דיאטה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/08/2001 | 10:30 | מאת: שי

אישתי טוענת שהיא שונאת את עצמה בגלל שהיא שמנה ,למרות שלדעתי היא בס"כ קצת מלאה הבעיה היא שעובדה זו גורמת לה לעיתים לסלידה מכך שיגעו בה. האם לדעתכם היא זקוקה ליעוץ או טיפול.

לקריאה נוספת והעמקה
02/08/2001 | 12:28 | מאת: שלומית

לשי שלום. הרשה לי לענות לך בתור אישה שמבינה מאד ללב אשתך. אני נשואה שנתיים ובשנה האחרונה עליתי הרבה במשקל (10 ק"ג) מה שגרם לי כמובן להרגיש מאד רע עם עצמי ועם הגוף שלי. כתוצאה מכך גם מאד ירד החשק המיני שלי וכמעט שלא נתתי לבעלי לגעת בי. (כמובן שהדבר היחיד שגרם לי למצב רוח טוב היה לאכול). לאחרונה החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל דיאטה. אני חייבת לציין שבינתיים ללא הצלחה מסחררת ובקושי נפתרתי משניים מתוך עשרת הקילוגרמים המיותרים, אבל במקביל למוטיבציה, התחלתי לטפח את עצמי. למשל לקנות בגדים המחמיאים יותר למידות החדשות שלי, להשתמש בבשמים ולטפח את העור וכדומה. ההקפדה החדשה גורמת לי להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמי למרות שעדיין אני מלאה. כתוצאה מכך גם חיי המין שלי השתפרו פלאים. מי שבאמת עזר לי במיוחד בכך הוא בעלי, כל שינוי או מאמץ קטן שעשיתי - זכיתי למחמאות ועידוד מצידו. הוא טורח להגיד לי שאני נראית טוב ושהחולצה מצויינת עלי או שיש לי ריח נפלא או שהעור שלי נורא נעים, או סתם שאני נורא יפה היום. כל אילו גרמו לי להרגיש אחרת לגמרי לגבי עצמי. וכאמור פתרו במידה רבה את הבעיות שיש לי עם הגוף שלי (כמובן שלא לגמרי, אני עדיין מסתובבת ליד המראה ונאנחת כמה שאני שמנה וקניית מכנסיים יכולה להרוס לי את המצב רוח אבל די השלמתי עם זה שאני לעולם לא אהיה מרוצה מספיק מהגוף שלי) עצתי לך, נסה להחמיא לאשתך ולגרום לה להרגיש טוב עם עצמה. תתמקד בדברים בה שאתה באמת אוהב, כך תשמע הכי אמין. אם אתה אוהב את הגוף שלה, תגיד לה את זה. עזור לה להרגיש נחשקת. נסה להחמיא לה לפני שאתם יוצאים או כשהיא מתלבשת בבוקר לעבודה, אם ההרגשה הכללית שלה תשתפר יהיו לה גם פחות בעיות עם הגוף שלה. כמובן שאסור לגבר לעולם להגיד לאשתו להתחיל דיאטה אבל תדע שאפילו רק המאמצים משפרים את מצב הרוח. אם היא מנסה לעשות דיאטה, תתמוך בה ככל האפשר. (למשל בעלי מוכן להכין לי סלט בכל שעה שאחפוץ). בעית דימוי הגוף הנשי היא הבעיה הנפוצה ביותר בקרב נשים. אין לי חברה שלא מקטרת שהיא צריכה דיאטה. מה שחשוב להבין שלדימוי העצמי יש לרוב רק קשר מאד חלקי למשקל עצמו. לי היו תקופות ששקלתי הרבה פחות והרגשתי הרבה יותר רע עם עצמי. שוב, טיפוח מאד עוזר והמחמאות מבעלי ממש מצילות אותי. בהצלחה!

02/08/2001 | 13:08 | מאת: שי

שלומית, תודה על תשובתך המפורטת והקולעת למטרה. אני קונה את העצות בשתי ידיים. שי

02/08/2001 | 16:02 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, דימוי גוף הוא אחד הרכיבים היותר משמעותיים בסך הכל של מה שמייצר את הדימוי העצמי, כך שיש הרבה אמת בתחושתה של אשתך. תגובה מקבלת של הסביבה האנושית המשמעותית, ובראש וראשונה אתה, יכולה להקל במשהו, אבל רק במשהו, כי האדם מחשיב לא רק את הסובבים אותו, אלא גם את תחושתו העצמית כלפי עצמו - וזו לא טובה, וכנראה לא סתם. לדעתי טוב תעשה אם תשתמש ביכולת התומכת שלך, לאור הקירבה שביניכם, כדי להמריץ אותה להתחיל בטיפול משולב, פסיכולוגי ותנועתי, להדברת ההשמנה. מנסיוני, הרב מאד בנושא הזה, אני מציע לכם לאמץ את המשפט הפסקני הבא: אין חוכמות! שום ניסים ממיסי שומן לא יעזרו, אבל גם טונות של הלקאה עצמית לא ינחמו וישנו את המצב. רק עבודה (נפשית, חברתית-תמיכתית, וגופנית), עבודה, ועבודה. אבל: יש סיכוי טוב לתוצאה. כל טוב, ודרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית