לאנשי המקצוע - חשוב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מזה מעל שנה אני לוקחת סרוקסט. בהתחלה לקחתי כדור ליום (20 מ"ג) והיום אני לוקחת כדור וחצי ליום. מה שאנשים כותבים בפורום לאחרונה וכתבות שמתפרסמות בנושא מדאיגות אותי מאד. אני מתחילה לחשוש שלעולם לא אוכל להפסיק לקחת את התרופה. אני מאד חוששת ומפחדת ולעומת זאת הפסיכיאטרית שלי אומרת שסרוקסט לא ממכר ושאפשר להפסיק את השימוש בהדרגה עם שיפור במצב. אנא עזרו לי להפחית את החששות שלי - מהי האמת?
אורית שלום דאגות ואמת ככל שאנו יודעים וככל שנסיוני מלמד אותי עד כה - תרופה אינה ממכרת מה שכן - במידה והיא מועילה יש אנשים שחוששים להפסיק אותה הם מעוט ורובם מפסיק גם כן בסופו של דבר יש אנשים גם שהתרופה אינה שוברת את מעגל הדכאון או החרדה ואז הפסקה גוררת חזרה של הסמפטומים ואז הבחירה בין התרופה לסמפטומים בכל מקרה שקלי לטעמי לפי מה שאת מרגישה (יתרונות חסרונות) ולא לפי הסטריות המונים בהצלחה עמי
לד"ר אבני !! האם לדעתך העדויות של הפונים לפורום בעניין קשייהם להגמל מתרופות פסיכיאטריות הינם ביטוי של הסטרית המונים ??? האם יתכן שהמטופלים שלא התחילו ליטול תרופות פסיכיאטריות יזמתם הפכו להסטריים נוכח מודעות להתמכרותם והשפעותיה השליליות על מישורי חייהם השונים ?? אגב "ה סטרית המונים " מוגדרת ב- "די. אס .אם". לאורית!! ההתמכרות לתרופות פסיכיאטריות מופיעה עקב נטילת תרופות מסוימות,אחרות אינן ממכרות. צר לי על דאגתך. אנחנו, המכורים מתיחסים להתמכרות לבנזודיאזפינים. אל תיכנסי לדאגות מיותרות שלא לצורך.
אורית יקרה, בספר חדש, המציג גישות שונות לטיפול נפשי ('סערת נפש' מאת ד"ר יורם יובל), מציג המחבר את ההבדל בין התמכרות לבין תלות. נראה לי שהמודעות להבדל זה חשובה לרבים הנזקקים לתרופות, ולכן כדאי להציג אותה כאן. לשימוש בתרופות יש תופעות לוואי, ותפקידו של הרופא כולל את התאמת התרופה לחולה כדי לצמצם ככל האפשר תופעות אלו. התמכרות איננה תופעת לוואי גופנית, אלא תופעה פסיכולוגית המתבטאת בהזדקקות של המטופל לתרופה. התמכרות עשויה לנבוע מתוצאה חיובית של שימוש בתרופה, המקלה על המשתמש בה. השפעה חיובית של תרופה עשויה לגרום למשתמשים בה התמכרות, בשל הביטחון שהיא מעניקה להם. גם התמכרות לחשיש נובעת מן העונג הנלווה לשימוש בו, ולא מסיבות כימיות. תלות, לעומת זאת, קשורה במרכיביה של התרופה, והיא יכולה להתפתח בלי קשר להתמכרות. אחד המאפיינים של התלות הוא ירידה בהשפעתה של התרופה, והצורך להגביר את המינון עוד ועוד כדי לשמור על יעילותה. תופעה אחרת היא הקושי בגמילה, והסיכון הנובע מהפסקה מיידית בשימוש בתרופה. הרופא, או הפסיכיאטר, עשוי לסייע בהתמודדות עם התלות וחשוב להתייעץ בו עם כל שינוי בהשפעתה של התרופה. ההתמכרות, לעומת זאת, תלויה במשתמש עצמו, וטיפול נפשי עשוי לסייע בהתמודדות איתה. בברכה, דרור גרין
גם עלייך עבדו ,אני משתמש בסרוקסט כשנה וחצי גם ,לעומתך אני השתמשתי בכדור אחד ליום ולא הייתי צריך להעלות את המינון, אני מציע לך רק לנסות להוריד את המינון,ותראי תופעות לוואי מהם, זרמים בראש, כאבי ראש נוראיים , עצבנות , נטיה לאלימות קשה , ועוד אני ירדתי עד כה לחצי כדור כל יומיים ועדיין יש לי תסמיני גמילה קשים על תאמיני לאף רופא ,אם יש ביכולתך להפסיק תפסיקי ומהר, אגב יש כתבה עכשיו ב YNET של ידיעות אחרונות, על תביעת ענק שהגישו זה אתה ,נגד יצרנית סרוקסט..תקראי ותביני ,בהצלחה
באמת גם סרוקסט מת העולם
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
