אדם בתוך עצמו

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/08/2015 | 08:24 | מאת: אביב 11

https://www.youtube.com/watch?v=vjEbQr56ty4 מעל חמש שנות טיפול עליות ירידות כאב עצב צחוק אהבה שנאה כעס תסכול קשת ענקית של רגשות .ובכל זה מהפגישה הראשונה יש בי ידיעה ברורה שזאת המטפלת עבורי ... ועכשיו מרגישה שהיא שחוקה שנגמר לה שאני מורכבת לה מידי שהראש שלה לא ממש נקי בטיפול ... השלכה או לא השלכה אני איבדתי את עצמי בתוך הטיפול הזה איבדתי את אביב שיכלה ולא משנה המחירים לעמוד על רגלייה שלה אביב שיכלה על העולם וחייכה ... עם מעט מאוד הגנות שנשארו בלי כנפיים חזקות לעוף מרגישה כמו גוזל שמכריחים אותו לעוף כשהנשר בשמים מעל ... חמש דקות לפני סוף פגישה שהייתה קשה לא פשוטה לשתיינו השחזור הזה הפרטים החדשים שנוספו מעורבבים בתחושת ההנטשות ההשלכה עלייה ..היא בגלל שאנחנו רוצות שתעמדי על הרגליים שלך זה אומר בלי סמס וכלום בן הפגישות..אני לא במצב כזה של שיחזור היא גם במצב כזה ...אהההההה נסגרת מתפצלת כבר לא שם היא קולטת ומבקשת שלא הלך לשם אני כבר שם מזמן עוד כמה דקות לסוף יודעת שאני רגישה שבחיים לא נשארתי דקה יותר ככה לתת לי לצאת ..למה????? מתוך כבוד אלייה וחוסר רצון לריב לא קמה בכעס יושבת עוד כמה דקות קמה מתחבקות למרות שהייתי מוותרת ואולי גם היא הולכת ...כבר באוטו היא מראה לי מה זה זהו אני לגמרי לא אני השפיות הלכה והטרוף חוגג ... היא שולחת לה סמס כועס היא לא מגיבה יופי עוד שמן התעלמות השנייה המאוזנת יותר שולחת סמס של סליחה ושמבינה הקטנים מוסיפים שהם לא משקרים שהכל אמת שהוא הכאיב כל כך...התעלמות..הטרוף גדל אני בכוחות אחרונים לוקחת כדור ומנסה לבקש לדבר בטלפון אין תגובה מבחינתי גם עסוקה לא יכולה זה תגובה אבל כלום במשך שעתיים זה התעלמות וכואבת ... מנסה להתקשר למרכז תמיכה בוכה אומרת שרוצה למות מעבר לקו מאיפה את אני מהדרום הם לא הגעת למרכז אסור לנו לקחת את השיחה תתקשרי אלהם ...אהההההההההה.......אני רוצה למות ואת סוגרת לי את הטלפון ...שוב מכה את עצמי ואז היא מתעשתתת....זהו אין יותר להיות תלוי במישהו מהיום אני מגיעה או לא ,באה או לא, ממשיכה טיפול או לא יש לי אפשרות בחירה מודיעה לה שאני בהפסקה להחליט לאן מועדות פני עד ספטמבר ... החיים שלי יקרים מידי גם עם ההגנות נשמתי ..מעדיפה לחיות עם אוכל עודף מעדיפה לסמם את עצמי מעדיפה הכל על התלות המטומטמת הזו .שמישהי טובה עד כמה שלא יהיה תשחק ברגשות שלי ובי ... רוצה שאני יעמוד על הרגליים שלי סבבה...אז בדרך שלי . https://www.youtube.com/watch?v=NDfW9N2BIr0 על סף התהום צועקת בקול ואף אחד לא שומע או פשוט מעדיף לא לראות... אדם בתוך עצמו הוא חי בתוך עצמו ..ואני בתוך עצמי פנימייה שלמה בלי מורה ובלי מבוגר אחראי יצאנו לחופשה ...

לקריאה נוספת והעמקה
12/08/2015 | 10:34 | מאת: שירה

עצוב וכואב וכל כך מוכר. איתך

12/08/2015 | 11:49 | מאת: מיכל (מיכ)

גם אני מעל חמש שנים בטיפול...עליות מורדות. אני קוראת אותך ופשוט נזכרת בי...ממש דומה! כמעט יכולתי לכתוב את אותן המילים לפני תקופה מסויימת בטיפול, המטפלת שלי גם מחבקת בסוף כל פגישה לא תמיד מתאים וכשלא מתאים למדתי לומר לה! היא ביקשה שאגיד. היינו מתקשרות בסמסים מיילים וכו'....היא רצתה שזה יבוא ממני ההפסקה לשלוח....לא כל כך עבד. ההרגשה של התלות שאפשרה לי ועדיין מאפשרת. תלות מסויימת הייתה קשה וירדתי על עצמי בעניין התלות בה. היום אני מבינה שדווקא התלות בה חשובה! כי זו הדרך לעצמאות בסוף... אי אפשר להחזיק את כל העולם על הכתפיים...אי אפשר להלחם כך...תאפשרי לעצמך! אל תלקי את עצמך על התלות, היא הכרחית! דברי איתה בבקשה, תשלחי לה את מה שכתבת פה, חשוב ביותר שתבין! אולי זה מוקדם מדי לבקש ממך לבד ואם אין החלטה משותפת זה נחווה כנטישה...לא יודעת אם הסכמת לזה איתה...כי חשוב מאוד שתחליטו ולא שהיא פתאום תקבע שאין יותר קשר בין פגישות אותי זה כמעט מוטט כשניסינו. וזה לא תמיד הלך אבל קבענו כללים ואז למרות זאת כעסתי, כאבתי וכו'...אבל היה פחות.. היום אני במקום אחר, במקום שמרגישה שצריכה אותה בין לפעמים, אבל קבענו כללים! כל כך חשובים הכללים לקשר, בבקשה תקבעי איתה כללים ביחד! הסכם הוא של שניים, משהו שיתאים לשתיכן, טוב? שמרי על עצמך!!! את יקרה כל כך!! ואפשרי לעצמך גם לא תמיד להיות כזו חזקה....מותר לבכות, להרגיש, לכאוב, לכעוס, כל הרגשות לגיטימיים! יקרה, קוראת אותך ויודעת שיסתדר, הייתי שם... אוהבת ומחבקת, מיכל

12/08/2015 | 13:20 | מאת: monday

מתוך נסיון, לא כל אחד בנוי לשחזור שכזה לא כל אחד בנוי לאנליזה אותי זה כמעט מוטט לחלוטין לפעמים צריכים לתת לדברים להשאר קבורים, ולנוח על משכבם בשלום, זה יכול לזעזע בן אדם עד היסוד, ולא תמיד אפשר לעזור לאחר מכן. קבלי עוד חוות דעת של מומחה אם את מסוגלת לעמוד בזה, אולי חיזוקים בלי למוטט את היסודות. תחזיקי חזק חזק, תמציאי נקודות של חוזק בעצמך

12/08/2015 | 13:40 | מאת: monday

שלחתי הודעה והיא נדמה לי נמחקה לא יודעת בכל אופן התחושות שלך כל כך ברורות אולי את לא מסוגלת לכל החפירות האלו? מתוך נסיון לפעמים כניסה למקומות אפלים וחשוכים בפנים יכולה להפיל אותנו בצורה עוצמתית שלא נוכל לקום לא לכל אחד יש כוחות נפש לזה לפעמים טוב לתת לדברים להשאר רקובים ולא להאיר אותם, כל אחד עם היכולות שלו מה גם שזה נעשה עם תלות במטפל, תלות חד סטרית שלא עונה על כל הדרישות הנפשיות, זה ממש יכול להפיל על הקרשים מקווה שתצליחי לצאת מזה ותבחרי לעצמך את הטוב ביותר זה משפיל, פוגע כאשר צריכים את השני ומרגישים תלות ואין את התגובה שמצפים לה אבל זה טיפוסי לטיפול פסיכולוגי, והשאלה אם את יכולה לעמוד בזה לי זה היה כמעט בלתי אפשרי, והרמתי ידיים ראיתי שישנם דברים שפשוט זה פצצת אטום אם יגעו בהם, ואני אתפרק למליון חתיכות תבדקי את עצמך ואת המסוגלות שלך אולי תכלי לשמוע עוד חוות דעת

12/08/2015 | 20:11 | מאת: סהר תמיכה

נשמע שעבר עליך יום כואב ומייאש... דוקא אחרי השחזור הקשה והמציף, את מרגישה שלמטפלת נמאס, שהיא משאירה אותך לבד עם הכאב הבלתי-נסבל.. כאילו שהיא לא מבינה או יותר גרוע, כבר לא אכפת לה... וגם מרכז התמיכה שפתאום מפעיל בירוקרקטיות ואי אפשר לקבל ממנו את ההקשבה שכל כך היית זקוקה לה, כדי לפרוק ולא להשאר לבד בתוך המערבולת... רציתי להציע לך להעזר באתר שלנו, אתר סהר, אתר לתמיכה נפשית, בו מתנדבים משוחחים בצ'אט עם כל מי שרוצה. (כל ערב חוץ מיום שישי). אם היום, או ביום אחר, את זקוקה לאוזן קשבת, לפרוק ולהוציא את הכאב והכעס – בואי.

12/08/2015 | 21:20 | מאת: .במבי פצוע..

אפשר להיות לידך ? ...שששש... תנשמי מתוקה... שש.. תנשמי.. תרגעי.. כולן/ם יכולים לנוח.. פשוט להרפות קצת.. לאפשר לראש/למוח/ ללב להיות במנוחה.. מחר יהיה יום חדש... (סקרלט אוארה) איתך-במבי.

12/08/2015 | 23:25 | מאת: -חנה

שולחת לך חיבוק וכוחות.. איתך

הי אביב, את לא לבד, את רק מרגישה ככה. תראי כמה תגובות מחממות קיבלת. ותזכרי - היו ויהיו ימים ותקופות קשות. זה תמיד עובר. תביטי מטר וחצי קדימה מהמקום בו את נמצאת עכשיו. "ועם כל זאת האם אמצא אותך מחר" מסיים שלום חנוך... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית