הרטבה

ילדה בת 5 שאביה נסע לשליחות בחו"ל חזרה להרטיב כשלושה שבועות לאחר עזיבת האב. האב חזר לאחר חמישה חודשים ונסע שוב לאחר שבועיים אבל שום דבר לא השתנה למרות שהילסה כל השמן אומרת שמחר היא תקום יבשה. כיום כל המשפחה בחו"ל ביחד והילדה עדיין מרטיבה למרות שבכל לילה היא אומרת שוב ושוב שמחר יהיה טוב יותר. איך מטפלים בבעיה כיום אנו בביקור בארץ וצריכים בעוד כשבוע לחזור לחו"ל המקרה מעיק עלינו כי אנו לא יודעים איך לתת מענה לילדה המסכנה.

אוסי, מבינים שהילדה סובלת ממשבר עקב נסיעות האב. אם אפשר לברר איך היא חוץ מעניין ההרטבה, זה טוב. עדי

הילדה מקסימה מדברת שוטף וברמה מאוד גבוהה לגילה, היא ילדה רגילה לכל דבר ומבינה שמה שקורה אינו בסדר מבקשת לתקנו אך ללא הועיל.

אוסי שלום, הרטבה לילית לאחר גמילה מצביעה בד"כ על בעיה רגשית. חשוב לא להסתובב סביב הנושא הזה ולגרום לילדה להבטיח הבטחות, שאין לה שליטה עליהן. מבחינת הילדה, יש פתאום הרבה משברים: אביה עזב אותה לתקופה מסויימת, חזר ועזב שוב. כעת עברתם כולכם לחו"ל, וזה גם לא משהו "קבוע" מבחינתה - אתם באים לביקורים בארץ. נראה, שהכי נכון יהיה לקחת את הילדה לטיפול, למרות שאם אתם בחו"ל יכולה להיות בעיה עם השפה - אלא אם מוצאים פסיכולוג ילדים ישראלי.

אוסי יש לבעיה פתרון פיזי בצמוד לפסיכולוגי. יש מכשיר שהוא כמו סדין שמצפצף. אני מכיר את זה מלפני הרבה שנים אולי זה עדיין קיים אני לא יודע. מי שפיתח את המכשיר היה רופא שגר בקרית חיים פעם. את הסדין מניחים מתחת לסדין הרגיל. וכשהילד מרטיב הסדין(המכשיר) מצפצף ומאיר את הילד. הדבר נועד לעזור, בצמוד לטיפול פסיכולוגי, לגרום למן מנגנון במוח שהוא "אחראי" להאיר אותנו כאשר יש לחץ על שריר שלפוחית השתן לעבוד בצורה נכונה. ע"י כך שהמכשיר שמצפצף מאיר את הילדה ולאורך זמן הדבר נעשה באופן טיבעי אני לא יודע אם זה קיים היום או איפה זה קיים אולי אחד הד"רים כאן ואולי מישהו אחר מכיר את זה. אני פשוט מדבר מניסיון שגם לי היתה בעיה כזאת שהייתי קטן. ולי זה עזר. איתן

אני רוצה להוסיף ולציין שדברייך מצביעים על בעיה נפשית ברורה. וכדאי לנסות קודם את הטיפול הפסיכולוגי. בילדה. ואולי גם אצלכם ההורים. כי חלק מבעיות ההרטבה ניגרמות מפחד. ואולי הילדה פוחדת מנטישה. אולי אתם צרכים לחזק את הביטחון העצמי שלה. כדאי שתקחו טיפול משותף שאתם תלמדו איך להתמודד איתה והיא איתכם. ואולי זה יפתור את הבעיה. כי ילדים בחושך שהם רוצים פיפי הם קוראים לאבא. כי בד"כ האבא הוא זה שמגרש את השדים והמפלצות. ושאבא לא שם אז אולי הילדה כבר עושה פיפי כי אין מי שיתן לה את הביטחון. אז קיבלת שתי עצות. שתיהן טובות לטעמי. בברכה איתן

שלום רב, ההרטבה יכולה לנבוע מבעיות של אי שליטה שריררת, אך בנוסף, היא סמפטום ידוע למצב של חסך רגשי, ובמקרה שלכם כדאי לקחת את הכיוון הזה. מומלץ ששהורים יפגשו עם פסיכולוג/ית, ויבנו תכנית שמשלבת את חיזוק התמיכה הרגשית של הילדה יחד עם בניית מסגרת תפקודית-חברתית במיקום שלכם בחו"ל. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

לאוסי שלום. את מתארת באופן מאוד ברור את ההרטבה כתגובתית לשינויים התכופים הקורים בביתכם. מצד אחד נסיעתו של אביה, מצד שני נסיעתכם, ומן הצד השלישי שובכם לביקור מולדת. נראה כי העדר הקביעות והיציבות בחייכם הפר גם את הקביעות והיציבות בתחושתה של ביתך. ילדים נוטים לעיתים קורבות לבטא מצוקה רגשית באופן התנהגותי. בדרך זו ביתך אולי אומרת לכם: קשה לי. אני מרגישה חוסר שליטה. אינני יודעת כיצד להתמודד עם השינויים הללו שקורים בחיי ואני בחרדה מכך. אני מבינה שעדין לא ממש התייצבתם בסביבה חדשה. אולי עד שתעשו זאת רצוי להסביר לילדה מה עומד לקרות. שתפו אותה עד כמה שניתן בתהליכים שקורים. תהיו אמפתיים לחרדה שלה, ותנסו לייצר בעבורה סביבה בטוחה וקבועה עד כמה שניתן. ברגע שתתייצבו במקום קבוע- אם הבעיה לא תיפתר כדאי באמת לפנות לטיפול. השינויים הללו בוודאי קשים גם לכם- ההורים. אני מקווה בשבילכם שבקרוב יכנסו החיים לשיגרה טובה ומרגיעה. בברכה. רוית.