האם שינוי במקום המפגש עם הפסיכולוג מוביל לקפאון

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/12/2001 | 14:28 | מאת: מיכל אנשי מקצוע

בת 33 נמצאת בטיפול בתחילה נפגשתי עם המטפלת בקופ"ח ללא תשלום לאחר כ15 פגישות נאמר לי כי המטפלת עוזבת ואין אפשרות להמשיך מולה האופזיה הייתה טיפול מול אדם חדש מה שלא נראה לי להתחיל את כל הסיפור מהתחלה או המתנה לקבלת אישור להמשך טיפול מולה תמורת תשלום. החלטתי כי עלי להמשיך מולה קרו דברים חיובים מדכאון טוטאלי של אפס עשייה רחמים עצמיים יצאתי לעבוד כמות החרדות ירדה והפכתי קצת יותר מאוזנת, הכל כמובן יחסי. אבל עתה זה המפגש החמישי שלי מולה באופן פרטי תרומת תשלום אני מרגישה שהכל תקוע ואין המשכיות למה שהיה בקו"פח דברים לא זזים אני יוצאת מהמפגש כמו שנכנסתי. דיברתי איתה על כך והיא אמרה שהשינוי גם הפיזי ןגם עצם התשלום משפיע אני מסכימה אבל מה ניתן לעשות כדי לחזור למסלול הקודם כדי לזרום להגיע לתובנות ולזוז הלאה... בגלל שאני משלמת לא נראה לי למשל לספר סיפורים מחיי היום יום בעבודה אלא להתרכז ברצונות שלי בתחומים אחרים אבל זה לא זורם פשוט לא הולך. מה לעשות כדי שזה יזרום תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
01/12/2001 | 16:30 | מאת: HERA

מיכל, אני נמצאת באותו מקום כמו שלך - יש לי תמיד את התחושה, שלפסיכולוגית אכפת ממני רק כי אני משלמת לה... כמו לקנות את ההקשבה שלה... אבל ברור לי שזו העבודה שלה, ומה לעשות שהיא צריכה להתפרנס...? עוד לא מצאתי את היציאה מהמלכוד הזה, אבל אני עובדת על זה עם עצמי...

01/12/2001 | 17:24 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מיכל שלום ראשית, צר לי לשמוע שהשירות הציבורי בתחום בריאות הנפש ממשיך לקרוס ולספק לאנשים טיפול לקוי. לא שהטיפול שקיבלת מהפסיכולוגית שלך היה לקוי, אבל התנאים ההתחלתיים שקיבלת לפיהם כעבור מספר פגישות לא רב מופסק המימון ו/או הטיפול מאפיינים לצערי גישה של מוסדות הטיפול הציבוריים בשנים האחרונות, כדי , כמובן, לחסוך כסף למערכת. חבל. אבל לא פנית כדי לשמוע את הקיטורים שלי על המערכת הציבורית, למרות שאולי הכעס שלך על המערכת, ואולי בעקיפין על הפסיכולוגית שלך משחקים תפקיד חשוב במה שקרה. אין ספק שהשינוי בסביבה הטיפולית, הן מבחינת התשלום והן מבחינת המקום, השפיעו עליך. את מתארת שאת מנסה להספיק יותר, או לחסוך, מאחר וכעת זה יקר יותר. אז קודם כל, אי אפשר לזרז את התהליך. המהלך הטבעי שלו צריך להמשיך. נסי למשל להגדיר לעצמך שעכשיו את מתמסרת לטיפול לעוד 15 פגישות בלי לחשוב על הכסף. אח"כ חזרי לנושא ותראי אם יש שינוי. זו לפחות דרך אחת שבאה להחזיר את העניינים למסלול. דרך אחרת יכולה להיות הפוכה לגמרי. אינני יודע מה עולה בטיפול ומדוע פנית, אבל הבעיה שעימה את מתמודדת כעת עשויה לייצג משהו בחיים שלך ולא רק בטיפול. מכאן שאולי תוכלי להשתמש בתקיעות שנוצרה כחומר למחשבה ולעבודה על יחסים בינאישיים שאת יוצרת, ומתי הם נתקעים, מה תוקע אותם וכו'. בכל מקרה, כל אלו צריכים להיות נדונים עם הפסיכולוגית שכן הם חלק חשוב בתהליך שאת עוברת. בברכה ד"ר אורן קפלן

04/12/2001 | 08:51 | מאת: דר' עמי אבני

מיכל שלום כסף זה ענין חשוב טפול צבורי מאפשר להתעלם (לטוב ולרע מסוגייה זו) פרטי (בו בחרת אם כי תחת אילוצים לא פשוטים) - מאלץ התייחסות לנושא לטעמי יש סכוי לעשות בקושי זה שמוש כדי להבין מה כל כך קשה לך בכסף לכן למרות אי הנחת זה אולי יתן מפתח לדברים נוספים בהצלחה עמי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית