ילדה קטנה (ט)

הי אודי, ראיתי איזשהו סרט לפני כמה זמן, על בחורה שמישהו פגע זה, אבל לא ממש עד הסוף. והבחורה הזו הרגישה רע עם עצמה אחר כך, היא בכתה והייתה מדוכאת ועצובה. ואפילו התרחקה מהחבר שלה שאותו היא מאוד אוהבת ולא הבנתי את התגובה הזו שלה (אני מבינה שזה סרט מבויים והיא רק שחקנית , אבל עדיין...) הוא הרי לא פגע בה עד הסוף. אז מדוע היא מגיבה כך? נראה לי ממש מוגזם. אני נפגעתי כמה פעמים כילדה ופעם כבוגרת, אבל לא עד הסוף... והיה לי קשה לקבל את העובדה שהייתי קורבן, ושיש מקום להרגיש לא טוב עם מה שקרה. זה הרגיש לי כמו התפנקות מיותרת. אבל היום אני מבינה שיש לי (וגם לילדה שבי שהיא חלק ממני) זכות מלאה להרגיש עצב וחוסר אונים ובלבול עקב מה שקרה. ואפילו כעס מסוים על האנשים הללו. וגם פחד , ואחריות כלפי הילדים שלי. עברתי משהו לא נעים ולא טוב ולא תקין. פגיעה לכל דבר!!!! ולא היה לי עם מי לדבר או מישהו שיסביר לי שזה לא בסדר וזה כל כך קשה לשמור דברים כאלה לעצמך, ולשדר "שלא קרה כלום". אני כל כך מבולבלת.... אבל היום, אני מודעת ויודעת לשמור על עצמי. ואני מבינה שאני לא אשמה... אז למה אני מרגישה כל כך מלוכלכת ולא יפה לפעמים. וקשה לי לראות אותי במראה. אודי, אני לא מסוגלת לספר למטפלת. היא כזו טהורה וחמודה, אני מרגישה מלוכלכת מולה. אני רוצה ללטף לה את השיער ולשמור עליה קרוב אני רוצה שהיא תשמור עליי חסרה לי מישהי שתשמור עליי ותעזור לי לא להרגיש לבד. אני רוצה להיות ילדה קטנה.