לד"ר אבני

שלום! ברצוני להתייעץ ביחס להתנהגות מינית עם סממני אובססיביות. מזה כ- 3 חודשים אני נפגשת עם גברים (שונים), ומגיעה עם כל אחד מהם לסיטואציה אינטימית. המדובר בפגישות שנועדו לצרכי הכרות (פגישות עוורות בד"כ), אלא שאני יוצרת מעין סיטואציה טעונה, שלא משאירה הרבה ברירה לצד השני אלא לגעת בי. אמנם אני נחשבת מושכת ויש לזה חלק, אך נראה לי שאני באופן כלשהו מעצימה את התגובות כלפי, כיוון שקיים אי-שקט פנימי שמוקרן החוצה ונקלט ע"י אותם גברים. בכל מפגש מיני כזה אני היא זו השולטת בקצב ובאופי, ואף פעם אין חדירה. העניין הוא ש-מה שמגרה אותי זה לא הגבר עצמו, כיון שלא קיים שום חיבור רגשי, אלא הסיטואציה, הריגוש, והפוטנציאל להגיע למקום אחר (שלא מתממש). העוררות המינית שלי גבוהה במיוחד, אפילו כאשר הגבר כלל לא מוצא חן בעיני. לפני יומיים פגשתי מישהו שכן מצא חן בעיני, בכל הרמות, והיתה היסחפות מעבר לסטנדרטים הרגילים שלי וקיימנו יחסים מלאים. בבקר למחרת התעוררתי עם תחושת לאות קיצונית, כאילו שאבו אותי. בשיחת טלפון עם אותו בחור הסתבר שגם הוא התעורר כך (שיחת פרידה מקורית שבה הוא ניסה להבין מה עשיתי לו). מה באמת קורה? האם יש קשר לעובדה שאין לי תעסוקה בחודשים האחרונים ואני, בלשון המעטה, לא מסתדרת עם עצמי?

שחף שלום את מתארת סיטואציה חוזרת על עצמה שמעוררת בך רגוש ניכר שאם הבנתי נכון - טביו אינו ברור לך לגמרי כך גם לגבי הסיטואציה האחרונה אני מניח שלעובדה שיש קשיים שונים בחייך כעת יש אפקט מעצים אולם אני נוטה להניח שתאור כזה מעלה את השאלה מה טיב הרגוש שאת חזורת עליו שוב ושוב מסגרת אפשרית לברור זה היא מסגרת טפול פסיכותרפי (לאור הבנה - שאינך מרוצה ממצב ענינים זה ) בהצלחה עמי