התאבדות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/10/2001 | 23:12 | מאת: ארנון

שלום אני לא מפסיק לחשוב על התאבדות כפתרון לכל בעיותי השתחררתי לפני 5 חודשים מאשפוז במחלקה פסיכיאטרית נטלתי פבוקסיל אך הפסקתי. אני ממש כפייתי במחשבות שלי על התאבדות ואפילו מאיים על הורי שאני יתאבד. אני לא יודע מה לעשות רעיון ההתאבדות כל כך מושך ומפתה אני בטוח שאני יעשה את זה בקרוב נמאס לי לחיות העתיד רק מפחיד אותי הדבר היחיד שמונע ממני להתאבד הוא שאני לא רוצה לצער את המשפחה שלי אך אני כועס עלהם כי רק בגללם אני ממשיך לחיות ולסבול. אם היה לי אקדח כבר הייתי מתאבד מזמן.

לקריאה נוספת והעמקה
28/10/2001 | 23:24 | מאת: HERA

ארנון, הלוואי והייתי יכולה לכתוב כרגע יותר, אבל אין לי - נכון לעכשיו - את היכולת לתמוך. אנסה קצת בכל זאת - למה אושפזת? גם בגלל מחשבות אובססיביות בנושא התאבדות? אתה באמת רוצה למות, או שפשוט נמאס לך לחיות? והכי חשוב - האפ הפסקת לקחת את התרופה בהמלצת פסיכיאטר או שעל דעת עצמך? בן כמה אתה? זה נראה כמו חקירה, לא? :) אני מתנצלת שזה כך... היו ימים שהייתי יכולה להביא לך (אולי) קצת יותר תועלת... אבל כרגע המחשבות שלי די תואמות את המחשבות שלך... :( אז עדיף שאפסיק לכתוב לפני שאעשה איזשהו נזק. לילה טוב, HERA.

29/10/2001 | 00:02 | מאת: שרית

לארנון היקר! לדעתי התאבדות לא פותרת אף בעיה והיא רק עשויה להביא לבעיות כמו- שברון לב של ההורים אשר כל חייהם יחיו בצער ויאמרו לעצמם למה הוא עשה זאת? מה לא נתנו לו? איך הוא השאיר אותנו לבד מיותמים? אני בטוחה שאינך רוצה לצער את הוריך ואף אני רואה שאתה מציין זאת במכתבך כך שהינך מודע לכך שההורים חייבים להוות חלק אינטגרלי בכל הנוגע להחלטותיך. לדעתי אתה לא כועס על הוריך בגלל שרק בגללם אתה ממשיך לחיות אלא אתה כועס על עצמך והינך משליך את כעסך על ההורים ובכדי להצדיק את הכעס הזה אתה אומר שזה בגלל שהם רוצים שאתה תמשיך לחיות. לדעתי אתה בעצמך רוצה להמשיך לחיות אז תודה בכך שהחיים שלך חשובים לך יותר משהם חשובים להוריך כלומר, החיים שלך ביידך ואתה הוא זה ששולט עליהם וזה שיכול להוציא את עצמך מהדיכאון עם קצת עזרה מבחוץ אז תפוס יוזמה וגש ובקש עזרה מאחר והחיים כל כך יפים גם עם לפעמים לתקופות ממושכות נראה שאין טעם בהם, יש טעם. ואחרי עזרה אני בטוחה שתראה את האור בקצה המנהרה כפי שאומרים.

29/10/2001 | 00:12 | מאת: HERA

שרית, קראתי את מה שכתבת לארנון... אני לא יכולה להסכים אם משפט שכתבת: "החיים שלך בידיך ואתה זה ששולט עליהם." א. נכון החיים של כל אחד נתונים בידיו הוא. ב. לא נכון שתמיד יש שליטה על החיים או על מה שקורה בחיים. ולכן "המציאו" את הפסיכולוגים. צריך שמישהו ירוויח בגלל אובדן שליטה/יאוש/מצוקה וכו' של אחרים...

29/10/2001 | 17:57 | מאת: דר' עמי אבני

ארנון שלום רע רע רע מאד נשמע לי שאתה כועס מאד אני תוהה על מה אתה כועס כל כך בטח יש לך סבות טובות מכל מקום אנא דחה את רעיון ההתאבדות אנא פנה לטפול (כולל שיחות !!!! ) אנא קח כדורים אם צריך ואל תפסיק אותם באמצע (גם כשמרגישים טוב צריך להמשיך לפחות עוד 3 חודשים ) ושתהיה בריא (ואם אתה במקרה כועס גם עלי או על התשובה שלי אנא אל תפנה את זה כנגד עצמך) בברכה עמי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית