קראתי את הספר "ערות"...מעזה יותר לבדוק...........

בחדרי חדרים יודע אישי, האהבה בתוכי בוערת, בלילה אפל אהלך בדמותו, כמו הייתי אישה אחרת... ביני לבינו סודות שכחה, סערת הנפש גוברת, חומנו עולה הלב מתמלא, כמו היינו קשורים בסרט. בלילה אפל בליל ערפל בין סדין לשמיכה ישנה, כמעיין מתגבר הקצב גובר. כצונאמי ישטוף הכאב הענוג, את הצחוק, הדמעה והטוב. מכירים? הספר גרם לי להעז לדבר על נשיות...ו..דברתי מולה ויצאה גם כתיבה....