הכל הזוי.....קשה לראות את האור בקצה המנהרה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/07/2020 | 20:12 | מאת: מכל

הכל הזוי כזה.... הכל מושפע מהכל...כולנו מושפעים מהמשבר הזה של הכלכלה ומי יודע מה יהיה בחורף...עצוב. וגם עצוב וכואב איך שהמדינה מתנהלת..כל המדינות עוזרות עזרה ממשית.. ופה חסר..מנותק. לסגור דברים ללא הגיון. לדוגמא אני אוהבת לשחות אבל אי אפשר...סגור. זה במקרו. במיקרו אצלי אין הרגשה של חופש וחופשה לא תהיה כמובן השנה כמו אצל כולם. סתם קיץ וחופש מוכתב מראש מעצבן כזה..אם הייתי יכולה לבחור מתי לצאת לחופש היה אחרת. מה הטוב בקורונה??? שנלמד לחסוך כי אנשים בזבזו ולא לכולם היה סדר עדיפויות כספית...ואולי הסתפקות במועט. וששום דבר לא בטוח. "האדם מתכנן והאל צוחק"גם אני תכננתי לחזור לטיפול אבל עכשיו אנחנו בהפסקה..מי יודע עד מתי?? לא יודעת. ואיכוני שב"כ לא יעילים..ומה קורה לנו אודי? מה קורה לי שפתאום ככה החוץ והפנים נפגשים ובוכים יחד...אין אוויר ואין אור בקצה המנהרה. ללא תאריך יעד. אי וודאות כללית..ושינויים..לא אוהבת שינויים באופן כללי. קשה עם שינויים. ...

לקריאה נוספת והעמקה
13/07/2020 | 09:04 | מאת: אביב 22

מבינה אותך , את הקושי את המחנק הרצון לחיים שהורגלת אליהם הקושי עם שינויים ... עזבי מה הקורונה באה ללמד או לא ... תחשבי יצירתי איך את יכולה לשפר את ההרגשה שלך בתוך הכאוס והמטפלת נראה לי שכבר עברת תקופות שהיה נראה שזהו ואת לא יכולה להגיע כמו כשהיא עברה קליניקה ופחדת שיראו אותך ...ומצאת את הדרך... מאמינה וסומכת עלייך שגם עכשיו תמצאי את הדרך ... וחופשה לא חייבת חו"ל יכולה להיות גם כאן ...לא חייבת לינה יכולה להיות יומית בקיצור ...תקופה שגורשת מאיתנו לצאת מהקופסא ולחשוב אחרת ... אתך בקושי ובכאוס , חיבוק

13/07/2020 | 12:46 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי כן הכל קשה גם עבורי תקופה מאוד טעונה עדיין אין אפשרות לחזות מה תהיה תקופת הדגירה של המחלה הזו בארץ ובכלל צריך המון סבלנות יפתי חטולית

13/07/2020 | 21:17 | מאת: מכל

תודה אביב, כן..מנסה למצוא דרכים.... כולנו בבית קטן בסיר לחץ קצת...הילדים שלי כבר לא קטנים...ויש להם הרבה מה להפסיד אם יהיו בבידוד (בחינות וכו') אז הם כל כך שומרים שללכת לספר לא רוצים. ו...מנצלת את התקופה לתורים לרופאים עבורי שלא הלכתי. קצת נאחס במקום לטייל..אבל כן..בין הבחינות ננסה לצאת לנשום. מרגיש חנוק...ובאשר לטיפול היא אמרה שאני אחליט..כרגיל העבירה אליי. מפחדת. היא במקום סגור אבל מרכזי ולא בא לי שילדיי יפסידו בגללי ונקבל ריתוק לבית...או חלילה קורונה..אז מתנתקים מהכל ונתקעים בבית בסיר הלחץ...אבל נחשוב טוב יהיה טוב.אולי..תודה יקרה שנסכת בי תקווה ואופטימיות היום.

13/07/2020 | 21:19 | מאת: מכל

חטוליתוש. תודה. תקופה הזויה וצפופה..מרגיש מחניק.

הי מיכל, אכן תקופה מאוד מאתגרת עם הרבה חוסר וודאות. צריך אורך רוח, הווירוס כנראה ישאר אתנו זמן רב ונצטרך ללמוד לחיות אתו, כך לדעתי. ולמצוא את נקודות היציבות שיש... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית