לכתוב או לא לכתוב טריגר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/09/2020 | 17:32 | מאת: חטוליתוש

כבר 3 לילות מתהפכת במיטה ללא יכולת לשינה אמיתית או רצופה .. או בכלל תמונות טסטות ועפות מול עיני ..ויודעת שרק חלק מהן נכונות כי כן היתה שם פגיעה מינית הראשונה שהיתה..!! בת 4 וחצי משו כזה כן הוא באמת פגע וכן כבר כתבתי על כך בזמנו..אחרי פגישת בני דודים שאורגנה נפגשנו והיה ערב גרוע ביותר מאז לא ראיתי או פגשתי בו.. אך לא מבינה מדוע התמונות שעפות לי מול העינים הן של דברים שכבר קרו..טריגר.. העצבעות שלו שפלשו ונגעו הכאיבו וצבטו בתוך מבושי ..כאלו שהאצבעות האלה באות שוב מול העינים שלי לפגוע מחדש ...!! מבינה בשכל שעוד נותר לי ובשפיות שנותרה בי שדבר כזה לא יכול לקרות שוב...אבל הן שם כאלו מצחקקות מולי והצחוק המעוות שלו שם..ושוב מתפכת ולא נרדמת ..האצבעות שם מולי מתקרבות אלי.. שונאת את מה שעשה לי !!!! למה זה שוב צף עכשיו בצורה כזו? מה יעשו שוב האצבעות האלה שמופיעות לי מול העינים שאינן נעצמות אודי הצילו כבר אין לי כוח לזה עזור שיפסק כבר כל הזמן עייפה רק רוצה שקט ולישון.. חטולית

לקריאה נוספת והעמקה
09/09/2020 | 15:29 | מאת: מכל

חטולית יקרה. את חווה את אותה התמונה שוב ושוב...זה נורא!!!!! זה בדיוק הפוסט טראומה. בשביל זה הטיפול. לעזור לך... אני מתביישת לכתוב כמוך. את אמיצה. אבל יכולה לספר שהתמונה שעלתה לי הייתה כשהייתי עם בעלי. וגם הריח. והיא אמרה בואי נוציא אותו מהמשוואה. זה שני אנשים שונים בעלי ו..... והצלחנו!!!! בשיטת emdr...אם תרצי פרטים חפשי באינטרנט. זה עזר לי מאוד.. ועוד,שיטות שנתנה לי וטיפים.... והיום בעלי ואני כבר אחרת במצבים אינטימיים... זה עזר. בקשי ממנה. יש שיטות שונות. אולי אודי יגיד הפנוזה?? אבל אפשר להתגבר על התמונות!!!!! יש מלא שיטות. תשאלי אותה בטיפול....וכדאי שתוכלי להגיע לטיפול פיזית ולא רק בוידאו. אני מאמינה שפיזית להיות בחדר ולעבוד על זה עוזר ממש!!! בהצלחה יקרה. מקווה מאוד שהתמונות יעלמו ... זה ממש מטריד!!!!

10/09/2020 | 06:04 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, אם את מרגישה שאת יכולה לכתוב - כך עשי. לדעתי, הטריגר הוא יותר העובדה שאת רואה את מחשבותייך כמראה, ולך עצמך לא פשוט לחיות עם כך שיצאו התכנים החוצה, ויש פחד שזה יסכן אותך עצמך. אני מצאתי, לפחות לגבי עצמי, שהתכתבויות שכוללות בתוכן רגשות עוצמתיים שמדוברים ממש מהבטן יכולות להיות טריגריות. אנחנו לא תמיד יכולים לדעת איך הסביבה תגיב. כן, יכולים באופן מסויים מתוך היכרות עם עצמנו, איך נגיב אנחנו מתוך החרדות. ומה שאת מתארת - אחזור ואומר - כל כך מרגיז אותי ואני רק חושבת איך לפרק לבנאדם ת'צורה. החבר של אמא נגע בי. הוא היה נוגע בילדות קטנות. ולא הייתי יפה בכלל. שנים אחר כך, פחדתי שינסה לפגוע באחיינית. והוא ניסה. דאגתי תמיד לשאול והיא, הייתה ילדה בריאה - סיפרה לי וישר אמרה שהוא פדופיל. איזו הקלה שהיא הבינה. היא אמרה לו בפנים ומאז הוא אפילו לא מתסכל עליה, למרות שהוא ממשיך להיצמד כטפיל לאמא. אמא שבחרה בו על פניי. מצאתי ביומיים האחרונים את התרופות שעזרו לי לישון קצת, כי היה נורא ואיום, ומקווה שגם לך תהיה מנוחה, כי זה זוועת עולם. ובקושי תפקדתי. רק עבודה ומעבר לזה עצרתי הכל. גם אני ביקשתי שזה ייפסק. כל כך מבינה אותך. כל כך מבינה. אז חיבוק יפה שלי, הרשי לי לקרוא לך יפה במובן האוהב? שלך, סוריקטה

10/09/2020 | 15:33 | מאת: חטוליתוש

יכול להיות שהשיטה יכולה לעזור אך מה לעשות שכעת אני עומדת בפני פירוק ...פרידה מהמטפלת ועד ש..אם בכלל שוב יהיה טיפול מי יודע אם יוכל להיות פנים אל פנים מכירה..כבר התנסתי בעבר ועזר עוד ימים לא ברורים ולא מובנים לפני..... תודה לך על השיתוף חטולית

10/09/2020 | 15:44 | מאת: חטוליתוש

יפתי כן גם תמיד מתוך חיבה עצומה עוד מלפני שהכרתי אותך כאן .....אבל כן דימיינתי אותך כך ..כיפה שלי הפנמיות שלך הקרינה מסכימה איתך לגבי ראיית הטריגר מול העינים .. לא הבנתי מדוע עכשיו הכל הציף במחשבות במראות וכמובן בכך שמנע ממני לילות ללא שינה..אני גמורה וחלוטין וחייבת שכבר יפסיק..... צר כל כך שנפגעת מהחבר של אמא...והיא בסוף בחרה בו ....אם אסתכל נכון למעשה התמונה שלי אינה שונה משלך הרי סבלתי שנים את המגע שלו ושילמתי מחיר כבד וכואב כי לא היה מי שיבחר בי.!! גם אמי תמיד בחרה בו !!! שמחה שמצאת כדורים שיוכלו לעזור לך לישון כי בלי שינה אין תיפקוד !!! מקבלת את היפה שלך באמת באהבה ותודה לך על כל מה ששיתפת כאן בטוחה שגם לך לא היה קל בכלל ..אוהבת . בהמון אהבה חטולית

10/09/2020 | 16:09 | מאת: שירה2017

לבי איתך חטולית אהובה, בכאב גדול. שלך שירה

10/09/2020 | 19:50 | מאת: חטוליתוש

תודה אהובה על שהצלחת לכתוב כמב מילים חטולית

הי חטולית, נשמע שזה מגיע גם לאור הפרידה הצפויה... החרדה מהבאות אולי מזמנת את התמונות. אולי יעזור לכוון את החרדה למקום אליו היא שייכת. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית