מצבי דכאון והתאבדות בגיל הנעורים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/08/2001 | 16:01 | מאת: ליבנת

אני מתנדבת בקו עזרה לנוער והופנתה אליי פניה מנערה בת 17 שהייתה במצוקה רבה אני אישית בת 18 נערה בעצמי ונתקלתי בבעיה רבה לעזור לה היא השאירה לי את מספר הפלאפון האישי שלה על מנת שאתקשר איתה בקרוב השיחה היתה ביום חמישי אבקש יעוץ אם אפשר מה לומר לה וכיצד לסייע לה ולהלן המקרה: הנערה עברה התעללות מינית כשהיתה קטנה מקרב אביה הוא נעצר ונכלא למשך 8 שנים כעת לקראת שיחרורו היא מפחדת ונרתעת מהשיחרור מחשש שינקום בעקבות המקרה מצבה הנפשי הדרדר היא חשה דכאונות רבים ורוצה להתאבד בשיחה עימי נשמעה תשושה וחלשה וקולה הביע המון פחד וחוסר אונים השיחה הסתיימה אחרי שעה בה שוחחנו על כהל היא חשה בהקלה שאינה לבד למרות שהקו אנונימי היא איפשרה לי להתקשר אליה כשאתקשר אני רוצה לתת לה מקסימום סייוע אילו עצות ופתרונות אני יכולה להפנות אליה? אנא עזרו לי

לקריאה נוספת והעמקה
25/08/2001 | 16:40 | מאת: אורה

הדבר הכי חשוב הוא שמישהו מקשיב לה זה הדבר הראשון את השאר? תנסי אולי להפנות פניה אישית במייל לטלי פרידמן (האימייל נמצא בכניסה לפורום בהקלקה על שמה) אני בטוחה שיהיו לה עצות חכמות

25/08/2001 | 20:40 | מאת: ד"ר אורן קפלן

ליבנת שלום אני חושש שאת לוקחת על עצמך אחריות שאינה תואמת לתפקידך בקו העזרה. מדובר במקרה מורכב שדורש התמודדות מקצועית. הייתי מציע שתי נתיבי פעולה. ראשית עליך לפנות למנהלי קו העזרה שבו את עובדת ולדווח על המקרה. הם אמורים להנחות אותך מה לעשות מבחינה מקצועית בקו, או יותר נכון לאן להפנות את הנערה. אין ספק שהיא זקוקה להפניה לעזרה. שנית, את כמישהי כמעט בת גילה יכולה לשמש אוזן קשבת ומקור תמיכה, עם הצהרה ברורה שאינך יכולה לעזור לה במקום עזרה מקצועית. כל הכבוד על עבודתך ההתנדבותית ועל האחריות שאת מגלה. בברכה ד"ר אורן קפלן

26/08/2001 | 12:05 | מאת: ליבנת

ד"ר קפלן! כהיותי מתנדבת בקו אנונימי איני יכולה למסור פרטים לגורמים חיצונים אני משערת שמין הראוי המקרה של התאבדות יש מקום לדיווח לגורמים מוסמכים יותר, כידוע לך אנונימיות כלפי הפונה הוא האתיקה מס' 1 בעולם הסיוע ולכן אני חצויה במעשי. האם ישנה דרך שאוכל לשכנע אותה עצמה בפניה למוסד עזרה?

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית