קשיים של חייל

ואני כותב לכם . קשה לי מאוד בצבא . רע לי . לא קושי פיזי , קושי נפשי עצום של הריחוק מהבית ההורים ומהחברה . אני לא משתף בזה את החברה מהפלוגה אבל כל לילה אני מתהפך בשק"ש באוהל ובראשי עולים רעיונות מטורפים שאני אפילו לא רוצה לכתוב כאן . מה עושים , איך יוצאים מזה ? עם מי אפשר לדבר . שוב - אני לא רוצה לחשוף את הדברים ביחידה שבה אני משרת !

אלון יקר, אם אתה מרגיש שאינך יכול לשאת בשירות הצבאי, למה לקחת החלטות פזיזות והרסניות שישנו את חייך. במקום זה תפנה לפסיכולוג או פסיכיאטר ושתף אותו בנושאים ובמחשבות שמטרידים אותך. אם אתה במצוקה קשה עדיף שתצא מהצבא מאשר שיגרם לך נזק נפשי שתצטרך להתמודד איתו כל חייך, עם המשקעים שיווצרו.(אגב יש אפשרות לשחרור זמני פרופיל 24). דלית אחת שיצאה מאוחר מדי

למי פונים , בדיוק ? לפסיכולוג רגיל , אזרחי - הוא יכול לעזור ?

חייל יקר, בתור אחת שמשרתת בקצה השני של מקום מגורי (ליד אילת ואני גרה בת"א) גם לי היה קשה בהתחלה. אני לא יודעת מה הפז"מ שלך, אם אתה בהתחלה, תן לזה עוד זמן, בסיסים רחוקים בניגוד מוחלט למה שבד"כ אומרים נותן לאנשים המון, הרבה יותר מבסיס פתוח. אני אישית למדתי קודם כל מהי חברות אמיתית, זה ממש משפחה. אז תן לזה קצת זמן אם אתה רק בהתחלה. ואם המצב באמת רע, ואתה מרגיש שאינך יכול יותר, עד כדי מחשבות מטורפות, תגיש טופס 55 לך לקב"ן שיוריד פרופיל, יש המון דרכים, ואם המפקד שלך לצידך, אז חשוב שתעזר בו, אפילו רק כדי לדבר איתו (לא תמיד שומרים על דיסטנס, וכולם בני אדם). בכל מקרה, אני מקווה שיהיה לך קל יותר. תזכור שאתה יכול להפוך את השירות הצבאי שלך לחוויה מדהימה, רק אם תרצה בכך, הבית והחבר'ה בבית יחכו לך גם בסופי שבוע, ולפעמים זה יותר כיף לחכות ולצפות לסופי שבוע... לראות את כולם. ( אם יש לך עוד שאלות, אני פה ) מקווה שעזרתי ולו בקצת מיכל

אלון שלום רב, נראה שאתה נמצא במצב קשה, של געגוע, ניתוק מהבית וחוסר רצון ו/או יכולת לחלוק את רגשותיך עם מי שעכשיו נמצא הכי הרבה זמן סביבך, חבריך ליחידה. אולם האם היית יכול לחשוב על מישהו נוסף, אחר שנמצא בבסיס שבו אתה נמצא ובכל זאת אתה היית יכול לשוחח עימו? ומה עם להרים טלפון לחבר טוב/ הורים/ אחים/יות ולספר על מה שאתה מרגיש? התחושות שלך, הגעגוע ותחושת הניתוק מאד לגיטימיים. הצבא הוא נקודת משבר עבור כל אחד, רק שיש כאלה שזה קל להם יותר, ויש אחרים שקשה להם יותר. אבל באופן כולל, תהליך הכניסה לצבא זה לא "קייטנה" לאף אחד. לכן אני משוכנעת שאם תתפוס שיחה טובה עם מי מחבריך ליחידה, תגלה סביר מאד להניח שאתה לא ממש לבד... וחוץ מזה, תמיד יש אותנו, יש לך מרכזי סיוע טלפוניים 24 שעות וכו'. אני מאחלת לך לעבור את התקופה הזו בקלות ככל האפשר. טלי פרידמן