כועס, מדוכדך ומרוחק מהעולם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כל תקופה מסויימת אני שוקע ללופ כזה שנמשך כמה ימים או שבועות ובו אני מרגיש שנאה עצמית , חוסר אונים , לא שווה , אין לי מה להציע . מתקשה ליצור שיחות או לדבר עם אנשים קרובים או אנשים בכלל, לא מאפשר לאף אחד להתקרב אליי , לדבר איתי יותר משתיי מילים. מרגיש כאילו אני בתוך בור חשוך ושאף אחד לא יכול להבין אותי. לא מאמין בעולם לא מאמין בעצמי , שונא את כולם. הכל נראה מלאכותי וחסר טעם. לא מאמין לאף אחד כי כולם נראים לי מונעים מאינטרס.. שום דבר לא נקי וטהור. הייתי רוצה להעלם , להתבודד עד שתעבור המועקה הזו. כאילו ממתין ליום שכבר אלך מהעולם המזוייף הזה.
שלום דביבון... מה דעתך ללכת להתיעץ עם פסיכולוג..? אין לך מה להפסיד לדעתי יעזור לך להבין מה גורם לך כל תקופה מסויימת לנתנהל בצורה כזו... חטולית
שלום דביבון, זה נשמע לי מאוד בודד, ההתבודדות. דווקא בזמני הדיכאון והמועקה. דווקא כשזקוקים להרגשה שיש משהו אמתי להשען עליו. אני מקווה שהלופ לא ימשך זמן רב מדי. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
