אבחון בספרגר בגיל מבוגר

בעלי. ללא חברים. צחוק רם ולא מותאם. גם הקול בטלפון, בחברה. מתקשה להבין רגשות, לא אמפטי. מאוד קלמזי בתנועותיו. כשאני איתו בחברה הוא תמיד מביך אותי, אז אני לא. מסוגל (ועשה) להגיד לי משפטים איומים קרים כקרח וחסרי רגש לחלוטין. כמו רובוט (דקה לפני החופה אמר לי שהוא לא הולך לחתום על סכום גבוה בכתובה, כשהייתי בהריון ראשון מתקדם, והתלבטתי אם לבצע דיקו מי שפיר, מאחר ולא היה צורך ממשי, אמר שאם לא אעשה בדיקת מי שפיר והילד יצא עם תסמונת דאון, הוא לא בעסק...) כאלו. הוא נהג לצחוק על כל מובטל שראה. עכשיו הוא מובטל כבר כמה שנים טובות ופתאום זה המצב ולא הוא. תמיד מאשים אחרים. שום דבר לא נדבק בו. אגב, הוא לא טורח לחפש עבודה, נמצא במצב קטטוני מול המחשב 24/7 חי בהכחשה טוטלית לגבי מצבו. כשהוא באינטראקציה עם הילדים הוא לא מרפה עד שהם בוכים, מייאוש. אינטראקציה טיפוסית איתו היא- הוא משחק איתם משחק. ואז משעשעת אותו איזה מילה מהג'רגון שלהם במשחק ואז הוא מתחיל להעביר על זה דאחקות. הילד משתף פעולה בצחוק בהתחלה, בתקווה שזה יעבור וימשיך המשחק כבר, אבל הוא עושה את זה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב. יכול לעשות את זה עשרות פעמים עד שהילד מתחיל לבכות מרוב ייאוש (אז אני קוטעת את זה ובעלי נעלב) האם תאור שכזה אופייני לאספים?

שלום רב, התמונה הקלינית העולה מדברייך עשויה להתאים לאוטיזם בתפקוד גבוה/תסמונת אספרגר, אך לא ניתן לקבוע זאת מבלי לבצע תהליך הערכה מקיף. כך, למשל, התנהגויות חסרות אמפטיה בהן אין חרטה וחמלה כלפי אחרים עשויות להתאים גם ל"הפרעת אישיות אנטי-חברתית". לפיכך, יש לבחון לא רק את ההתנהגות עצמה, אלא גם את ההבנה החברתית של בעלך. לדוגמא, האם הוא מסוגל להבין מדוע אחרים מפרשים חלק מהתנהגויותיו כחסרות רגישות או כבלתי מותאמות? לנוכח הסבל הרב שניכר כי המשפחה כולה עוברת מומלץ לא להמתין ולפנות לבירור מקצועי ומעמיק לאיתור ולטיפול הולם בבעיות. מצבו של בעלך גורם אף לו לחוות תסכול וחוויה כללית שמשהו לא בסדר והוא לא יודע בדיוק למה וכיצד להתנהל אחרת. אבחון מתרחש פנים-אל-פנים ומעורבים בו, לכל הפחות, פסיכיאטר ופסיכולוג קליני. מתן האבחנה מתבסס על תהליך הערכה, שכולל איסוף מידע רב ומגוון על ההיסטוריה של בעלך בכל תחומי החיים ומגיל 0 ועד היום. בנוסף, אבחנה תתבסס על ראיון פתוח ותצפית, ועל העברת מספר מבחנים פסיכולוגיים. בהמשך, טיפול מתאים יוכל לעזור לו לרתום את היכולות הקוגניטיביות הגבוהות שיש לו למקומות בהם הוא חווה קושי ולהביא לשיפור משמעותי במישור החברתי ובשאר תחומי החיים. בברכה, ד"ר איריס שגב.