דכאון בגיל מבוגר

סבתי, שהיתה כל חייה אישה פעילה, ועבדה כמוכרת בחנות משך שעות רבות ביום, סובלת בשנים האחרונות מדכאון. היא "מקטרת" על כל דבר, אפילו על דברים בלתי מוצדקים ("אתם לא באים לבקר"), ולמרות שהיא פוגשת חברים רבים, הולכת לחוגים וכיו"ב היא טוענת שמשעמם לה כל הזמן. מדוע הדכאון מופיע לפתע ? כיצד ניתן לטפל או להקל על הדכאון ? (לא נראה לי שנוכל לשכנע אותה ללכת לפסיכולוג)

גיל הזיקנה הוא גיל מלא תהפוכות ומשברים. אוכלוסיות רבות של אנשים מבוגרים חווים תחושות דכאון קשות בגיל הזיקנה כך שסבתך אינה מקרה חריג. המחקר הקליני משקף שאלות רבות שעולות בקרב בני גיל הזהב. השאלות סובבות סביב הישגים בחיים: מה הצלחתי להשיג בחיי? האם אני מסופק מהישגיי? וכו'. כמו כן עולות שאלות הקשורות לנושא המוות. מבוגרים רבים מפחדים מהמוות ומהסופיות שהוא טומן בחובו. הם שואלים, מה אשאיר אחרי בהולכי לעולם הבא? האם הנצחתי משהו מעצמי, או שיניתי משהו בעולם? כמו כן מבוגרים רבים חווים תחושת ריקנות, ושואלים מה יש מאחורי המסך הגדול של המוות. כמובן שהאין הגדול מפחיד, עקב המפגש עם הלא ידוע. פחד נוסף הוא החוסר אונים מול המוות והבדידות הגדולה שנעוצה בחובו. כמו כן אנשים רבים חשים חסרי מעש וחסרי תועלת לחברה. הם בדרך כלל פסקו זה מכבר לעבוד ומרגישים מיותרים ולא נחוצים. אחת הדרכים להתמודד עם כך היא אמונה בדברים שונים, למשל בדת. האמונה מספקת תשובות רבות לשאלות אלה, ונותנת ידיעה ברורה שיש משהו אחרי המוות, משהו מלא משמעות ויעוד. יתכן ואצל סבתך עולות שאלות מהסוג הזה. לדעתי הן התהוו בה מזה שנים רבות. אך רק עכשיו השתקפו הסמפטומים של הבעיה כלפי חוץ, אך בהחלט לא מדובר במשהו פתאומי. לגבי החוגים והחברים - אלו לא בהכרח יכולים להקל על סיבלה, שכן הדבר נעוץ בסוג הקשרים אותו סבתך יוצרת. האם באמת היא יכולה לדבר עם חברותיה על נושאים הכואבים לה ולשתף אותן? האם החוגים אליהם היא הולכת באמת ממלאים אותה תחושת סיפוק ומשמעות, או שהיא חשה בודדה ומיותרת בחיים. הייתי ממליץ כמובן על טיפול פסיכולוגי שיעזור לה למצוא תשובות, מתוך עצמה, לשאלות אלה. אך אם היא מסרבת לכך הייתי ממליץ לך לנסות ולדבר איתה על מה שכואב לה באמת, וליצור איתה קשר משמעותי וקרוב שימלא את החלל הריק בו היא מצויה. כמו כן ניתן כמובן להקל על דיכאון באמצעים תרופתיים, ולשם כך עליה לראות פסיכיאטר.

.. לפני 3 חודשים נפטרה אמי ומאז השתנו כמובן חייו של אבי.בחודש האחרון הוא סובל מדכאון חמור ממעט לצאת, מתלונן הרבה על הבדידות ומדבר כל הזמן על הדכאון ושואל איך לצאת מהדכאון. הוא גם פתח פחד בלתי מובן מחושך,ואינו יוצא מהבית בכלל מרגע שמחשיך.מה ניתן לעשות?מהו הדכאון בכלל ואיך מטפלים בו?.