מי אמר שאין צדק ?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/07/2001 | 08:57 | מאת: אליאן

אתמול התנהל הדיון בדלתיים סגורות ! מסרתי לשופט ממש בתחילת הדיון את התסקיר של הע"וסית..ומכתב מהפסיכיאטר שלי. ואז אמרתי את דבריי. ולאחר מכן בעלי התחיל לדבר... הוא ניסה להסביר לשופט שאני חולת נפש אשר מטופלת אצל פסיכיאטר ומשתמשת בתרופות. אמר שניסיתי להתאבד ושחלמתי בלילות שאנסים אותי. אמר שהוא היה גם האבא גם האימא של הילדים ושיש ילד נכה מאה אחוז שהוא דואג לו. והוא לא מבין למה נעשה שימוש ציני בבית המשפט. ולהלן פסיקתו של השופט : על פי הבקשה נהג המשיב כלפי המבקשת באלימות הן מילולית והן פיזית ושניהם היו סמוכים למועד הגשת הבקשה..ולדבריה של המבקשת למדתי שמדובר במסכת ארוכה של אלימות. המבקשת המציאה לידי דו"ח סוציאלי....מיום .... והאמור בו אינו עולה בקנה אחד עם טענותיו של המשיב, וזאת בלשון המעטה !!! יתר על כן,מתוך הדוח למדתי כי בשיחה זוגית הוצע לבני הזוג טיפול זוגי משפחתי לשיפור מערכת היחסים. המבקשת נאותה ואילו המשיב התנגד. בנסיבות העניין,ולאחר שעיינתי בדוח הסוציאלי,ניתן בזאת צו הגנה כנגד המשיב האוסר עליו להכנס לבית המגורים המשותף של שני הצדדים. כמו כן נאסר על המשיב להטריד את המבקשת בין במישרין או בין בעקיפין ! תוקפו של צו זה הינו למשך 90 יום מהיום. אני מאפשר למשיב להוציא חפצים אישיים בלבד מהדירה בתוך 48 שעות מהיום,כאש הכניסה לדירה תעשה בליווית שוטר. --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- יש !!!!!!!!!!!!!!!! :-))))))))))))))))

לקריאה נוספת והעמקה
13/07/2001 | 09:38 | מאת: יהודה

כל הכבוד ובהצלחה

13/07/2001 | 10:22 | מאת: נוגה

אליאן! חזקי ואמצי! חיי את חייך וחלמי את חלומותייך (שתמיד יהיו ורודים) והגשימי משאלותייך עבורך ועבור ילדייך. אין מקום לאלימות בחיינו. כל הכבוד. נוגה

13/07/2001 | 10:48 | מאת: מיקה

אליאן , את לא מכירה אותי אבל מהפורום הבנתי קצת מה עובר עליך, קיוותי שיהיה טוב. ופתאום - עכשיו - אני קוראת שמתחיל להיות לך טוב אז :-) ענק. שרק תמשיכי להיות חזקה ושיהיה מ-עולה!

13/07/2001 | 11:02 | מאת: אורה

מכאן אני מקווה תדעי רק עליות הסיוט נגמר (או לפחות הופסק להרבה זמן) איך המניאק הזה מעיז לדבר כך על אשתו המקסימה?? אם הוא רק יתקרב הביתה (אחרי היום ומחר) תקראי לי שאני אפוצץ אותו במכות (אל תשכחי שאני מתאמנת בחדר כושר ויש לי שרירים) איך הילדים מגיבים לשינוי? שיהיה לך סוף שבוע מלא בשמש ובאהבה

13/07/2001 | 11:21 | מאת: יהודה

לא כל כך הרבה שמש בינתיים יש מספיק אבל באמת עם צריך כוח אז אנחנו כאן

13/07/2001 | 15:58 | מאת: דפני

אמנם לא שמעתי את הסיפור ממקור ראשון (אולי כי מעולם לא הזדמן לנו לדבר?), אבל קצת עקבתי אחרי ההודעות שלך, כך שיש לי מושג כלשהו במה מדובר... ויש סיבה לחגוג! אני שמחה על ההחלטה האנושית שהתקבלה, אני שמחה על הצדק שיצא לאור, ויותר מכל - אני שמחה בשבילך על האפשרויות החדשות שנפתחות בפנייך, על הסיכוי לחיים אחרים, ט-ו-ב-י-ם , שמתחילים היום. הדרך אינה קלה. עוד נכונו מאבקים, עוד תיתקלי בקשיים. ייתכן שעוד תהיינה נפילות... אבל!! (וזה המקום לצטט את דבריו של אדם החכם ממני בהרבה) - מי שיש לו "לשם מה" , יוכל לשאת כמעט כל "איך"... שתמיד יהיה לך לשם מה! זוהי תקוותי בשבילך. מעריכה אותך, ומחזקת את ידייך - דפני.

13/07/2001 | 20:20 | מאת: אביב

נשמה שלי.. המכתב לאלוהים כנראה עזר גם לך וגם לי :-)) בסוף באמת תצטרכי להתחיל להאמין :-)) אני שמחה בשמחתך וגאה בכוחות שלך וביכולות שלך ובך, שעכשיו עולים על פני השטח ומראים מה הם יכולים לעשות ולהשיג. כל מה שאת רוצה. חזקי ואמצי, כי הדרך רק התחילה, היא עוד קשה, בטח יהיו עוד מכשולים ואולי גם נפילות, ואני כאן לשמוח כשכיף ולתמוך כשפחות כיף. שלך אוהבת אביב.

13/07/2001 | 23:57 | מאת: טלי וינברגר

אליאן יקרה, את גדולה מהחיים! כמה עברת, כמה סבלת, כמה פחדת מהרגע הזה. ותראי כיצד הוא משחרר, מרפה, נותן מרווח נשימה. כמו שאביב כתבה לך, צפויים עוד ימים קשים, אבל עשית כבר את הצעד הראשון, שהוא הקשה מכל. מזל טוב על הגיעך עד הלום! ואיזה פידבק קיבלת מפסק הדין של השופט....שהאמין לך, ולא לבעלך, למרות שעל פניו אפשר היה לחשוב שהוא ייטה להאמין לבעל...אבל כמו שכתבת - הצדק ניצח! את ניצחת! חיזקי ואימצי! טלי פרידמן

14/07/2001 | 02:21 | מאת: אליאן

על התמיכה המדהימה שתרמה רבות לרגע המיוחל... וגם לאלו שאני לא מכירה...תודה רבה. אין לי מילים לתאר את מה שאני מרגישה !

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית