אכילה כפייתית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/11/2001 | 00:32 | מאת: תמי

מאוד אופנתי להיות אנורקסית, רזה ממקל ריצפה, וחטובה משבב מחשב. ברצוני לתת את הדעת בדבר אחותה הגדולה של האנורקסיה נרבוזה האכילה הכפייתית, ששמה המדעי, לא ידוע לכלל. להערכתי יש כמות בלתי מבוטלת של נשים וגברים הסובלים מהתופעה, אך יש נטיה להתחייס לכך בכובד רק שמדובר בתחום האסטטי (כולל כל הפתרונות המדהימים להרזיה!), או כפי שנאמר בקמפיין של קופ"ח השנה, השמנת יתר היא מחלה. מחלה שממליצים עליה דיאטות וספורט או לחלופין ספורט ודיאטות. ניתוחים הם גם מוצא אבל כל אלה פתרונות חיצונים שלא פותרים את נפשו של המשמין המתמיד. למה אם כך אין התייחסות להשמנת יתר כמו לאנורקסיה ובולמיה ונוטים להתייחס לשמנים בצורה שונה? כמובן שיש אנשים שמשמינים מתוך חוסר הקפדה על אכילה מסודרת בלבד, כמו שיש אנשים שמרזים מאותה הסיבה. פרט לכך, מרבית השמנים, היו שמנים עוד מינקותם והגמילה שלהם מהרגלי האכילה הלא בריאים קשה כמו כל גמילה אם לא יותר. בתור מי שהכירה בעצמה שהיא אכלנית כפייתית במשך כמה שנים טובות ואם לא מאז ומעולם, מהו המענה בשבילי לדעתכם?

לקריאה נוספת והעמקה
23/11/2001 | 00:35 | מאת: HERA

ההשמנה כבעיה רפואית תופסת דווקא הרבה כותרות בתקופה האחרונה... יש עוד הרבה הפרעות/מחלות שעדיין לא קיבלו את היחס הראוי. המענה בשבילך יכול להיות משולב: קבוצת תמיכה לדוגמא, או טיפול במרפאה להפרעות אכילה, שבה בד"כ מרוכזים כמה אנשי מקצוע (דיאטנים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכו').

23/11/2001 | 00:37 | מאת: adi

תמי, יש קבוצות תמיכה לאנשים שסובלים מזה. ניסית? עדי

23/11/2001 | 00:49 | מאת: יונת

באותם מרכזים שמטפלים בהפרעות אכילה מטפלים גם באכלנים כפייתים כיזו הפרעת אכילה כמו האנורקסיה או הבולמיה או אנשים שהם רזים מידי מטבעם וצריכים להוסיף במשקל ההתיחסות לכולם שווה האנורקסיה ואחותה הבולמיה לא מיוחסות יותר .

24/11/2001 | 03:27 | מאת: טלי וינברגר

תמי שלום רב, זה לא מדוייק שאין התייחסות לאכילה כפייתית כמחלה מסוג של יתר "הפרעות האכילה". תלוי מאד על איזה חוגים חברתיים/מקצועיים את מדברת. בקרב אנשי מקצוע, אכילה כפייתית ידועה ומוכרת לא פחות מיתר הפרעות האכילה, וחשיבות הטיפול בה לא נופלת מיתר "אחיותיה". לגבי טיפול באכילה כפייתית ישנו מגוון: טיפול פרטני של פסיכותרפיה, טיפול קבוצתי, אכלנים אנונימיים (אלו קבוצות מדהימות!) עוד לא מעט פתרונות. אם תספרי על עצמך, העדפותייך, מדוע את חושבת שכדאי לך ללכת לטיפול וכו', אולי נוכל להמשיך לחשוב יחד מה האפשרות העדיפה עבורך. שבת שלום, טלי פרידמן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית