................................................

חזרת.................אולי לא צריך תשובה כי אין כזו.....אבל עכשיו חושבת שרק חבל ששאלתי אותך :( וזה נשאר ככה אדום כשהיה...... כלואה בתוך דמות מחוייכת, כלואה בתוך מסגרת של עצמי, בתוך קופסא של זיכרונות חנוקים, בתוך צנצנת של מאובנים ישנים...

הדברים האלה מורכבים מאוד.ילדה לא יכולה להיות אשמה וזה לא קשור לצורת הלבוש.יופי,פתיחות ותמימות של ילד והצורך באהבה וקירבה שהוא מבטא אמורים לרגש ולעורר את ההורה לעטוף אותו בחום...כתבתי.רק לא ראיתי שההודעה עלתה...ילדים הם עיצורים עם מיניות.לכן אנחנו הרבה פעמים מבולבלות כל כך...כי אנחנו זוכרות ש"רצינו משהו".נכון,חיפשנו מענה מתאים לאישה קטנה שהייתה מתפתחת בתוכינו כדי שהיא תגדל ותהפוך לאישה גדולה שכבר תפנה את הנשיות שלה מחוץ לבית...מכיון שמיניות ילדית היא חלק ממיניות הנשית שלנו יש את הבילבול המשגע הזה...את מבינה?.. כאשר מבוגר,בוגר מגיב בצורה חולנית ופוגעת האחריות על זה רק עליו! זה טבעי לרצות להיות הילדה היפה והאהובא של אבא... זה כמו להזמין כוס לימונדה בבר ולקבל כוס רעל ואחר כך להאשים את עצמך שהיית צמאה! נורא כואב לראות פתאום את האמת...מבינה אותך. חלום,בחיבוק