בוקר טוב לכולם...... הייתי רוצה שתענו בכנות....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/01/2020 | 07:58 | מאת: מכל

היי אודי וכולם, האם בעייתי לשתף אתכם? האם זה מעצבן או מעורר קנאה כזו שמסתדר אצלי? אני ממש מרגישה שהטיפול חולל שינוי עצום בתפיסת העולם שלי,ביחסים שלי עם אנשים שונים ועם המשפחה הקרובה. . אני מאוד רוצה לעודד אתכם שטיפול עוזר ומרגישים את זה דווקא יותר אחרי שנפרדים...מעניין.. אבל לא רוצה לעצבן ולנופף בכך שמסתדר לי..... תענו בכנות אם זה בסדר לשתף בטוב? ואשמח לשמוע איך זה משפיע עליכם? מחליש או נותן תקווה???? חשבתי שאולי זה קצת לא פייר...לא יודעת. אודי? בנות? בבקשה תענו בכנות כל תשובה תתקבל באהבה. יום חמים.

לקריאה נוספת והעמקה
22/01/2020 | 21:52 | מאת: ינשוף

מיכל יקרה ברור ששמחים בשבילך. לא מרגישה קינאה... כל אחד עם התהליך שלו... את השראה ינשופים

22/01/2020 | 21:53 | מאת: שירה2017

מיכל יקרה, אני שמחה בשבילך שכך את מרגישה. לא, זה לא מעורר קנאה או יאוש או תקווה, אני רק תוהה האם זה באמת אפשרי, מעבר כה חד וקיצוני. לפעמים אני אפילו דואגת לך שהדבר הקטן ביותר יערער את תחושת האופוריה. וכמובן שמאוד מקווה שתמשיכי בטוב, עם הכוחות ויכולת ההתמודדות. מקווה שזה בסדר שכתבתי. זה מה שאני מרגישה. שלך שירה

23/01/2020 | 05:16 | מאת: סוריקטה

הי מיכל יקרה, ההיפך - שמחה מאד מאד שאת משתפת. כמובן אם לך עצמך נוח. גם האופן בו את מתארת את רגשותיך נשמע לי עדין ואמיתי, עגול ואפילו צנוע, ולא מאד יהיר ומתרברב ככה ברמות. מאזן ברכּוּת. אז בטח שטוב בעיניי. החשש מפני envy מוכר. אנחנו בוחרים איך להשתמש בסיפורים שאנו שומעים. וצריכים לזכור, בצניעותנו, ששלב שלב, מנקודת ציון לנקודת ציון, בקצב אישי, ולפעמים יש גם נסיגות ובכל מקרה ואין זו קפיצה בבת אחת. פעם הייתי מציעה לשאול את השאלה - מה אני כן אוהבת בי, כי מאד קל לומר ששונאת כל חלק וחלק. ותמיד יש חלקים אהובים יותר וכאלה שפחות. זה בסדר לומר ולהתגאות - יכולתי והצלחתי. לא בהכרח מסיקים מכך שכל אחד יכול להגיע לאותה נקודה וגם לא בהכרח באותה הדרך. אבל אפשר להאמין שניתן להתקדם ביחס לעצמנו. לנקודת הפתיחה וההמשך שלנו גם בהתאם לתנאים בשטח. סופשבוע חמים, סוריקטה

23/01/2020 | 07:17 | מאת: מכל

ינשוף, שירה וסוריקטה יקרות תודה שהגבתן, בהחלט התהליכים שונים אצל כל אחת, וכל אחת גם התחליה בנקודה אחרת וההמשך שונה ואולי אפילו לא נגמר, התהליך לדעתי גם אצלי ממשיך מאמינה שלכל החיים...רק המפגשים פיזית פסקו...משהו ממנה ישאר בי תמיד!!! ותודה לכן על הכנות, שירה- איני חושבת שזו אופוריה, יותר מפוקח אולי....וסוריקטה יקרה תודה על המילים הטובות, ומעניין איך שאת רואה אותי ;) מקסים. מבחינת לאהוב חלקים, פעם חשבתי שאני לא אוהבת אף חלק שבי, היום ממש אחרת! אוהבת מספר דברים בי ומה שלא מחבקת יותר בהבנה ומנסה אפילו לשנות מה שניתן. מקווה שכולכן תגלו את הטוב שבכן, אני כבר גיליתי! הרגישות שלכן לזולת מעורר התפעלות! התשובות שלכן והכנות, מאוד מעריכה. ומאמינה בכל אחת ואחת מכן! ינשוף, את אהובה וטובה! תודה ויום מקסים לכולם.

הי מיכל, כמובן שזה בסדר... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית