אני רוצה להפוך לבובת ברבי?

חזון למועד רציתי זוג ציצים חדשים, אבל איך להסביר לבנות שלי שאני רוצה להפוך לבובת ברבי? תמיד הייתי שטוחת חזה. זה מעולם לא הציק לי. הייתי יותר הטיפוס של אודרי הופבורן מאשר פמלה אנדרסון, אבל חייתי בעיר מקבילה ל"משמר המפרץ", ובסופו של דבר, הבנתי שיש סיבה טובה לכך שנשים "מצוידות" יותר, זוכות לתשומת לב בהתאם. שתי סיבות, למעשה. באביב שעבר התחלתי להתעמק במחשבה שאולי כדאי להצטייד בזוג ציצים חדש. התייעצתי עם חברים, עם המשפחה, עם בעלי, התעמתי בנושא עם פמיניסטיות דגולות, ועם אמהות מאותגרות חזה, אך התחשבתי בעיקר בדעותיהן של בנותיי בנות ה10 ו- 14 . ברור שאלה הם חיי, וזו החלטתי, אך הן היו בגיל "הרושם" ואני לא רציתי שהן תקבלנה את הרושם הלא נכון. תמיד אמרתי להן שפמיניזם הוא החופש להחליט בעצמך, ותמיד בובות ברבי היו שק החבטות שלי. אני ידועה בהרצאותיי התוקפניות במהלכן אני קורעת מגזיני אופנה, מתעלמת משדרות מדיסון, ומטיפה לכל שומע לקבל את גופו כמו שהוא. מה לעשות? להיות אמא וצבועה בנשימה אחת? אמהות לילדות צעירות שהחליטו ועשו, אמרו שלא הייתה להן בעיה עם זה, והאמהות שמוגדרות כקדושות מעונות (הקטגוריה הכי פחות מועדפת עלי) אמרו חד משמעית שזה יהרוס את חיי בנותיי ויגרום להן לסבול מאנורקסיה, דמוי עצמי נמוך ושאר הפקרות. היה ברור לי שאני חייבת למצוא דרך אמצע. למה בכל זאת רציתי ציצים גדולים? האם היה זה משבר אמצע החיים? לא חושבת. אני נשואה 18 שנים לאותו אדם, ויש לציין שחיי המין שלנו תוססים, תכופים וחדשניים. בהיותו גבר חכם (וגם פוליטיקאי) כבר לפני שנים הוא הכריז על אהבתו לתחת מוצק ורגליים חטובות, מבטיח ברמיזה שציצים גדולים הם לא הטעם שלו. ההצהרה הנוכחית שלו הייתה עשי מה שאת רוצה, אני מאחורייך בכל החלטה שתיקחי. אבל דווקא ביום האהבה הוא שרבב בנונשלנטיות משפט לתוך כרטיס הברכה: " אם את רוצה ציצים חדשים, לכי על זה." נפלתי מהמיטה, ובעיניים בורקות אמרתי: " אתה רוצה בכך? נכון? ידעתי." החלטתי ללכת למקור דעה גברי אחר, ידיד טוב שהוא גם עורך דין זהיר לשון, וגם אוהב ציצים מושבע, שידוע בפיזור הערותיו לגבי החזית הכללית של הבחורות שהוא פוגש. שורת המחץ שלו חוזרת בערך כל שתי דקות בערך: "את חושבת שאלה אמיתיים?" לא. לא. לא." הוא התנגד, ונשנק מהלגימה שבדיוק ירדה בגרונו. "לא מתאים לך בכלל לחשוב על זה. את האנטי תזה לבחורות שחושבות שהן הופכות להיות חסרות ערך." אההה, אז זה מה שהפריע לי כל הזמן. הוא קלע בול לאחת מנקודות החולשה הגדולות שלי. הפחד להיות חסרת ערך. אני הרי לא יכולה לסבול את מראה הבלונדינית-שורשים שחורים- מיטת שיזוף-עיניים כחולות- ליפסטיק על השיניים. מיד אחרי הפגישה איתו, קבעתי תור למנתח פלסטי. הוא היה יבש, עובדתי, ועסקי והמליץ בחום על cup c . "לא, אני רוצה b" אמרתי. "יקירתי" הוא ענה לקונית , "אז למה לעשות אותם בכלל?" הו, הנה עוד שאלה טובה. כי אני רוצה להראות טוב בשמלת ערב? כי אני רוצה לקנות חזיית תחרה מהממת? כי אני רוצה שבגדים יפסיקו להיות תלויים עלי כמו על קולב? כי בא לי להיות לגמרי אגואיסטית ולחשוב רק על עצמי? באותו היום, קבעתי תור לניתוח, וברחתי מהמרפאה. כמה ימים אחר כך נקלעתי עם בנותיי לשיחת ציצים, במהלכה שלפה בתי בת ה- 14 הצעה מנצחת. "אולי תשימי חזייה מרופדת ואז תחליטי?" איך לא חשבתי על זה? במשך חודש מאז, יום יום לבשתי חזיית cup c מרופדת מתחת לבגדים. תוצאות הניסוי היו מדהימות. גברים מכל הגילאים עזבו הכל רק כדי להציץ לי בחולצה. בהתחלה זה היה מצחיק, המלצר במסעדה, המוכר בחנות המכולת, הבחור בתחנת הדלק, כולם הפכו להיות עבדים לרגע לגחמה הקטנה שלי. אחר כך זה התחיל להציק, האם זה מה שרציתי? שבחורים ינעצו מבט בחזה שלי במקום להסתכל לי בעיניים? הסתכלתי במראה וחשבתי, מי זו האישה הזו? אני בכלל רוצה להכיר אותה? נשים היו פחות מפרגנות באופן כללי. מוכרת בחנות בגדים שאלה אותי כמה הן עלו? האורתודנטית לכסנה מבט. זה היה ממש לא צודק לשפוט אותי דרך שני בלונים. זה החמיר שבנותיי החלו להתלונן. הגדולה לא הסכימה לבוא איתי לקניון, והקטנה תחבה זוג כדורי טניס לבגד הים שלה. החלטתי שוב להיפגש עם עו"ד-ידידי-אוהב הציצים. "לעזאזל, עשית את זה." הוא אמר כשנפגשנו ושמלה שחורה הבליטה את ידידותיי המדומות. כשהוא שמע שזה רק ניסוי הוא נאנח לרווחה, ובאותה נשימה שאל אותי אם אני חושבת שהציצים של המלצרית אמיתיים. למחרת ביטלתי את הניתוח. בצהרים בתי הקטנה אמרה שכבר חשבה איך למות בזמן הניתוח, באותו לילה בעלי אמר שהוא מעדיף אותי כמו שאני, ולמחרת בתי הגדולה ביקשה שאלווה לה את חזיית הניסוי ליום הלימודים הראשון. "ממש לא" אמרתי לה, והפלגתי בנאום אופייני על כך שהיא צריכה לאהוב את גופה כמו שהוא.

חלום באספמיה *א ה ב ת י !! מי הכותבת? ... שכנעת אותי... אחד החלומות שלי מאז ומתמיד היה - "שם" שהולך לפני, וגם היום ממרומי גילי אני מביטה בקנאה בדור הנשים הקטנות, שמסתובבות ללא כל מעצור או מחסום,עם הציץ שמציץ,ו"מצהירות" קבל כולם שלסיליקון ,כאן, לא תהיה תקווה. לפני שנים , כשבתי עמדה על דעתה,(וזה קורה מוקדם...) היא אמרה לי שטוב שיש לי ציצים קטנים כי כך אני נראית כמו נערה...היום כשבגרה וקבלה ממני את המימדים הפחות מקובלים,העליתי את האפשרות שהיא תגדיל, קצת בצחוק קצת ברצינות, ושמחתי לשמוע ממנה ש"לא בא בחשבון" ...נראה שהיא מקבלת את גופה גם כשמסביב הגודל חוגג וגם ...קובע, לא מעט....

?*תגידו אתן נורמליות *חזה גדול = כאבי גב, אי אפשרות לעבור במעברים צרים, שריקות לא רלוונטיות, והגדול ונורא מכולם - התלות המזעזעת בחזיה הרבה פעמים חשבתי לעצמי מה הדבר הראשון שאני עושה אם חלילה פורצת שריפה והמסקנה שתמיד הגעתי אליה היתה שאני רצה ללבוש חזיה. אני בטוחה שזה לא מה שהיה לכן בראש כשחשבתן על הגדלה

שלום רב, אני מוריד את הכובע על הכתיבה המהממת. הרבה רגישות חיננית על נושא רגיש, שלרוב הוא כאוב. שלוש פעמים כיפק. ונעבור להתיחסותי המקצועית: אכן, דימוי גוף הוא חלק מרכזי מהדימוי העצמי, כי את מה שהזולת מקרין אלינו אנחנו מתרגמים לשפת תחושות ורגשות, אם נרצה ואם לא. אז אל תתפלאי למה שקרה לך לאחר שהסביבה עשתה לך את מה שעשתה, בעקבות הניסוי המרופד שלך. וה"סביבה", אגב, אינה סתם זולה/בהמית/חרמנית/ושאר דברי קלון. כולנו בני אדם עם מורשת של בעלי חיים, וגרויים כמו צבע, מראה גוף וכו' אמורים להשפיע לא רק על הבבונים, אלא גם עלינו, כצאציהם. ועניין נוסף: הנושא, שלכאורה הוא רק שלך (או נניח שלך ושל המיניות והזוגיות שלך), קשור מאד למה שקורה עם בנותייך, ולכן התייחסות שמשתפת אותן תהייה מאד עניינית, על אף הפן המאד אישי של ההחלטה. ובאשר להמלטות הסדרתית שלך מחדר המנתח: רבות הן אלו שכך קורה להן, והוועצות פסיכולוגית היא חלק מהעניין המקדים, לא פחות מבדיקת מחיר, מוניטין המנתח, וכו' וכו'. דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

בוקר טוב, נושא ההודעה שלך חשוב ביותר, ולא מובן לי מדוע פרסמת אותה דווקא כאן. הכתיבה שלך מעוררת השתאות, וראויה לפרסום במקום הנכון. ישנו אתר של נשים חכמות ודעתניות, המשלב מאמרים רציניים כדוגמת הדברים שאת כתבת כאן, בפורום יחיד במינו של דיון עמוק והומור וגם לא מעט קשרים אישיים. זהו פורום 'בננות', ושם אני בטוח שתזכי לתגובות מעניינות ביותר על המאמר שלך. http://www.bananot.com http://bananot.com/forum/list.php3?num=1 בהצלחה, דרור גרין