סימפטומים - של מה???

שלום! הילד שלי בן 4 הילד שלי לא מוכן לישון לבד טוען שחיות תוקפות אותו נעלב תכופות ובוכה בררן בסוג האוכל. אוכל סוג אחד של אוכל בלבד. לא ירקות ולא פירות רגיש למילים, לא עומד על שלו מול ילדים אחרים. מגיב בבכי כאשר נלחץ מפחד להכנס למקומות חשוכים לא מראה סימני קנאה כלל לאחיו הקטן, אפילו אוהב אותו ודואג לו הוא ילד אינטלגנטי מאוד כאשר הוא מדבר קשה לבטא את עצמו במשפט אחד ארוך קצת מפוזר ושוכח דברים קשה לו להתרכז בלצייר ציור (מאוד גרוע בציורים) בקושי גוזר עם מספריים בסה"כ ילד עם שמעניק הרבה אהבה, חיבוקים נשיקות. אמרו לי שהוא מזכיר מישהו בילדותו. ואותו מישהו אובחן בהפרעה סכיזופרניה אפקטיבית. מאז אני דואגת. האם הסימפטומים נורמליים? תודה. אמא דואגת

שלום אמא דואגת, שמות לועזיים של מחלות עשויים לאיים ולהפחיד. יתכן שהילד שלך דומה למישהו, אך אין לזה שום קשר לסכיזופרניה. הסכיזופרניה היא מושג כללי המתייחס למספר סוגים של הפרעות אישיות, המופיעות בשלב הרבה יותר מאוחר בחיים. כל אחת מן התופעות שאת מתארת איננה חמורה או חורגת מן המקובל, אך כולן יחד מצביעות על כך שמשהו באמת מטריד את בנך. הדאגה שלך במקומה (כל זמן שאינך נסחפת), וכדי להירגע כדאי שתתייעצי עם איש מקצוע (פסיכולוג המתמחה בטיפול בילדים). ובינתיים, כדאי להעניק לו תשומת לב ולנסות להבין מה מטריד אותו. דרור

דרור כמנהל הפורום אני חייב לשמור על הרמה המיקצועית של התשובות סכיזופרניה אינו מוסג כללי הקשור להפרעת אישיות - יש הבדל מהותי מאד בין הפרעת אישיות וסכיזופרניה - אני מבקש להיות נאמן לידע המקצועי כדי לא להטעות את מישתתפי הפורום

שלום לך אמא דואגת!!! את מתארת ילד שהינו כנראה רגיש מאוד ולוא דווקא במובן השלילי. חלק מן הדברים שתארת הינם נורמטיביים לגילו וחלק מצביע על רגישותו אולי דווקא בתחום המוטורי. לא כתבת על משך הפחדים והאם היה שינוי התנהגותי ו/ או רגשי מאז שאחיו נולד. היותך מודאגת וודאי לא מקל על הקשר ביניכם. שווה כמו שדרור המליץ לפנות לייעוץ- ולוא בכדי להסיר את הדאגה ולפנות אותך להינות מהקשר בינך ובין ילדייך.

אמא יקרה, ככה יוצרים אנשים פסיכים, קודם אומרים על דברים נורמאלים שהם לא נורמאלים, אחר כך נזכרים באיזה סיפור סבתא, אחר כך מישהו "נזכר" שהפסיכופאת השכונתי דמה לו בדיוק שתי טיפות מים" ואחר כך מתיחסים לילד כמו פסיכי, אז הוא בסוף יצא לך פסיכי. אמא"לה יקרה, יד קטן בן ארבע, רוצה תשומת לב, עדין לא כל כך מעונין להרחיב את הטעמים שלו, לי יש ילדה שאכלה רק במבה במשך כמעט שנה, לא הלכנו לפסכולוג בגלל זה, אלא למכולת השכונתית קנינו המון, המון, במבה כדי שלא תהיה רעבה, נכון שחשבו עלינו שאנחנו אולי פסיכים עם כמויות הבמבה האלה, אבל לא שמנו לב לאף אחד, היום הילדה נורמאלית וגם אוכלת דברים אחרים. גיל ארבע, הוא בדיוק הגיל המרגיז הזה שעל כל דבר הם בוכים , אז זה שוב מתאים לנורמלי, מתקשה לבטא את עצמו במשפט ארוך? למה לא תבקשיממנו הרצאה? את שוכחת שבערך לפני שנתיים הוא בכלל לא דיבר כמעט? בקושי גוזר? זה מתאים לגיל ארבע, יש ילדים שעוד בגיל 6 לא מצליחים לגזור טוב, אז מה? מפוזר? שוכח דברים? - גם איינשטיין, אבל הבן שלך רק בן 4, המוח שלו עוד לא גמר להתפתח. אוהב את אחיו? לא מקנא? - תגידי תודה . ילד אוהב חיבוקים ונשיקות? בודאי הרי על זה הם גדלים הכי טוב, אוכל זה דבר משני לאהבה. צר לי לאכזב אותך, - הסימפטומים מראים ילד בריא ונורמאלי לחלוטין, יש לי כמה כאלה, והרבה ניסיון. תאמיני לי.

מסכים

שלום אחת, את צודקת. כל אחת מן התופעות שהאמא המודאגת מתארת, עשויה להיות טבעית לגמרי, ואין צורך לעורר פחדים. עם זאת, יש לכבד גם את תחושותיה של האם בדבר מצוקותיו של הילד. הדאגה שלה אינה מועילה לגידול הילד, ועצה פשוטה מאיש מקצוע עשויה להרגיע אותה וגם לכוון אותה לפתרונות יעילים. דרור

אמא דואגת יקרה ! ל א ל ד א ו ג אין קשר לסכיזופרניה כל התאור נורמאלי לגמרי בילדות המוח רק מתארגן וכל מה שתארת נורמאלי תני לו אהבה ותהני ממנו ללא לחץ בברכה ד"ר פלד חוקר מוח ומומחה בין-לאומי לסכיזופרניה