קצת יותר מילים.........

היי אודי בהמשך לשיח האחרון שלנו בקשר לתחושת המצוקה שתיארתי... בשבועות האחרונים הרגשתי רק סטרס, אי שקט פסיכומוטורי ומחנק חוסר יכולת לנשום... מעבר לזה לא הרגשתי כלום ממש כלום... הסיוטים בלילות תקפו אותי הכל סגר עליי.... ביום שני לא הלכתי לעבודה והצלחתי קצת יותר לישון... אתמול נסעתי להיות עם חברה והיינו יחד.. היה לי נעים. היום הרגשתי קצת יותר טוב... בפגישה בטיפול הצלחתי לתת מילים להרגשה. דיברתי על הריקנות שמרגישה. על החסך הנורא שהוא כמו בור... שהרייק הזה שואב אליו הכל... מניע אותי לאכול, רצון לשתות ולפגוע... שיש לי דובי. הוא שאל אם יש לו שם. -אין לו- ואז בכיתי כי כאב לי בגלל שגם בו רציתי לפגוע. הוא שאל אם אפשר בלי לפגוע, לא בי ולא בדובי??? 😓😓😕☹

את כבר נשמעת יותר טוב וזה משמח אותי מאוד עשית דברים טובים למענך..נפלא..גם ההרגשה הכללית שלך השתפרה. ולדובי תמיד אפשר לתת שם...כנראה שעדיין לא הזמן.. מה את אומרת...אפשר בלי לפגוע..?? מקווה שאחרי שנתת מילים בשיחה והוצאת ....את הכאב יהיה לך יותר קל בהרבה..עכשיו אולי הזמן להתחיל למלא את הריקנות הזו בדברים קטנים שכן עושים לך טוב...לאסוף אותם אחד אחד..לאט לאט..ובלי שתרגישי החלל יתמלא .... אוהבת חטולית

חתולית 🦊🦊🦊 תודה על המילים... חשבתי לקרוא לו בוני... לא אפגע בו וגם לא בעצמי הילה

הילה יקרה, טוב שיש יותר מילים והבעת גם בטיפול. אל תפגעי..אפשר לתקן. ודובי זה נפלא! חיבוק לדובי מחזק. תני לילדה שבך להרגע איתו. אגלה לך ולכלם שלי יש כזה..דובון שנשאר אצלה בחדר...הבאתי ואמרתי שכלם יכולים להשתמש בו והוא יושב ומחכה לכל מטופל☺חיבוק כזה שמתאים.