טיפול תרופתי ב'אובססיה – קומפלסיה' + כמענה ל

אני סובל כ 20 שנה מזמני הרדמות וקימה מאוחרים ("ציפור לילה"), טיפול תרופתי במלטונין אינו מניב פרי. הנוירולוג המטפל בי מייחס את כישלון המלוטנין להפרעות של טיקים ואובססיה קומפלסיה (להלן: O.C) מהם אני סובל ברמה נמוכה הקשורות ללחץ, מתיחות ועוררות פנימית גבוהים. לפיכך הוא ממליץ על טיפול משלים בתרופות פסיכיאטריות ל'אובססיה – קומפלסיה' (מן הסתם ממשפחת הפרוזאק). אני מוטרד מהרעיון ומבקש לשמוע דעה מבוססת ומקצועית על – * ההיגיון וסיכויי ההצלחה של כיוון כזה ועל חסרונות וסיכונים אפשריים הגלומים בו וכן – כמידת הידע וכמיטב הסבלנות - על כמה שיותר מהנקודות הבאות: * האם מה שאני מכנה 'מתיחות / לחץ / עוררות פנימית גבוהה (בין סממניה: אני עצבני במצבי לחץ קלים, חסר סבלנות בעת המתנה, מסתובב בעוררות גבוהה כשאני מקבל ידיעה החשובה לי, מרבה לכווץ פנים, סובל מטיקים, מרבה בחשיבת סרק על עוולות עבר ופנטזיות עתיד) מוגדר בפסיכיאטריה המודרנית כהפרעה וכברת טיפול? עד כמה היא קשורה להפרעות של 'טיקים' ושל אובססיה – קומפלסיה והאם הטיפול התרופתי הוא פחות או יותר זהה ? * האם בעלי תסמונת O.C נוטים להיות בעלי אישיות אובססיבית כפייתית (הנוירולוג: "ברוב המקרים", אתר OCF: "רק בכ 20% מהמקרים") * האם הטיפול התרופתי – פסיכיאטרי אמור להיות קצר מועד או ארוך * מה ידוע על תופעות לואי סיכונים והתנגדויות לטיפול התרופתי ב O.C מה דעתכם על הטענות להתמכרות וליצירת תלות (וכן לנטיות לאלימות ולהתאבדות) שמיוצגות ע"י דר' הילי * רוב התרופות ל O.C דווקא מגבירות את מעבר הסרוטינין בסינפסה העצבית (הפרוזק ודומיו מונעים את שאיבתו חזרה), להדיוט שכמותי זה נראה כתרומה לעוררות ולא לרוגע. ואכן אי שקט פנימי והפרעות שינה הם מתופעות הלואי שמופיעות לפעמים אצל נוטלי תרופות משפחת ה SRI – אם כן כיצד זה יכול להיות מוצע כפיתרון לבעיותי – אנא האירו את עיני. * מהם הפרעות המיניות העלולות להיגרם (לפי האתר של OCF), אם בכלל, ע"י תרופות O.C * מה דעתכם על החלופה של נטילת תוספים טבעיים להפחתת לחץ * האם לא עדיף טיפול קוגניטיבי – התנהגותי – מהם שיעורי הצלחתו, משכו, יתרונותיו וחסרונותיו לעומת טיפול תרופתי? האם וכיצד עשוי להועיל גם 'טיפול עצמי'? תודה מראש על סבלנותכם

שמעון שלום רב, הפסיכיאטר היועץ של הפורום, ד"ר אבני, ישוב מחופשתו ב-12 באוגוסט. בברכה, טלי פרידמן