מחשבות אובססיביות

שלום רב! אני בחור בן 20.עקב בעיות נפשיות אני לא משרת,לא עובד וגם לא לומד. לא הצלחתי לסיים תיכון עקב הבעיות. אני סובל ממחשבות אובססיביות, זה בגדול. בנוסף יש לי התקפי חרדה קשים, שינוי מצבי רוח, דיכאונות וחוסר הסתגלות. שנים על גבי שנים אני מטופל.עברתי פסיכיאטרים רבים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים רבים. נטלתי תרופות כגון פרוזאק, מודאל,סרוקסט,אפקטין,ורמרון עכשיו. אך ללא הועיל.אני אובד עיצות .מה עליי לעשות? אודה אם תוכל לפחות לכוון או לתת תשובה, מה טוב.

שמעון שלום רב, אתה מתמודד כעת עם הפרעה נפשית לא פשוטה, ולפי מכתבך נראה כי אתה חסר כוחות או מוטיבציה. ייתכן ותחושות אלו נובעות מההפרעה, אולם כאן בדיוק נכנסת משמעות הטיפול, בעיקר הפסיכותרפויטי. בעזרת הטיפול אתה אמור לקבל תמיכה, אמפטיה ומקום שבו תוכל להעלות את הקשיים וחוסר האנרגיה ולעבד אותם. האם מישהו המליץ לך ללכת למרכז שיקום תעסוקתי? זו עשויה להיות עבורך התחלה טובה, לקום כל בוקר למקום עבודה מוגן שבו תיהיה הבנה לקשייך יחד עם דרישה וציפייה שתתקדם בחיים. גם הצטרפות למועדון "אנו"ש" עשויה להיות מועילה. מה דעתך? בברכה, טלי פרידמן

שלום שמי מיקי אני חייב יעוץ דחוף מאוד בספק אם משהוא בעולם יכל לעזור לי אני בן 19 אני חושב שאני סובל בעיכר מהפרעות אופי קשות למדי חושש שאשיותי מפוצלת או מתפצלת ועד המון בעיות רוצה לדעת למי לפנות בדחיפות כי אני ממש חסר אונים עככשו תודה מיקי

מיקי שלום! אני מבין אותך ואת תחושותך היטב. אני בן 20, כמעט בגילך וסובל מבעיות דומות לשלך ואף חמורות בהרבה.כבעל ניסיון אני ממליץ לך להודות בבעיה ולא לנסות להתכחש לה. זאת הפרעה בריאותית ככל הבעיות, ואין להיתבייש בה. תבין, בעיית נפש ואף מחלת נפש לא אומרת שבן אדם הלוקה בה הוא משוגע. אנחנו אנשים רגילים שפשוט זקוקים לעזרה. אני מציע לך לבחור פסיכיאטר מנוסה ויותר מזה חשוב שיהיה חם ואנושי. זה התחלה. בעל מקצוע יוכל לאבחן אותך ולהפנות אותך הלאה. הוא ילווה אותך בטיפול שאותו תצטרך, אם תצטרך. סבלתי ואני עדיין סובל מאוד. אבל אסור להרים ידיים. הכי חשוב שתדע, יש לזה טיפול! תצליח

מיקי שלום רב, מכתבך בהול ביותר, ונראה שאתה חש רע, ואף רע מאד. אם אתה חש שאינך מסוגל להתמודד עם כל הבלגן הפנימי לבד, הייתי ממליצה לפנות מיידית לחדר מיון רגיל, או עדיף מיון פסיכיאטרי (בבי"ח פסיכיאטרי הקרוב למקום מגוריך). אם המצב אינו דחוף ונוראי כל כך, אני ממליצה לך לפנות לאבחון וטיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפויטי בהקדם. קשה ואף בלתי אפשרי להתמודד לבד עם מצב כמו זה שאתה מצוי בו. בברכה, טלי פרידמן