מעדכנת

אני בסדר. עומדת על שתי רגליים והאדמה פחות רועדת. הילה - הוא לא נטש פיזית. כלומר, הוא עדיין רוצה להמשיך לטפל בי אבל הוא עשה כל מני שינויים שגרמו לעולם שלי להתמוטט. עוד לא נאמרה המילה האחרונה בעניין. אודי - אנחנו (נפגעות התעללות מינית ממושכת בילדות) כל כך פגועות. חיות עם בושה ואשמה. חיות כל יום את אותו הסיוט. זה פשוט לא הגיוני שאין מסגרת "מחזיקה" שמעניקה טיפול אינטנסיבי שאינו מוגבל בזמן לנפגעות. זה פשוט אינו נתפס. יש לנו צרכים מאוד יחודיים, ואני באמת מאמינה שעם טיפול איכותי, מותאם ובעיקר חומל ואמפתי, אנחנו יכולות "לפרוח" וגם לעזור לאחרות. איך לא קיימת כזו מסגרת?? פעם בשבוע למשך שנה, זה פשוט אינו מספיק. ופסיכולוג יחיד פרטי, קורס לפעמים תחת הנטל. תודה הילה ולאה על ההתעניינות. נטע.

מסכים ו... זהו? יענו 'זאת המציאות אשר מוגבלת על מגבלותיה ו...' זהו? אם בתור איש מקצוע דעתך האמיתית היא שלמטופלת כמו נטע יועיל יותר טיפול אינטנסיבי יותר מדוע שלא תהיה פעילות מצד גורמים בעלי השפעה במקצוע שלך לקדם מצב שבו יהיה קיים מענה שכזה? לא מבינה את ההגיון