איבוד משקל קיצוני: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

רוצים לרדת במשקל? תפסיקו עם הדיאטות!

התחלתם (שוב) דיאטה אחרי אינספור ניסיונות כושלים להפחית במשקל? ניתן לקבוע כמעט בוודאות שגם הפעם התוצאות לא יחזיקו מעמד... מה ניתן לעשות כדי לשמור על משקל תקין לאורך זמן? יש לנו תשובה מפתיעה מאוד עבורכם. כתבה מיוחדת ליום הבין לאומי ללא דיאטה סקירה נרחבת (מטא אנליזה) שבחנה מספר מחקרים משמעותיים בנוגע לדיאטות מצאה כי אחוזי ההצלחה של תהליכים אלה נעים סביב 4% בלבד. זוהי רק עדות אחת מני רבות, למה שתזונאים ומומחים לבריאות הנפש מבינים כבר זמן רב: דיאטות הן הדרך הנפוצה ביותר שאנשים נוקטים כדי להפחית במשקל - אך במבחן התוצאה, רוב האנשים אינם מצליחים לשמר לאורך זמן את המשקל המיוחל, אליו הגיעו בדיאטה. דיאטות דורשות מאתנו להיות במצב "מלחמה פנימית" מתמדת. צילום: שאטרסטוק מדוע רוב הדיאטות נכשלות לאורך זמן? דיאטות רבות מתחילות בהצלחה, עם ירידה במשקל, שלפעמים אף נחשבת משמעותית ביותר. עם זאת, האופן שבו הגוף שלנו עובד, אינו מאפשר לתוצאות להחזיק מעמד לאורך זמן. חשוב להבין: הגוף שלנו התפתח כדי לאפשר לנו לשרוד במצבים, שבהם לא היה...
ללמוד עוד על איבוד משקל קיצוני
רוצים לרדת במשקל? תפסיקו עם הדיאטות!-תמונה

התחלתם (שוב) דיאטה אחרי אינספור ניסיונות כושלים להפחית...

מאת: אסיא מדיקל
06/05/2019
אחת ולתמיד: דירוג הדיאטות העולמי-תמונה

נכון שגם לכם נמאס בכל פעם לאמץ את הדיאטה האופנתית התורנית -...

מאת: אורלי מנירב
13/02/2017
הפרעות אכילה בגיל צעיר-תמונה

דור הסלפי טרוד עמוקות במראה החיצוני שלו והתוצאה היא עלייה...

מאת: קרן...
19/01/2015
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאיבוד משקל קיצוני?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

איבוד משקל קיצוני: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום, מה זה אנורקסיה ומה התסמינים?תודה

שלום אתי, האם את מתייחסת למחלת האנרוקסיה נרבוזה? או לאנורקסיה במשעות של חוסר תאבון. הם שונים. לגבי אנורקסיה נרבוזה כמחלה של הפרעות אכילה - את יכולה לקרוא על זה רבות באתרים מקצועיים . האבחנה נעשית ע"י פסיכיאטר ויש לה הרבה תסמינים ומאפיינים- ביניהם ירידה קיצונית במשקל, התנהגות אכילה מסויימת ועוד. בברכה,דנה

שלום רב אני בת 46 במשקל תקין נחשבת לרזה בדרך כלל שנה שעברה עברתי ירידה קיצונית במשקל עקב סיבות אישיות שבמהלכה הגעתי כמעט לאנורקסיה ולאט לאט הצלחתי להשתקם ולהגיע למשקל נורמלי כיום אני מקפידה מאוד מאוד על מה שאני אוכלת אני גם צמחונית / טבעונית לא אוכלת מתוק ונמנעת מפחמימות וגם עושה הליכה של חצי שעה כל יום אני מגלה שאני משמינה בעקביות אני רציתי לשמור על משקל גוף תקין ומגלה שאני עולה במשקל במקום לרדת זה לא הגיוני ולא תואם את כמויות המזון שאני אוכלת אם בשנה שעברה שקלתי 50 קילו כיום אני שוקלת 62 ולדאבוני המשקל במגמת עלייה הוא לא עוצר זה המשקל הגבוה ביותר שהיה לי גם לאחר לידות שקלתי פחות האם יש טעם לבדוק את בלוטת התריס? או שזה יכול להיות משהו אחר? אולי חסר לי איזשהו ויטמין שמעכב את הירידה? תודה מראש

לימור שלום, אחרי ירידה קיצונית במשקל חילוף החומרים של הגוף יכול לרדת בהתאמה על מנת לחזור למשקל הגוף הקודם. כדי לשמור על חילוף חומרים תקין חשוב לאכול בצורה מסודרת ובתדירויות קרובות יחסית, אכילה מועטה מדי יכולה לפגוע ביכולת לרדת במשקל. חשוב לציין שאין קשר בין צמחונות/טבעונות לבין ירידה במשקל, לא חייבים להימנע מפחמימות כדי לרדת במשקל, ושאם אין לך ייעוץ מקצועי ואת עושה את כל השינויים האלו לבד זה בהחלט יכול להוביל לעלייה במשקל. שווה לבדוק בלוטת התריס, אך חשוב מכך הייתי פונה לדיאטנית מקצועית ורגישה שתוכל ללוות אותך בתהליך שיביא אותך למשקל הגוף הנכון עבורך. בהצלחה, יפית.

נמצא אצלי בבבדיקת ברונכוסקופיה של הריאות ריבות הפרשות מוגלתיות וחיידקים רבים. בוצעה שטיפה (האם זה מנקה או לצורך הבדיקה נטילת דגימות?) אחרי חודש ללא נטילת שום תרופות הזמינו אותי והתוצאה המשוערת שנכתבה מהרופאה הייתי דלקת כתוצאה משימוש ממושך בשמן פארפין. השימוש החל לפני כארבע שנים בייעוץ גרסטרולוג ופרקטולוג כאשר היו טחורים במצב קשה. מאז נפתרה הבעייה של התחורים. האם יש קשר לבעיה בריאה (ירידה קיצונית במשקל, יכול להיות שאיפת חומר הדברה (פרעושים וכד') או יכול להיות שאיפת חומרים המכילים אסבסט בעת ביצוע שיפוצים במקום העבודה? האם יש קשר כלשהו למה שנמצא בריאה ימנית אצלי? לא הוזמנתי יותר למכון הריאות. אין מעקב. מה זה אומר? בברכת תודה

שלום עדי, 1 שטיפות במהלך 'ברונכוסקופיה' יכולות להיות מיועדות הן לניקוי והן לצורך לקיחת דגימה לתרבית. 2. בנוגע לאבחנה המשוערת שלך (דלקת כתוצאה משימוש ממושך בשמן פארפין; שאיפת חומר הדברה; שאיפת חומרים המכילים אסבסט; או בעיה אחרת)- אני ממליץ לך להפנות את שאלתך לרופא/ת ריאות (פולמונולוג/ית). הרבה בריאות אפי

שלום דר' הלפרין, אין לי מושג היכן אתה עובד אך באם הייתי מקבלת מענה כלשהו בעניין הרלוונטי לא הייתי פונה בלית ברירה לפורום. כרקע אני אדם הסובל מהפרעת דיכאון קשה הנובעת מהפרעת אישיות גבולית ולכן במכון הריאות לא ממש נדבו לי מידע כמו כן הטיפול נעשה רק לאחר שבקשתי זאת כדי לוודא מהו הממצא. לא ב"אסף הרופא" רצו ולא ב"בלינסון" היות ואין לי מלווה לבדיקות שכאלו ורק שם אותה רופאה הסכימה כי אסע חזרה במכונית. הבינה כי אני מסוגלת. אך מעבר לזה, אין לי מושג. נמסר לי מכתב שחרור ולא הוזמנתי שוב. פשוט כך. לכן חשובה לי מאוד הידיעה על הנ"ל. האבחנה המשוערת היא לא כפי שכתבת אלא אני הוספתי את מה שאני עוד יכולה לסבור שקרה. מה שנכתב ממנה הוא: שטיפה לצורך דגימה לתרביות. הפרשות מרובות של שלושה סוגי חיידקים מיקרובקטרים.. משהו כזה.. מה שאמרה במילים פשוטות:"מצאתי אצלך הרבה פשפשים"... חשבה שאולי אנטיביוטיקה תסייע לי אך לא שנטלתי מסיבות אישיות. מה שנסגר לאחר חודש הוא שכנראה הדלקת הנה כתוצאה משמוש יתר של שמן פרפין. כאמור איני צורכת אותו בהגזמה ולא בשאיפה. פשוט 2 כפות לתוך הפה כמו בן אדם מבוגר בערך כארבע שנים לאחר בקשה של רופאי גסטרו ופרוקטולוג. זהו. השערה שלי היא הנושא של שאיפת אסבסט (שיפוצים בעבודה) ושהייה בבית חולים במחלקה כרורגית בעת ניתוח "שברים מרוסקים" בכף היד. הכל נעשה בערך בחודשים אלו. כמו כן רוסס בביתי ריסוס עונתי נגד פרעושים , ג'וקים' נמלים והריסוס היה חזק הפעם. שהיתי בדירה. זה נימוקים שלי וחשיבה שלי. מסקנות ופרשנות שלי. האם יתכן? היות ולא הגיוני נושא שמן הפרפין לדעתי. דבר נוסף שהחל באותו הזמן ולא נמצא משום רופא ובוודאי שלא מהם פתרון הוא טעם מר וקשה בפה, קשה להגדרה, משהו לא נוח כמו כן בשפתיים באופן כללי. לא מבינים פישרו לא שם, לא רופא משפחה, לא פה ולסת וכד' אולי משהו הקשור לגסרו-קיבה?? אין לי באמת מושג. תודה על התייחסות ממוקדת לאחר קריאה.

שלום דר' הלפרין, אין לי מושג היכן אתה עובד אך באם הייתי מקבלת מענה כלשהו בעניין הרלוונטי לא הייתי פונה בלית ברירה לפורום. כרקע אני אדם הסובל מהפרעת דיכאון קשה הנובעת מהפרעת אישיות גבולית ולכן במכון הריאות לא ממש נדבו לי מידע כמו כן הטיפול נעשה רק לאחר שבקשתי זאת כדי לוודא מהו הממצא. לא ב"אסף הרופא" רצו ולא ב"בלינסון" היות ואין לי מלווה לבדיקות שכאלו ורק שם אותה רופאה הסכימה כי אסע חזרה במכונית. הבינה כי אני מסוגלת. אך מעבר לזה, אין לי מושג. נמסר לי מכתב שחרור ולא הוזמנתי שוב. פשוט כך. לכן חשובה לי מאוד הידיעה על הנ"ל. האבחנה המשוערת היא לא כפי שכתבת אלא אני הוספתי את מה שאני עוד יכולה לסבור שקרה. מה שנכתב ממנה הוא: שטיפה לצורך דגימה לתרביות. הפרשות מרובות של שלושה סוגי חיידקים מיקרובקטרים.. משהו כזה.. מה שאמרה במילים פשוטות:"מצאתי אצלך הרבה פשפשים"... חשבה שאולי אנטיביוטיקה תסייע לי אך לא שנטלתי מסיבות אישיות. מה שנסגר לאחר חודש הוא שכנראה הדלקת הנה כתוצאה משמוש יתר של שמן פרפין. כאמור איני צורכת אותו בהגזמה ולא בשאיפה. פשוט 2 כפות לתוך הפה כמו בן אדם מבוגר בערך כארבע שנים לאחר בקשה של רופאי גסטרו ופרוקטולוג. זהו. השערה שלי היא הנושא של שאיפת אסבסט (שיפוצים בעבודה) ושהייה בבית חולים במחלקה כרורגית בעת ניתוח "שברים מרוסקים" בכף היד. הכל נעשה בערך בחודשים אלו. כמו כן רוסס בביתי ריסוס עונתי נגד פרעושים , ג'וקים' נמלים והריסוס היה חזק הפעם. שהיתי בדירה. זה נימוקים שלי וחשיבה שלי. מסקנות ופרשנות שלי. האם יתכן? היות ולא הגיוני נושא שמן הפרפין לדעתי. דבר נוסף שהחל באותו הזמן ולא נמצא משום רופא ובוודאי שלא מהם פתרון הוא טעם מר וקשה בפה, קשה להגדרה, משהו לא נוח כמו כן בשפתיים באופן כללי. לא מבינים פישרו לא שם, לא רופא משפחה, לא פה ולסת וכד' אולי משהו הקשור לגסרו-קיבה?? אין לי באמת מושג. תודה על התייחסות ממוקדת לאחר קריאה.

