תודה שמתוקן כאן.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אתמול לא היה ניתן לעלות הודעות ....אז שמחה שתוקן כאן.. ואודי ,אבא ניצח שוב רוצה לפרוש לא עומדת בזה לא בתכנים לא באנשים סביבי לא בכלום ... רוצה לברוח לפינה שלי רחוק מכולם ..... פוסט טראומה ערורה הכי טוב להמנע מהחיים . . כל כך הרבה אנרגיה וכאב כדי לנסות לחיות ....אף אחד לא באמת יכול להבין .....לא בטוחה שזה שווה את המחיר .. אולי אני צריכה כבר לקבל שלי פשוט לא מגיע יותר .קטועת רגליים לא צריכה לחלום על פרוטזות צריכה לקבל שזה מה שיש .....הנפש שלי הרוסה ,אין לי כוחות יותר להאבק .....יש דברים בעולם הזה ששייכים רק לאנשים בריאים .. הבוקר אני מאוד מאוד תבוסתנית סליחה ...
ומצד שני יש את הלוחמת שלא רוצה לוותר.....אבל מבינה את הבעיה שעומדת מולה .... אודי תודה שסגרת ....
נשמעת כמו מי שהכאב מתגבר עליך בכל העוצמה כואב לי שככה מרגיש לך.... אבל.... ללכת לפינה שלך רחוק מכולם..לברוח...לא יפתור כלום..בטח שלא את הטראומות.... "יש דברים בעולם הזה ששיכים לאנשים בריאים "... אין מושג כזה אהובה... מבינה שקשה לך מאוד ורוצה להרים ידים... אבל למעשה זו התחושה שנותנת לך את ההרגשה שאבא שוב ניצח.... לא הגיע הזמן לנצח אותו..?? שולחת לך חיבוק גדול ועוטף שישמור מהרגשות הכואבים אוהבת אותך יקרה חטולית
הי אביב, איזה הבדל בין הכותרת (תודה, מתוקן) לבין תוכן ההודעה... אני מקווה שזה זמני, ההרגשה הקשה הזו. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
