמה עם הדברים שאת עושה ושקורים לך, מנתחת מצבים לאחר שהם קורים ו-'מסמנת' לעצמך מתי היית יכולה (או צריכה) לנהוג אחרת, כדי להתפתח ולצמוח (אך לא מנקודת מבט של קטילה-עצמית). זה מצב אידיאלי, וכמובן שאינו קל להשגה. עם זאת, מטפל שיוסיף לך עוד ביקורת על הביקורת העצמית האישית שלך (שכבר ממנה את סובלת), לא יוביל אותך בדרך לשלמות אישית וקבלת עצמך. כדאי לך כאן להפנות את החוש הביקורתי שלך כלפי חוץ, ולבדוק לגבי שיטות טיפול ומטפלים שאת נתקלת בהם, עד כמה תמצאי שם אהדה, עידוד ומתן כיוון בונה, בניגוד ללגלוג, ניסיון להוכיח כי את לא בסדר, ו-"אני יודע יותר טוב ממך איך את צריכה לחיות". דבר נוסף שחשוב הוא להסתכל על המטפלת שלך. האם היא נראית כאדם מאושר, כאדם שטוב לו? זו גם אינדיקציה חשובה. מקווה שעזרתי, צעמיר ס.

לגלי שלום, גם אני בדיעה שאם הגעת למצב שאת מעמידה פנים בפני המטפל שלך כנראה שהיא פשוט לא מתאימה לך. את לא אשמה , יש דבר כזה שנקרא חוסר התאמה ובמקרה כזה, תחליפי למישהי או מישהו אחר. בהצלחה.

גלי שלום נראה לי מצב מצער ולא רצוי המלצתי דברי עמו על ההרגשה שהוא עוקצני מדי בשבילך ומקשה עלייך אם את חשה שאינך נענית מצאי משהו/י אחר והעלי את הנושא מהתחלה בהצלחה עמי

תודה