דיכאון לאחר לידה

שלום רב לפני כשנה סבלה אחותי מדיכאון לאחר לידה וטופלה ע"י פסיכולוגית הקרובים לה (וגם אני) ראינו אותה במצבים שהפחידו אותנו וחששנו כי הפסיכולוגית לא יודעת את כל האמת השאלה היא האם במקרים כאלה יש אפשרות לבן משפחה להתערב ולשוחח עם הפסיכולוגית - כדי לספר וכדי להתייעץ איך ניתן להתמודד גם אני אשת מקצוע בתחום העו"ס , והפתיע אותי לגלות עד כמה קל למשפחה חמה ותומכת מאוד לגלות שבתם במצוקה כה גדולה (בהתחלה כעסנו עד שהבנתי שיש פה בעיה). ברורה לי השאלה של האתיקה המקצועית ובכול זאת האם על הפסיכולוגית לא לשתף אדם קרוב בטיפול כדי לעזור למטופלת? (הבעל כעס ולא היה מוכן לשתף פעולה). אודה על התייחסותכם.

האפשרות לשתף עוד אנשים בטיפול פסיכולוגי פרטני תמיד קיימת, אבל.. היא לא יכולה להגיע מהצדדים המשקיפים מהצד, זאת חייבת להיות החלטה משותפת של אחותך ושל המטפלת שלה, וחייבת לבוא עם ההסכמה שלה וכבחירה שלה. את תמיד יכולה לעלות את הרעיון בשיחה עם אחותך ולראות את תגובתה, אם היא תמצא לנכון, היא תוכל להתייעץ עם המטפלת שלה, וביחד הם יחליטו אם זה אכן כדאי ויכול לעזור. זה הטיפול שלה, הבחירה שלה וההעדפה שלה, בין אם תחליט שכן ובין אם לא, וגם אם המטפלת לא יודעת הכל, אם הטיפול טוב, היא יכולה לדעת הרבה גם בלי שאחותך תספר, יש דברים שאפשר לראות ולקרוא אם הקשר הוא טוב, וגם כשלא יודעים את הכל אפשר לעזור ולהעזר, לפעמים יש דברים שקשה לחשוף וקשה לדבר עליהם גם בחדר הטיפול, שהוא המקום הכי אינטימי והכי בטוח מבחינת המטופלת. אני מאוד מעריכה את הרצון שלך לעזור, אבל תעשי את זה דרך אחותך ובשיתוף הפעולה שלה, אחרת סתם תרחיקי אותה ממך עוד יותר, והיא לא תוכל להעזר לא בך ולא במטפלת, כי תרגיש אולי נבגדת, ותשאיר שהשארתם אותה לבד עם הקושי. בכל מקרה, זאת סתם דעה אישית שלי, ובטח תבוא גם דעה מקצועית יותר.

תמיד מומלץ שהמטופל עצמו נותן את הסכמתו דיכאון לאחר לידה מגיב לטיפול תרופתי יותר מאשר לטיפול בשיחות בברכה דר פלד