נגישות
נגישות

חמלה עצמית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/02/2018 | 07:44 | מאת: אביב 22

https://www.huffingtonpost.com/kindness-blog/40-ways-to-practice-selfk_b_5886794.html טוב אז זה הפרוייקט הבא שלי ... מי מצטרף אלי

לקריאה נוספת והעמקה
05/02/2018 | 19:04 | מאת: סוריקטה

או קיי. לפי סעיפים. אני - 1. גמישה ומתמתחת ולא מעט בכלל. 2. שותה הרבה מים, אבל לא ברמה של הרעלת מים... 3. זוכרת לנשום עמוק (וזה דבר שלא ידעתי בכלל לפני הטיפול בתוך עולם החרדות). 4. משתדלת לאכול בריא, עד כדי כך שבהגיעי למזון שאינו בריא יש בי משהו שנרתע ממנו. 5. משחקת המון. אני האדם המשחק. 6. למידה הייתה ועוד תהיה. כישלון מותר. 7. מתנדבת המון. המון המון המון. פה ייתכן עניין של 'מידי' אבל זו אני בשלב זה. 8. למדתי לומר 'לא' יותר מפעם, במובן השומר על עצמי, ועדיין, מניחה שמצריך שיפור. ו... בינתיים מנוחה, אמשיך לסעיפים הבאים בהדרגה. יפה לך, ותודה על ההבנה בחיים יקירתי, סוריקטה

05/02/2018 | 20:15 | מאת: סוריקטה

ואני קופצת ככה על עוד כמה סעיפים - (ומניחה שמה שרשום באותו עמוד אינן הוראות הפעלה, או דרך יחידה), וממילא חלק גדול ממה שנכתב שם , הם, בעיניי, נושאים שניתן להגיע אליהם רק אחרי עבודה ממושכת של שנים. או קיי - 11. אני כבר לא עד כדי כך שונאת את הגוף שלי. כמה לקח לי? חמש עשרה שנה... אבל יש אזורים פחות אהובים, וגם היותר יפים יחסית כבר הזקינו וגם זה בסדר. רואים את השנים. 12. אני בתנועה גופנית מתמדת. כאן צריכה אולי להישמר מהמידי. 13. בטח שאני מחבקת. 14. מכורה כנראה למדיות האלה של הטלפונים והמחשב - לראייה הכתיבה כאן... אבל יש מלא קשר אנושי שאין לו תחליף. 16. למדתי לקבל שבחים באופן שאינו מערער מידי או תלוי מידי, אולי, לפעמים. 17. שינה זו בעיה, אבל אני ממש משתדלת. 18. נאמר לי שאני לא מהמתלוננים. ואולי דווקא לא לטובה, כי מידי לא חושפת חולשות. 20. כן, עשיתי את השיחה הזאת... 21. למדתי לבקש עזרה. לפעמים. 22. כנראה שעם האוכל לעתים קרובות הבעיה כבר די הסתדרה. 23. בכי - נו לא יוצא. 24. פרחים עוד גדול עליי אצלי. 25. היציבה שלי כנראה עדיין חצי שפופה, אבל אולי פחות מפעם. 26. התבלבלתי... 27. בדיוק מה שחסר לי. 28. בעיה לצחוק ככה. 29. לא בטוח שהחלטתי מה המזון האהוב עליי. בגיל חמישים בעייתי לי. 30. מנסה להיות אני. אבל לפעמים קשה לזהות. 33. אנחנו מביעים את עצמנו איכשהו גם כאן, לא? 34. כן, להתלבש כמו שאני באותו רגע, וצריך להיזהר אולי פחות לשדר הרחקה. משתדלת (מיקה, בבגדים עסקינן, איפה את?). 35. זה לא פשוט. קרוב שלי קורא לאנשים כאלה אנרג'י סאקרים. אני והלא נעים שלי... 36. אולי אני נוטה להתנצל יותר מידי. אבל מרגישה פחות רגשות אשמה בכל אופן. ביחס לפעם. 37. השאלה 'למה אני?!, כבר יוצאת מנקודת מבט של אשמה. וזה כנראה לא בדיוק נכון. 38. יש אנשים שבאיזה מקום אני שמחה שהם לא סובלים אותי. 39. עיסוי. כן. נתתי לעצמי. פחות מידי בזמן האחרון. 40. ואני מאוהבי האמת. עד כדי שממש לא פשוט עבורי לשקר. משהו קצת אוטוסטי אפילו. זהו. סוריקטה

07/02/2018 | 08:06 | מאת: אביב 22

וואוו סוריקיטה וואחד עבודה עשית עם עצמך ...שאפו האמת שהרעיון הוא שחשוב והואשאני רוצה ליישם ולאוו דווקא את הסעיפים . עובדת על לקבל את עצמי כמו שאני ... קשהההה.

07/02/2018 | 16:14 | מאת: סוריקטה

וגם אני עובדת על זה. נראה לי שעם הצלחה מסוימת. כמו כן, לקבל אחרים כמו שהם. ד"ש לך, אביב, 💗 סוריקטה

הי אביב, קלי קלות ;-) אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית