דילמה .

אין לי ספק שככה כמו שאני אי אפשר להמשיך אני כמו קפיץ מתוח פוסט טראומטי בטרוף מצד שני זה משאיר אותי חדה ,ערנית לנעשה סביבי ...שומעת כל רחש ובאשלייה שאני יכולה למנוע את המקרה הבא . ותוך הכתיבה אני כבר מבינה שזאת אשליה ובעצם אין דילמה חייבת למצוא דרך להירגע ובכל זאת משאירה.... אודי נראה לך שיכול לעזור כאן הemdr שוב רק במקום שלחזק את המשאבים ... ואיך שומרים על הערנות בלי ליפול לאשלייה של שלווה ..