היי, אני בת 16 וחצי. היו לי הפרעות אכילה בכיתה ח - ט - חלק מי ועכשייו אני ביא בתהליכי עלייה במשקל בשביל הצו ראשון. למרות שההפרעה כביכול עזבה היא לא באמת הלכה מעולם. אני כרגע כמעט ב50 (על מטר 164) בשביל בצו. אבל אני יודעת שאני רוצה ממש לחזור ל45 ורוצה לפעול לזה לאחר הצו. אני לא מרוצה מהעלייה. חברים ומשפחה אומרים שהיא הכרחית לבריאותי אבל עדיין קשה לי עם זה. ראיתי את המספר 49.4 היום ומהדיכאון לא אכלתי כל היום. יש לי חברה ממש טובה שאיתי בבצפר ולוחצת עלי לאכול ומדברת איתי על הנושא ולדעתה אני רזה מידי.. אבל אני מרגישה שהיא משקרת כדי שאשמין כי בעבר גם לה היו הפרעות והיא השמינה מאז. אני מרגישה שאני לא יכולה לעשות תהליך בגלל הלחץ שהיא מפעילה עליי בנושא, כמובן מאהבה, אבל אני גם לא רוצה לשחרר ולומר לה לצאת מזה כי אני נהנת מהתשומת לב. אני רוצה להרזות 5 קילו ושכולם יחמיאו לי על הירידה או ידאגו. אבל איתה זה לא יקרה. לא החלמה גמורה ולא הרזיה קיצונית. ואני מרגישה שאני רוצה כבר להיפטר מההפרעות אחת ולתמיד (ראבק, מעל 3 שנים, זה באמת מספיק) אבל אני מרגישה שאני צריכה קאמבאק אחרון. ירידה משמעותית, המחמאות, הדאגה, ה-את צריכה להשמין, אני רוצה סיבוב אחד כזה לפני שאעלה ואבריא וכבר לא ארד למשקלים האלו שוב. עד כמה זה נשמע נורא? אני בעיקר מתוסכלת. ורוצה שירדו לי מהגב אבל לא יפסיקו עם תשומת הלב. אם יש איזה שהן מילות חוכמה, אני מאוד צריכה כאלו עכשייו

למתוסכלת שלום, את שואלת איך את נשמעת, ואני רוצה לענות לך: מה שאת מרגישה ורוצה לקבל מהסביבה באמצעות הפרעת האכילה מראה לי בדיוק שאת זקוקה לטיפול פסיכולוגי שיטפל בדיוק בסיבות השכיחות האלה שמביאות אותך לבעיית האכילה. ה"סיבוב האחרון" הזה שאת רוצה לעשות לפני שתתחילי טיפול הוא בדיוק ה"סיגריה האחרונה" למעשן כפייתי או ה"כוסית האחרונה" לאלכוהוליסט. זה לא באמת קורה כך אלא ההפך- ממשיכים להיות בתוך הבעייה עם לא פותרים או מטפלים בה, ויפה שעה אחת קודם. האם ניסית כבר טיפול כלשהוא?

בעבר, כשההפרעה הייתה בעיצומה קצת לפני אישפוז בסביבות חט. למזלי ניצלתי מאישפוז צעד לפני בזכות הנחישות של אימי ועליתי במשקל משמעותית בהדרגה מ38 אל 45-46. דיברתי עם פסיכולוגית באותה התקופה אבל היא לא הייתה מוסמכת להפרעות אכילה החברה לוחצת עליי כל יום להתחיל ללכת לפסיכולוג ואף הקציבה לי 30 יום לעשות זאת בעצמי לפני שהיא פונה למישו. אבל אני מאמינה שהיא רואה את המצב כחמור מהאמת. הבעיה היא שאני מפחדת לשחרר את ההפרעה לדעתי. היא בטוח משרתת אותי בדרך כל שהיא, אז אני לא מרגישה שאני יכולה לשחרר. אני כבר התחלתי להאמין לכל מי שאומר שהפרעת אכילה לעולם לא נפתרת לגמרי, אבל הייתי רוצה להאמין שאפשר לצאת מהמעגל השגוי הזה><

אכן אני ממליצה לך לפנות לעזרה כמה שאפשר יותר מהר כדי לחסוך לך סבל ולא להגיע למצבים שיסכנו ממשית את בריאותך.