הצורך באוכל( ולא מתוך רעב)

מה עושים כשמרגישים שחייבים לאכול משהו , וזה לא בגלל שרעבים, אלא מתוך עצבנות או מתח..? הרבה פעמים כשאני עצבנית או מתוחה אני מוצאת את עצמי טוחנת שטויות, העיקר להעסיק את עצמי. יש ימים שזה ככה לאורך כל היום. אין לי בעיית משקל, ולכן אני לא כל כך מודאגת מהשמנה(אני שומרת על משקל די קבוע). אני שואלת, כי זה מציק לי. אני יודעת שמה שאני עושה זה לא ממש בריא. סתם להעמיס על הקיבה המסכנה שלי כמויות מיותרות. וזה יכול להיות משהו מתוק ואחרי זה משהו מלוח ואחרי זה משהו חריף וכו כו... מה זה הצורך הזה באוכל?... כאילו להשתיק משהו חסר מנוחה...? מוזר מאד...

is it realy u? הצורך באוכל מכסה על הצורך במשהו אחר... אני לא אבלבל לך את המוח בנושא ההתפתחות לפי פרויד, אבל האכילה קשורה לשלב האוראלי בהתפתחות (כל האנשים עם הראש הכחול - תסתמו!!!!!)... ותפקידה מילוי צרכים (כשהראשוני הוא, כמובן, הרעב)... בהמשך, הרבה פעמים מלמדים ילדים לקשר בין ממתק למעשה טוב (כמעט כמו כלבים...). ליהוש... יש לי חום, לכן אני מבלבלת לך ככה במוח... :-)

קודם כל חג שמח לך:))) את אומרת דברים שמתאימים ממש לחג של האוכל בשמן:))) ואת האמת. תמיד שקרובים למקרר אוכלים. תילכי ברגל איזה שעה בערב. וכבר תחסכי לך שעה של אכילה:))) רק אל תיקחי צידה לדרך:))) אם את כועסת תחשבי למה את כועסת. איזו סיבה יש לך לכעוס. חוץ מיזה. למה את צריכה לכעוס בגלל איזה מטומטם?? זה שווה את כל הקילוגרמים שאת עלולה לעלות???:))) בטוח שלא:))) @------)---- חג שמח איתן

אני מזמן כבר לא כועסת בגלל המטומטם. תודה לאל ממנו כבר נפטרתי!

אני חושבת שלפעמים הצורך באוכל בא מתוך איזהשהו שיעמום. עדי

ליהי שלום רובנו אוכלים לא רק כדי לספק את צרכינו הביולוגים בלבד אלא גם כדי להשביע צורך נפשי כלשהו. זה טבעי ואפילו קשור למנגנונים פזיולוגיים בגוף (סוכר מעורר שמחה...). המינון הנכון הוא כמובן התשובה לאכילה נכונה, אבל מה לעשות, זה לא תמיד עובד. אם האכילה מספקת צורך נפשי צריך להבין באיזה מצבים מתרחשת "האכילה הפסיכולוגית". אפשר אפילו לתעד את זה, בכל פעם שאת מתכוונת לאכול לרשום לעצמך מה את מרגישה ומה עוצמת הרעב הנפשי. העצירה וההתבוננות עשויה לעזור להפחית את הכמויות, ולאחר מכן ניתן להתבונן אחורה כמה ימים ולנתח מה קרה. מאחר ואת מספרת שאין לך בעית משקל כרגע אלא יותר מוטרדת מהתופעה, יתכן שההתבוננות העצמית תספיק. בברכה ד"ר אורן קפלן

ליהי שלום רב, בהודעתך מיד אחרי שאלתך "מה זה הצורך הזה באוכל" צמודה התשובה האישית שנתת "כאילו להשתיק משהו חסר מנוחה"... המזון שאנו אוכלים, איננו אוכלים אותו רק לשם אכילה וסיפוק צרכי הגוף. משולבים בכך גם תהליכים וצרכים נפשיים. לכן כאשר אנו נמצאים במצבים נפשיים שונים משתנים דפוסי האכילה שלנו, בהתאם לתחושות ולרגשות. זה דבר נורמטיבי, אם כי כאשר נגרמת פגיעה בגוף (בשל השמנה או הרזיה קיצונית) יש לטפל בכך ולא להזניח. בברכה, טלי פרידמן