עוד פעם עוברת חודש לא קל !

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/07/2019 | 14:04 | מאת: קרוליין

לפני ארבעה חודשיים חטפתי התקף מהגב לרגל עברתי ארבעה חודשיים לא קלים בכלל ריתוק למיטה לא יצאתי לאף מקום לא היו לי חיים בכלל עד לפני חודשיים בערך עברתי עוד פעם התקף בחודש אפריל והכול היה בסדר לקח לי חודשיים להחלים הכוונה בעזרת פיזיטרופיה והלכתי עם קביים עד שירשתי לאט לאט לרב אחד ואז בחודש יוני הקב הזה גם ירד לאט לאט בהדרגה וחזרתי פחות או יותר לתפקד הליכה לקניון ולכול מיני מקומות התחלתי ללכת לאוטובוס אחרי תקופה ארוכה וזה עשה לי טוב עד יום חמישי שבוע שעבר הכול היה בסדר גם המטפל שלי הפיזיתרופיסט אמר שאני צריכה לחזור לעשות פעילות ההצעה הטיפשית שלו וביום שישי חטפתי עוד פעם התקף יצאתי בדיוק מאיזה מקום בבית וחטפתי התקף מהגב לרגל היו לי כאבים לא יכלתי לדרוך על הרגל צלעתי והכול נהרס בשנייה אחרי תקופה ארוכה של החלמה תקופה של מיטה הכול נהרס ועכשיו במצב נפשי לא טוב בגלל כול מה שקרה אני מותשת מההתקפים האלה אני לא מצליחה להחלים כמו שצריך הייתי כבר במגמת שיפור היו כאבים אבל לא מצב של לחזור לקביים עכשיו אני עוד פעם במיטה עם גיחות קטנות של הליכות בבית וקביים בקיצור אין לי חיים מהדבר הזה אני חיה לפי צוי הגב שלי אני צריכה לחיות ככה עד שחזרתי לתפקד ולחזור למסלול חיים נורמליים עוד פעם המצב המחורבן הזה עכשיו לחשוב על החלמה לחשוב על איך אני חוזרת עוד פעם לחיים שלי אני רוצה לעשות דברים אני לא יכולה לעשות כלום פשוט כלום גם לא לרדת למטה מה אני עושה ?

לקריאה נוספת והעמקה
04/07/2019 | 18:58 | מאת: טלאור

קרוליין יקרה! מצטערת מאוד מאוד לשמוע על הסבל הרב שאת עוברת. הקושי הגופני והרגשי. ביחד ולחוד. גייסת כוחות ומשאבים רבים כדי להחלים (שזה בפני עצמו יכול להרגיש כמו מאבק יום יומי מול כל כך הרבה קולות פנימיים ומחסומים) את אומרת שאחרי שהרגשת שאת מחלימה וכבר עברת תהליך סיזיפי, שוב חזר ההתקף ואחריו חוסר התפקוד.. ואת מרגישה שחזרת לנקודת התחלה.. החוסר אונים, התסכול, הצער, המועקה והשאלות והמחשבות הבלתי פוסקות.. כמו בלון שהתפוצץ.. יש רגעים שזה מרגיש נפילה, נגיעה בתהום. מלבד לנסות להיות אתך, לייחל עבורך להחלמה (סופית! או לפחות כזו המאפשרת תפקוד, אוורור ועשייה). אני חושבת שאם יש מישהו שיכול להיות אתך, לחשוב אתך על דרכי טיפול פיזיות (בהסכמה ואישור רפואי) נוספות/אלטרנטיביות במקביל ובשיתוף הרופא המטפל. יש תחום רחב של מה שמכונה "רפואה משלימה". וגם בתוך הטווח של הטיפולים הקונבנציונליים- האם מוצו כל המענים הרפואיים? אפשר לקבל חוות דעת נוספות? הפיזיותרפיסט מיודע במצבך? אפשר לבחון אתו יחד, אם בעקבות הנחיה שגויה ההתקף חזר, מה לא היה מתאים עבורך ועבור הגוף שלך לבצע? תרגילים אחרים בהיבט הרגשי- מגיע לך הכי חיבוק, תמיכה וליווי שיש! אם יש מישהו קרוב שאת מרגישה שיש לך מקום בלב שלו/ה או איש מקצוע. אפשר לברר, אולי דרך הרווחה אם יש אופציה לסיוע פיזי ורגשי בבית. ממליצה לנסות לרכוש ספרים עם טכניקות כגון "מיינדפולנס", פסיכולוגיה חיובית (יש בכל חנות ספרים ממוצעת). לראות סרטים מצחיקים, תכניות אהובות בטלוויזיה, הרצאות מעניינות. להזמין אוכל אהוב וטעים לבית. אני בטוחה שלפעמים אין חשק לכלום. והרעיונות האלה נשמעים מנותקים, לא רלוונטיים ואפילו מכעיסים... אבל כשמתאפשר אפילו פתח קטן, תבדקי אם אפשר (כמובן, רק מה שאת מתחברת ואוהבת). בהצלחה!

הי קרוליין, זה מסע קשה וסיזיפי, השיקום, ובעיקר כשיש נסיגות. מותר להתעצב קצת, זה טבעי, אבל חשוב - כמו שאמר הפיזיוטרפיסט - לא לוותר על תנועה ועל תפקוד. זו לרוב הדרך (והיא מלווה בכאב). אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית