חינוך רגיל
דיון מתוך פורום אוטיזם, אספרגר PDD - בוגרים ומבוגרים
שלום רב הילד שלי אובחן בגיל 9 באוטיזם PDD,נתחיל בזה שהילד שלי נולד עם בעיה בכליות שדרשו המון בדיקות בבתי חולים אישפוזים והחדרת קטטרים 3 פעמים ביום במשך שלוש שנים בערך , עד שעבר ניתוח.במהלך השנים האלו כאשר היה בגן פרטי הגננת אבחנה שיש לילד שלי איחור בהתפתחות והמליצה לבדוק זאת עם רופאת המשפחה, נשלחנו לטיפול במרכז להתפתחות ושם המליצו לנו להכניס אותו לגן שיש בו שילוב לילדים מיוחדים, עד לכאן לא קבלנו שום אבחון שמסביר לנו מה בדיוק הבעיה של ילדי. הוא לא דיבר בערך עד גיל 3 הוא הלך בגיל שנה וחצי בערך, אבל היה ילד חכם (הוא היה מצביע על אותיות ומכיר את כולם), לאחר שנה בגן זה, המליצו לנו שהוא יהיה בגן חינוך מיוחד על מנת שהוא יקבל את הטיפולים שמגיעים לו. הגננת שם בקשה לבדוק אותו אצל פסיכיאטרית וכך עשינו.הוא אובחן שהבעיה שיש לו היא בעיה של חרדות מהעבר עקב כל הבדיקות והטיפולים שהוא עובר,ונתנה לילד בערך בגיל 5 רטלין כי הוא לא היה רגוע, לאחר מס שבועות ילדי החל לדמיין כל מיני קולות שהוא שומע דבר שלא היה קיים לפני נטילת הכדורים.הגענו שוב לפסיכיאטרית והיא נתנה לו רספירדל יחד עם הרטלין, ושוב הילד היה לגמרי מבוהל ובמצב גרוע, הפסקנו מיד עם הכדורים,(למרות שהגננת כעסה על כך). לקראת כיתה א' הזמינו אותנו לועדת השמה כי החלטנו שילדי ילמד בחינוך רגיל,למרות שהתנגדו בועדה.רשמתי את בני לחינוך רגיל ופניתי למתיה לקבל סייעת, לשמחתי קיבתי סייעת לאחר החגים וכך ילדי למד בכיתה רגילה עם 40 תלמידים והיה תלמיד מצטיין. לקראת סיום כיתה ד' נתבקשנו להביא אבחון מחודש מפסיכיאטרית על מצבו של בני על מנת שיאשרו לו סייעת לשנים הבאות. וכך עשינו פנינו לפסיכיאטרית והסברנו לה שילדי סובל בעיקר מחרדות,היא כמובן מהרה לתת לו כדורים על מנת שירגע הסברנו לה על התופעות שנגרמו לו בעבר היא אמרה שזה מוזר שבדרך כלל אין תופעות כאלו.כל זה היה במפגש הראשון שלנו איתה. ילדי נטל את הכדורים ומאז התנהגותו השתנתה לרעה הוא היה עצבני מדוכא ממש ילד אחר, אמרתי לעצמי אולי הוא צריך להתרגל לכדור, באחד הימים כאשר הוא היה בבה"ס הוא התעצבן והרים כיסא על אחד מהתלמידים, ואיים שיהרוג אותו,(דבר חדש שקרה לו מאז נטילת הכדור) הסייעת הרגיע אותו בחוץ והתקשרה שאגיע לקחת אותו. יומיים ישבתי איתו בבית ושאלתי אותו מה קרה והא אמר שהוא מבולבל ולוחץ לו משהוא בראש מייד הפסקנו את הכדורים. בפגישות הבאות אצל הפסיכיאטרית היא החליטה שלילד יש PDD ורצוי שהוא ילמד בכיתה קטנה,אבל בעיר שאנו גרים אין מקום כזה אז הוא ילמד בקיבוץ שיש בו בה"ס כזה במרכז הארץ, כמובן שהתנגדתי. הרי הגענו אלייך לקבל בסה"כ אבחון חוזר כאשר לא היו תלונות על התנהגות בני או רמת הלימוד שלו הכל היה בסדר כל מה שרצינו זה לקבל סייעת להמשך השנים הבאות. בוועדת השמה צוות החינוך של בה"ס הציג את ההתנהגות האחרונה של בני בעקבות הכדורים שנטל,הסברתי להם שזה קרה לו רק בתקופה הזו ושיסתכלו שנים אחורה שלא היו לו בעיות בהתנהגות. אבל זה לא הועיל והם החליטו שהוא יעבור ללמוד בחינוך המיוחד. אנו התנגדנו וכתבתי מכתב למפקחת בבאר שבע והוזמנתי במהלך חופשת הקיץ לועדה נוספת יחד עם הבן שלי ובעלי וגם שם התנגדנו לחינוך מיוחד שזה לא מתאים לו, אבל גם שם "אכלו אותנו" ואמרו לנו שזה לטובת הילד ושנלך לראות את הבה"ס שהמליצו לנו לשלוח אותו. אמרנו שאנו ננסה נבדוק ונחזיר תשובה. הגענו לבה"ס יחד עם בני, התרשמנו מהצוות החינוכי ומהמקום, שם הסבירו לנו שהמטרה שלהם זה לעזור לילד ולאט לאט לשלב אותו (בדרך כלל תוך שנתיים)חזרה לחינוך הרגיל בכך שהוא ילמד באחד מבתי הספר בעיר שלו פעם בשבוע מספר שעות ובשאר הימים הוא ילמד בקיבוץ, ולפי ההתקדמות זה יעבור ליומיים בחינוך רגיל וכל הלאה עד, כמובן, אמרנו שננסה ואם יהיה לבני טוב כאן אז אין בעיה מה שהטריד אותנו זה המרחק ושהילד יהיה בכבישים המסוכנים. הילד שלי מאוד אהב את בית הספר הוא היה שם שנתיים ואז העבירו את הבה"ס למקום יותר מרוחק (לא הרבה) עם אותו צוות רק הבה"ס גדול יותר. בשנה האחרונה בני לא כל כך מרוצה ולא אוהב ללכת לבה"ס, כאשר שואלים אותו בחוץ היכן אתה לומד הוא מהסס לענות שאלתי אותו למה אתה לא עונה ואז הוא אמר אמא את רוצה שידעו שאני לומד בבה"ס של משוגעים, אני לא חושב שאני משוגע, הוא שואל אותי מה לא רגיל בי? ואני משיבה לו שאתה רגיל ושהבעיה היחידה שיש לך היא חרדות מדברים מסויימים ושאפשר לתקן את זה עם טיפול מתאים (למרות שעד היום וגם בתקופה שהוא למד בחינוך רגיל הוא טופל ע"י מרפאה באומנות וכ') ואני לא רואה שום התקדמות. גם מבה"ס זה ביקשנו דוח עדכני של פסיכיאטרית, להמשך אישור ללמוד במסגרת חינוך מיוחד, נפגשנו איתה והעברנו לא את כל המסמכים, אך עד היום לא קיבלנו כלום, שאנו מתקשרים לשם עונים לנו שהיא עמוסה בעבודה ועדיין לא כתבה את הדוח. הגעתי לועדת השמה ושאלו אותי שם מה בעצם אני רוצה עניתי להם שהילד שלי יעבור בחזרה לחינוך רגיל, הם שללו זאת והסתמכו על המכתב האחרון לפני מספר שנים של הפסיכיאטרית שהיה להם בתיק "אמרו שאני עושה עוול לילד ושיהיה לו קשה" והמליצו לי להעביר אותו לבה"ס לחינוך מיוחד שיש באשקלון לבדוק אותו ולהחזיר להם תשובה בהקדם. לי כבר אין כח להתמודד מול קבוצה זו שמשתיקים אותי כל הזמן וטוענים שהם עושים הכל לטובת הילד שלי. אני רוצה שהילד שלי ילמד בחינוך רגיל ושיתנו לו סייעת (אני מכירה אישית ילדים אוטיסטים שבקושי מדברים ומתקשרים לומדים בחינוך רגיל אז מה רע בבן שלי) הוא חכם הוא מבין הוא מתקשר יפה מאוד עם הסביבה הוא מנהל איתי שיחות בוגרות , נכון שיש לו תנועות מוזרות לפעמים, זה יעלם עם הזמן איך הוא ילמד להשתלב בחברה רגילה כאשר הוא רוב היום עם ילדים שגם עושים תנועות כאלו והוא מחכה אותם לצערי. הרי שורה תחתונה הוא צריך לדעת להתמודד עם הרוב שזה החברה הרגילה. ואני בטוחה שהוא יצליח, אני רק פוחדת שישכנעו אותי שוב שהילד שלי לא מתאים קצת קשה לי להלחם איתם למי אני יכולה לפנות לעזרה.
שלום רב, עברת דרך קשה וכואבת, אך נראה שגם עיקשת. עולות מספר שאלות שיש לחשוב עליהן בכובד ראש לפני שיוצאים שוב למאבק מתיש מול המערכת. לדוגמא, מה הרוויח הילד במסגרת הרגילה ומה במסגרת הטיפולית? מה הילד באמת רוצה עבור עצמו? עד כמה רצונותיכם כהורים משפיעים על התפיסה, החוויה והמשאלות של הילד? למשל, אם הילד חש כי הוריו בחרדה מתמדת מכך שיהיה "חריג מדי", הוא עלול לספוג את החרדה ולהתמודד עם קשיים שמעבר לכוחותיו בהווה, ולו בשביל לר?צות את הוריו. ועדת ההשמה מבססת את החלטתה על אינטגרציה של דיווחים ממספר מקורות, כגון: מנהל/ת ביה"ס, מחנכת, פסיכיאטר, פסיכולוג ומטפלים אחרים. לא ברור על בסיס איזה חומר עדכני ביססה הועדה את החלטתה. בהיעדר דו"ח עדכני מהפסיכיאטרית קשה להבין את תמונת המצב של הילד בהווה. האם הילד עבר לאחרונה אבחון כלשהו על ידי פסיכולוגית קלינית (אבחון פסיכודיאגנוסטי) או על ידי פסיכולוגית חינוכית (אבחון פסיכו-דידקטי)? האם הגישה המטפלת באומנות "דו"ח סיכום טיפול" עבור התקופה בה היא מכירה את הילד? אני ממליצה לך לפנות לפסיכולוגית החינוכית מהשפ"ח במקום מגוריכם, אשר נכחה בוועדה ואחראית על התיק, במטרה לבדוק מה ניתן לעשות. על פי רוב, גם וועדות ערר מסתיימות עד אמצע מאי, כך שאינני יודעת אם אפשר יהיה לשנות משהו השנה. אם זמן הוא מרכיב קריטי בהחלטה, ניתן לפנות מיידית לפסיכולוג קליני מטעם קופת החולים או באופן פרטי ולבקש שהילד יעבור אבחון פסיכודיאגנוסטי על מנת להעריך את תפקודו האינטלקטואלי, הרגשי והחברתי ולגבש המלצות בנוגע למסגרת החינוכית המתאימה עבורו. בהצלחה! ד"ר איריס שגב.