בני המין השני ואני

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/10/2001 | 01:29 | מאת: סגולה

שלום רב, איך אציג את שאלתי? אספר לכם ומי שיוכל לתרום את חלקו או לייעץ לי עצה אשמח לשמוע! אוקיי אני בחורה יפה ומושכת נעימת הליכות ובלה בלה חכמה בלבלבלבלההה.. רבים מתחילים איתי אך יחד עם זאת איני מוצאת או מגלה בהם עניין בעקבות היותי ביררנית מאד ...ודרישותי גבוהות מאד לכן אני פוסלת אותם ולא נותתנת להם להתקרב אלי עד לגבול מסוים ואז מנתקת את הקשר! אז השאלה שלי ממה זה נובע?...למה אני נוהגת כך ולמה איני מוצאת את האדם הנכון ? ומה מקור או שורש הבעייה?.. אשמח ליעוץ ולעצה ממכם! בתודה מראש הסגולה..

לקריאה נוספת והעמקה
09/10/2001 | 05:37 | מאת: זוהר

אני חושב שיש לך בעית ביקורת עצמית גדולה מאוד. אין אדם מושלם אבל אנא ממך על תפגעי בבחורים, טובים ורגישים המנסים כמוך למצאו קשר מענין. חפשי את החיובי בבן-זוג ותתפלאי כמה יפים החיים. בברכה זוהר...

09/10/2001 | 09:21 | מאת: =אור=

אני מכיר הרבה בחורות בררניות ....היום הם רווקות בנות 45 ובמקרה הטוב נשואות אם שימפנזות!!

09/10/2001 | 10:11 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, שאלותיך מצויינות, אבל כלליות מדי בכדי לאפשר מענה, כי לכל אחד/ת רקע שונה, אישיות שונה, וכו'. מנסיוני במפגשים שנסבו על העניין הזה מצאתי כי דחיית גברים היתה בשל תלות באם אצל אחת, בשל שינאה לאב אצל השניה, בשל קינאה לאחות אצל השלישית, בשל איום קדמון בגיל העשרה אצל הרביעית, וכך הלאה והלאה. יש סיבות כמניין המתלבטות. מהמשך הפרוט הזה הרי לא תצמח לך תועלת. נראה לי שהליכה לכיוון כל כך חשוב, כמו בניית זוגיות, שווה את המחיר של הוועצות אישית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

09/10/2001 | 17:26 | מאת: רונית

היי, שלום הסיפור שלך ממש מתאר את הסיפור שלי רק שאני בת 23 ........ואת......???? כן גם אני נראת מצוין ומתחילים איתי המון, לפעמים אני גם לא מבינה את עצמי למה אני פוסלת כנראה זה פחד מסויים שמסתתר בתוכינו אולי מזה שהוא יכיר אותי ויזרוק או לא יאהב אותי מספיק......... המון לי זה קורה ואני רוצה לציין שאני בתולה!!!!!!!!!!!!!!!!! יש לך עצה בשבילי??????

10/10/2001 | 06:41 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, עצתי שניתנה בשאלה שלמעלה מופנית גם לך: נסי להסתייע בהוועצות אישית עם מישהו מקצועי. כל טוב, ודרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

11/10/2001 | 00:10 | מאת: סגולה

רונית היי, במקרה שלי כפי שאמרתי אין לי בעיה לצאת איתם אך בכול אחד ואחד מהם אני מוצאת משהו שלא מוצא חן בעיני שמתבטא באופי ,מראה ,ביחס ו בהתנהגות ...לכן אני נמצאת בסיטואציה זו כלומר אני לא מרגישה זיקוקים או קליק כלשהו, כמו שאר בנות גילי... לכן ניתן לספונטניות שבנו להובילנו כפי שטל מיעצת לנו ... מה את אומרת נעשה את הצעד מה כבר יש לנו להפסיד ????...היי זו בעצם חוויה אהה... לא?..

10/10/2001 | 01:24 | מאת: טל

הייתי פעם היכן שאתן. . . התרופה הכי טובה היא פשוט לקפוץ למים. "תלכו" על מישהו שתחליטו מראש - אל תצפו לזיקוקים. ואפילו מראש תתכננה לעזוב או לסיים את הקשר- הנמכנה ציפיות בכוונה. זה נשמע אולי קצת סוראליסטי כרגע - אבל זה מוריד את ההילה של "הקשר הראשון" ,הגלוריפיקציה והפחדים ומשחרר לחופשי. אם אתן לא-דתיות זהו פיתרון מעולה. הזמן רץ ופתאום תמצאנה את עצמכן מבוגרות ועם "השאריות בלבד". יש מספיק "גברת לוין" בעולם. טל.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית