פורום אורולוגיה אונקולוגית

שלום רב,אני בן 78 תוצאות בדיקת הMRI שעשיתי לאחרונה: האשך השמאלי נמצא בעמדה יחסית נמוכה בסקרוטום מדובר באשך שמרקמו תקין.לאחר הזרקה של גדוליניום לוריד האשך נראה כמואדר בעיקר בחלקו היותר פריפרי(אזור הטוניקה -אלבוגגינאה). האשך הימני ממוקם בעמדה יותר קדמית ויותר גבוהה בסקטרום. מדובר באשך בעל מרקם הטרוגני כאשר חלקו היותר מרכזי נראה היפואינטנטי. לאחר הזרקת גדוליניום לוריד קיימת האדרה פריפרית באזור הטוניקה-אלבוגינאה.האזור המרכזי נראה מואדר פחות ופחות גם מאשר בצד השמאלי.אני מאוד מודאג מהממצאים האלה ובמיוחד מהמלה "האדרה" שמופיעה לגבי שני האשכים.אודה לכם אם תידעו אותי בדחיפות מה המשמעות של התוצאות האלה כי התור שלי לאורולוג הוא די רחוק ותודה לכם מראש.(עלי לציין כי עברתי ניתוח בקע מפשעתי פתוח חוזר בצד ימין לפני 7 חדשים לאחר שהניתוח הקודם בשיטה הלפרסקופית לא החזיק מעמד ולאחר הניתוח האחרון הופיעה בצקת באזור הניתוח וגם בשק האשכים והאשך הימני היה תפוח למשך זמן רב)

קשה להתייחס לממצאי בדיקת דימות כשהם מנותקים מפרטים קליניים נוספים ובעיקר בדיקה גופנית. מבחינה זו האינטרנט והפורומים עדיין לא החליפו ביקור מסודר אצל רופא. האדרה פירושה זרימת דם - מצב שקיים באופן נורמלי. אני לא יכול להתייחס ליתר הממצאים אם כי אפשרי שמדובר בסה"כ על שינויים לאחר תיקון בקע

שלום, היום אני בן 30 שנולדתי עברתי מס' של ניתוחים לתקן את ההיפוספדיאס והניתוחים לא הצליחו. כיום יש לי חור מתחת לכיפה האם זה מפריע לפריון.

אם זרע מגיע לתוך הנרתיק ההיפוספדיאס לא אמור להפריע

שלום דר ליבוביץ אובחנתי בסרטן הערמונית גליסון 7 psa 52 הנני בריא בן 64 האם לבצע ניתוח או אופציה אחרת בתודה מראש

צריך לבדוק אותך גופנית על מנת לקבל החלטה כזו. כמו כן בערכים כאלה של PSA נחוצות בדיקות דימות נוספות. לאחר כל אלה ניתן לנסות לענות על שאלתך

אני בן 58 לפני חודשיים עברתי ניתוח רדיקלי להסרת הערמונית אני עדיין ללא שליטה מלאה על שלפוחית השתן.מטופל בסיאליס 5 מ"ג יומי ללא זיקפה מלאה. מה שמפריע לי ביותר הוא איבדתי את התשוקה למין שהייתה לי בעבר האם זה יחזור?יש לציין כי בלוטות הזרע הוסרו עם הערמונית תודה יעקב

מניסיון שלי, זקפה מלאה חזרה אחרי קצת יותר מחצי שנה

דן שלום, האם אפשר לעשות בדיקת endorectal MRI סמוך למועד הניתוח (שבוע-שבועיים לפני הניתוח)? כלומר, האם הבדיקה גורמת לתגובה כלשהי שאחריה יש להמתין לפני ביצוע ניתוח (כמו בבדיקת ביופסיה)? תודה!!!!!!!!

בדיקת ה MRI לא מפריעה לביצוע הניתוח ונושא התזמון ביניהם לא רלוונטי

שלום, שאלתי אותך שאלה לגבי דלקות שתן חוזרות. לא ציינתי פרו חשוב שאולי ישנה את תשובתך. אני מצנתרת את עצמי בשל מעורבות אנדומטריוזיס בשלפוחית. האם עדיין דלקות חוזרות וכאבים במותן בשילוב הצינתור (כ4-5 צינתורים ביום ). לא יכולים לפגוע או חלילה לעלות לכליות??? תודה

אנדומטריוזיס כשלעצמה איננה סיבה לצינטורים עצמיים ולכן נראה לי שהבעיה הארולוגית שלך יותר מורכבת ממה שאת מתארת. בדרך כלל זיהומים בשתן אינם פוגעים בתפקוד הכליות

דן שלום רב, אובחנתי לפני כחודשיים עם גידול ערמונית, גליסון 8, ללא ממצאים נוספים ב CT ומיפוי עצמות. אני צפוי לעבור ניתוח בעוד כחודש, אולם האונקולוגים שאצלם הייתי אינם ממליצים על ניתוח כיוון שלטענתם הגידול התפשט מעבר לערמונית. אינני מצליח, חרף מאמצים רבים, לקבוע תור ל MRI אנדורקטלי שאליו הופניתי לבדיקת נרחבות הגידול. שני המקומות היחידים שמבצעים את הבדיקה הם שיבא והדסה. בשניהם לא ניתן לקבוע תור בזמן שקיים עד הניתוח. באסף הרופא הגעתי עד ההנהלה, והם אינם מבצעים עדיין את הבדיקה (למרות שהמכשור קיים). אינני יודע מה לעשות: 1. לבצע את הניתוח ללא MRI 2. להמתין עם הניתוח עד שיתפנה תור ל MRI (אין צפי לכמה זמן זה יכול לקחת). תוכל בבקשה להמליץ לי? אינני יודע מה עוד לעשות..

שלום לך בני, אם אכן נבדקת ע"י אורולוג והומלץ לך על ניתוח או שניתוח בא בחשבון - ה MRI איננו חובה מוחלטת. יש יתרון שתהיה בדיקה כזו אך ניתן לבצע את הניתוח גם ללא MRI ובדיקה זו התוייה זו שנוייה עדיין במחלוקת ואיננה חובה. האמירה של האונקולוגים כאילו המחלה פרצה אל מחוץ לערמונית היא סטטיסטית בלבד וככל הנראה נכונה, השאלה איננה אם צריך לנתח במקרה כזה אלא מהו הטיפול היעיל ביותר במצב כזה ועל כך אין תשובה ברורה. פסילת הניתוח על הסף בתנאים אלה איננה נכונה בכל המקרים משום שלעיתים ניתן לרפא אנשים במצב כמו שלך גם בניתוח בלבד, ולעתים לא ניתן ואז יהיה נחוץ לשלב בין הניתוח לאמצעים נוספים כמו קרינה ועוד. החלטה מושכלת בנושא זה מחייבת לשוחח עימך אישית ולבדוק אותך ואיננה מתבצעת ברשת. בכל אופן לסיכום - אני לא פוסל ניתוח על הסף במצבים אלה וכבר ביצעתי אותו בנתונים אלה לא פעם - ולעיתים ללא צורך בטיפולים נוספים. שנית, ה MRI אינו חיוני וניתן להסתדר גם בלעדיו

אשמח לחוות דעתכם בנושא שלהלן: רמי, בן 60, לאחר כריתת ערמונית לפני שנתיים (גליסון 7, שלוש + ארבע בתוצאת הניתוח). בשנה הראשונה כמעט לא חלו שינויים בערכי ה PSA ובשנה השניה עליה הדרגתית מה- 16.5.10 ערך PSA 0.029 ועד 6.3.11 ערך 0.207 PSA, המלצת האונקולוג לבצע הקרנות. טרם בוצעה סימולציה. בינתיים כנראה בעקבות שינוי אורח חיים (תזונה- כרוכום, תה ירוק, פשתן ועוד + פעילות גופנית וירידה במשקל) חלה ירידה בערך ה PSA והוא עתה ב 26.4.11 ערך 0.169 PSA. האם זו עדות לירידה בפעילות הסרטן? במידה ותחול התיצבות שכזו או אף ירידה נוספת האם רצוי להכות במחלה בהקרנות עתה, או שניתן להמשיך במעקב? ( באיזו תדירות?) הדילמה היא סיכוי לריפוי בהקרנות (סטטיסטית 60%) עם תופעות לוואי, חלקן בלתי הפיכות, למול המשך מעקב ושמירה על איכות חיים נוכחית (תיפקוד מלא) עם סיכון להתפשטות המחלה. האם ניתן להעריך את הסיכון ? אשמח לקבל חוות דעת ובעיקר - האם לשינוי אורח החיים המלווה בירידה או ייצוב ה PSA יש שליטה מספקת בפעילות הסרטן? וכמובן שאלה - משאלה האם ידוע על חיזוק מערכת החיסון הטבעית עד כדי התגברות על המחלה? תודה

שאלת שאלות רבות רמי ולהלן מספר תשובות: א. לא ידוע לי על קשר בין תזונה ל PSA אלא אם כן יש חומרים הורמונליים כגון פיטואסטרוגנים בתוספי התזונה שלך. ב. עקרונית ה"ירידה" ב PSA לא מבטאת העלמות של הסרטן ולמעשה הערך של 0.106 אינו תקין ומבטא מקור פעיל ל PSA. אם המקור הוא מוקד סרטני שנותר בגוף, קיימת סכנה עתידית (משך שנים) של פיזור גרורות. מנגד יתכן שהמקור הוא שייר של רקמת ערמונית טבה (שפירה) שמפריש PSA אבל לא מסכן אותך. במקרה הראשון אגן יש מקום לשקול הקרנות ובמקרה השני הן לא נחוצות אך אין דרך טובה להבחין בין המצבים. לדעתי, ניתן לעקוב זמן מה אחר מגמת ה PSA ולהעריך אם ממשיך לעלות ואז יש מקום לטיפול (רצוי כל עוד ה PSA<0.5 או שניתן להמשיך במעקב לאורך זמן רב. ג. הלבטים על קרינה ואיכות חיים נכונים תמיד אך אותו הדבר ניתן לטעון גם לגבי הניתוח. אם היה חשוב לך להבריא מסרטן גם במחיר פגיעה באיכות חיים לפני הניתוח - מדוע הדבר השתנה כעת? אין לי המלצות תזונתיות ושל אורח חיים ספציפיות לטיפול בסרטן הערמונית.

אני בן 57 עברתי כריתה רדיקאלית של הערמונית בגלל גידול ממוקד ללא פריצה הקופסית גליסון3+4 שולים נקיות במהלך הניתוח הוצאו קשרי לימפה והשאלה 1- האם יתכן בעתיד שליחת גרורות למרות הוצאת קשרי הלימפה ואם כן לאיזה איברים ותוך כמה זמן, כי ישנה עליה psa לאחר הניתוח0.19 שנה מהניתוח,ומה דעתך על המשך הטיפול?הדעות חלוקות בין האונגולוגים. תודה ושבת שלום

ראשית אכן לצערי יתכן שהמחלה תחזור ותתקדם לשלב של גרורות למרות ניתוח והוצאת בלוטות לימפה. במקרה כזה הבטוי הראשון יהיה עליה ב PSA ובהמשך גרורות לבלוםות לימפה (שלא הוצאו) ולעצמות. תהליך ההתקדמות עשוי להמשך שנים. כדי לענות על השאלה השניה צריך לבדוק אותך וכן לראות את קצב עליית ה PSAץ יתכן שתזדקק לקרינה

בן 74בדיקות שנתיות תקינות עוסק בספורט לפני חצי שנה psa 4.7 היום 5.4 מה עושים?

לא ניתן לתת לך המלצה ראויה מבלי לבדוק אותך גופנית ולכן כדאי שתפנה לאורולוג

הגידול שהוצא מהכליה נקרא: SOLITARY FIBROUS TUMOR מהו גידול זה? בחיפוש באינטרנט לא מצאתי עליו חומר בעברית. בתודה

לא מוכר לי. על פי השם בלבד נשמע שמדובר בממצא שפיר

שלום. יש לי כבר פעם שלישית ברציפות חיידק בשתן (אי קולי) ואני לוקחת אנטביוטיקה והוא שוב חוזר.... מזה כשבועיים שיש לי כאבים חזקים שבאים והולכים במותן שמאל. מתי צריך לחשוש ואם בכלל שהחיידק עלה לכליות???? והאם החיידק הזה ללא טיפול יכול לגרום נזק?? אין לי כרגע חום, וקראטנין שלי עומד על 0.73. תודה רבה

נשים רבות סובלות מזיהומים חוזריםץ הדבר באמת לא נעים אבל לפחות אין בזה סיכון לבריאות או לכליות. לעיתים הפיתרון הוא טיפול אנטיביוטי מונע ממושך

דן שלום, האם ידוע לך על מטופלים שלקחו הורמונים לפני ביצוע הניתוח (על מנת לעצור את התפשטות הסרטן)? האם יש לך המלצות כלשהן לגבי התנהלות בשבועות שלפני הניתוח (אוכל מיוחד, ויטמינים, ספורט)?

בשנות ה 90 נערכו מחקרים על התועלת במתן הורמונים לפני הניוח (עיין Matrin Gleeve) והתברר שאין בזה כל תועלת או יתרון והיום הדבר אינו מקובל. אין הכנה מיוחדת לניתוח ובכל זאת מי שנהנה מתמיכה רגשית רבה הן מצד המשפחה והן מאיש מקצוע רציני שיכול גם לעזור בהחלטות וכן ללוות באופן אנושי - חולים כאלה עוברים את העיניין בקלות רבה יותר ומתאוששים טוב יותר

דן שלום, מנסיונך, האם יש טעם לבצע ניתוח במקרה של גליסון 8? כלומר, האם יש סיכוי טוב לריפוי מוחלט? האורולוגים ממליצים על ניתוח כי לדעתם ניתן לרפא, אך מבירורים שונים אני מבין שדעתם מוטית, כיוון שהם מרוויחים על ניתוח סכום די גדול. האם לדעתך יש טעם בהתייעצות עם אונקולוג שחוות דעתו תהיה אובייקטיבית? (כלומר האם אכן התייעצות עם אונקולוג יכולה לשנות את אופי הטיפול ולביטול הניתוח) אני שואל את השאלה מחשש לרוץ לניתוח מורכב שאולי אינו מבטיח ריפוי, אבל כן "מבטיח" (באחוזים לא קטנים) תופעות לוואי קשות שמשפיעות על איכות החיים. מודה לך על הרצון לעזור וזמנך היקר

כמה הערות לי אליך: ס. לא ניתן להבטיח ריפוי לא בגליסון 8 ולא בסרטן כלשהו. ניתן לקוות לריפוי אבל לא להבטיח ב.ניתן לעיתים ומוצדק לעיתים לטפל בגליסון גבוה בניתוח ואשר לשאלתך אני עצמי עשיתי זאת בהצלחה מספר פעמים ג. לא כולנו מושחתים. תן מעט קרדיט שרופא שיושב איתך מעוניין בעיקר לעזור לך. ד. אין פסול להתייעץ גם עם אונקולוג

שלום דן, מכל החומר שקראתי עדיין לא ברור לגמרי מהם הכלים שמאפשרים לדעת אם הגידול מרוכז רק בערמונית או פרץ החוצה? האם בחלק מהביופסיות לוקחים גם דגימות מבלוטות לימפה או איפשהו מחוץ לערמונית? כי ראיתי בחלק מביופסיות של אנשים שרשום להם שאובחן שהגידול התפשט מחוץ לערמונית. כיצד אבחנה זו נקבעת? האם יש אפשרויות אחרות לדעת אם הגידול התפשט החוצה? עד כמה שהבנתי, PSA וגליסון לא מאפשרים את זה. בנוסף לפי מה שהבנתי צילום חזה, CT גם לא מראה. ולפי הבנתי גם MRI לא יכול להראות... אז השאלה היא האם יש איזשהם כלים לדעת אם הגידול נמצא רק בערמונית? תודה רבה מראש!

אין דרך טובה לדעת זאת מביופסיה, והאפשרות היחידה היא במקרה בו הביופסיה כוללת גם רקמה הנצמאת מחוץ לבלוטת הערמונית (שומן, כיס שתן או שלפוחית זרע) ויש בה גידול אך זה מצב נדיר. אין גם כמעט בדיקות צילומיות (דימות) שעוזרות בעניין זה אם כי יש תקווה ש MRI יספק מידע בנושא זה לפחות בחלק מן המקרים. אין מבצעים ביופסיות מבלוטות לימפה. ולכן הדרך היחידה היא להעריך את הסיכון באופן סטטיסטי

נניח שלשני אנשים נמדדה רמת פי.אס.איי 5. אחד מהם בן 50 והשני בן 60. האם לצעיר יותר יש סיכוי רב יותר לפתח גידול גרורותי?

לא תמיד ערך כזה של PSA משקף בכלל שיש סרטן לא כל שכן סבירות לגרורות. עם זאת, אם תקח מדגם של 100 איש בני 50 ו 100 איש בני 60 ולשני המדגמים PSA 5 לכל אחד המאנשים, יותר אנשים בני 50 יהיה להם סרטן בערמונית לעומת הסבירות לכך בגיל 60. לגבי גרורות - קשה מאוד לומר.

שלום דן, האם ידוע לך על קשר כנ"ל, או על מחקר שנעשה למציאת הקשר בין ציון גליסון לבין קצת עליית PSA? תודה מראש!

זה נושא סבוך למדי ויש עדויות סותרות. בעבר היה נהוג לחשוב שיש קשר כזה. היה מאמר שאף מצא קשר בין קצב עליית PSA טרם אבחנה של סרטן הערמונית לסיכון לתמותה בהמשך ממחלה זו. כיום אנו יודעים שיש קשר לינארי חזק בין PSA כשלעצמו לקצב העליה שלו (כלומר אצל חולים עם PSA גבוה קצב העליה יהיה גבוה יותר מאשר אצל אחרים עם PSA פחות גבוה). בנוסף מאמר עדכני מעיתון מאוד מכובד JNCI בדק את מהימנות הניבוי של קצב עליית ה PSA בקרב כ 5000 חולים שהיוו זרוע הביקורת של מחקר אחר (ה PCPT) והתברר שערך הניבוי של קצב עליית ה PSA כמדד יחיד אינו גבוה במיוחד ואינו תורם כמעט דבר מעבר ל PSA לבדו. יתר על כן היכולת של קצב עליית ה PSA לנבא דרגת גליסון גבוהה או מחלה "משמעותית קלינית" לפי הקריטריונים של אפשטיין היתה דלה. הדעה האישית שלי היא שלקצב עליית ה PSA חשיבות קטנה יותר מבעבר בהגדרת מצב המחלה. המקום העיקרי בו לנתונים אלה נותרה חשיבות היא לאחר כריתת ערמונית רדיקלית כאשר ישנה עליה ברמת ה PSA. עם זאת יש מחקרים גם בהקשר זה המטילים ספק בממצאים קודמים לפיהם יכולנו להבחין בין הישנות מקומית של המחלה לפיזור גרורתי בשלב מוקדם מאוד בהסתמך על הקצב. קמווה שעניתי לך ושלא בילבלתי אותך מדי

תודה רבה לך

שלום דן, שתי שאלות שמעניינות אותי: 1. כשמבקשים את דגימות הביופסיה, כלומר את ה"סליידים" עצמם, האם ניתן לבחון אותם (דרגת גליסון) ללא מיקרוסקופ? במידה ולא, עד כמה חזק צריך להיות מיקרוסקופ על מנת לאפשר לבחון את הדגימות? 2. האם תוכל בבקשה להעריך עד כמה יש הפרדה ברורה בין גליסון 3 ו 4? עד כמה הם שונים בעין? תודה רבה !!

דירוג גליסון מבוסס על בדיקה מיקרוסקופית בלבד. מיקרוסקופ סטנדרטי מאפשר שימוש בהגדלות שונות לרוב בין פי 100 לפי 1000. שימור בהגדלות ביניים (השונות ממכשיר למכשיר )ב ין הערכים הנ"ל מאפשר הגדרה של דירוג גליסון. הדירוג ע"ש גליסון מבוסס על קריטיריונים מוגדרים היטב אותם הפתולוגים מכירים היטב. זאת על מנת ליצור שפה משותפת ולמנוע קביעת הציון באופן שרירותי. לפיכך יש הבדלים ברורים בין 3 ו 4 (בעיקרון בלוטות סרטניות בדירוג 4 נושקות זו לזו ללא גבולות ברורים וללא חלל. דרגה 3 מחייבת חלל בכל הבלוטות והן אמורות להסתנן בין בלוטות שפירות.

בראשית ברצוני לודות לך בשמי ובשם בעלי על התשובה הענינית והמקצועית { אגב אני קוראת הרבה באתר } אינני רופאה או בעלת מקצוע רפואי אך אציין כי התשובות שלך לפונים מפורטים מקצועיים ומרגעים. לענין של בעלי כפי שצניתי גליסון 3+4 ממוקד עם התערבות סב עצבית הנתונים שמסרתי לגבי אחוזי הריפוי מהאונגולוג שיעץ לנו לגבי שילוב הורמונים כדורי קסודקס 50 מ"ג למשך 10 ימים וביום החמישי זריקת לוקרין 11.25 ולאחר שלושה חודשים זריקה נוספת והקרנות,כך שמתן הורמונים קצר ביותר לדעתו ואין משמעות לתופעות לואי מלבד גלי חום.אנא התיסותך. שוב תודה לך וחג שמח

מבלי להתייחס כרגע לשאלה אם לתת תוספת של טיפול הורמונלי או להסתפק בקרינה בלבד, צריך לקחת בחשבון שהטיפול בלוקרין (או תכשירים אחרים מקבוצת LHRH AGONISTS) פועלים לזמן ממושך. אמנם הזריקה ניתנת אחת ל 3 חודשים כך שלכאורה הטיפול הוא לחצי שנה (בהינתן שיקבל רק 2 זריקות) אך לעיתים קרובות ההשפעה נמשכת לזמן ארוך בהרבה (בעיקר אצל קשישים) ולעיתים המסלול ההורמונלי הפיזיולוגי אינו מתאושש כלל מן הדיכוי. כך שטכנית, הטיפול הוא לחצי שנה. פרקטית השפעותיו עשויות להתמשך מעבר לכך. נכון הוא שאם יקבל שתי זריקות בלבד, התופעות הצפויות הן בעיקר של גלי חום ואובדן הכושר המיני.

שלום, בעלי עבר לפני חודש ניתוח סרטן הערמונית. כאשר הגענו להוציא את הקטטר(כשבוע לאחר הניתוח)לא הצליחו להוציאו. עבר חודש מאז ועדיין לא מצליחים להוציא את הקטטר. הרופאים אומרים שצריך לחכות עד שיתמוססו התפרים, אך עבר כבר חודש!! אנחנו חוששים מהתרופפות השרירים השולטים על שחרור השתן. האם זה סיבוך נפוץ? מה לדעתך כדאי לעשות? האם החשש שלנו מוצדק? תודה רבה מראש.

קודם כל זה לא מצב מאוד נדיר. ככל הנראה אחד התפרים של ההשקה (החיבור החדש בין כיס השתן לשופכה עבר דרך דופן הקטטר ומקבע אותו למקומו). המצב לא נעים כי הוא "תוקע" אותו עם קטטר לפרק זמן ארוך משתוכנן אבל אינו מסוכן באמת ולבסוף התפר אכן יתמוסס ויחלש כך שניתן יהיה להוציא הקטטר מבלי לתלוש אותו בכוח - דבר שעלול להזיק כמובן. החשש מהתרופפת שרירים חסר כל משמעות ובסיס. לאחר כריתת ערמונית רדיקלית יכולה להיות בעיה בשליטה על השתן ב 5-8% מהמקרים וזה עניין שמשתפר עם הזמן. אין לזה כל קשר להישארות קטטר לאורך זמן וזה עניין שקשה לנבאו מראש. לעיתים לאחר ניתוח שעבר חלק ביותר והיה קל יחסית לביצוע והמנתח יוצא גאה ומאושר - המטופל לא שולט בשתן ולהיפך. בכל אופן כרגע - אין הרבה מה לעשות ולא כדאי למשוך בכוח אלא להתאזר בסבלנות.

פניתי בתאריך 2-5 ועדין לא קיבלתי תשובה אנא התיחסותך תודה מראש

לא שכחתי- ראי למטה.

אבי סובל הרבה מאוד שנים מפרוסטטה. ב5 שנים אחרונות עשה ביופסיה פעמיים (אחרונה בערך לפני שנתיים) שיצאו תקינות. בבדיקת דם אחרונה (לפני כמה ימים) יצאו ערכים הבאים: PSA Prostatic Specific Ag=4.79 PSA Ratio (Free/Total)=0.08 הבדיקה PSA Ratio (Free/Total בוצעה לראשונה עכשיו. PSA Prostatic Specific Ag בבדיקות הקודמות הערכים היו 4.7 לפני חצי שנה ו4.2 לפני שנה וחצי. האם נראה לאור הנתונים הנ"ל שיש צורך לעבור ביופסיה עוד פעם? החיים בצל הפחד שיתפתח סרטן או יום בהיר אחד הוא לא יוכל ללכת לשירותים גורמים לרצון לעבור ניתוח אבל משיחות עם רופאים הבנו שניתוח זה נעשה רק במקרה חרום. האם באמת זה האופציה היחידה שקיימת לחכות לחרום??? תודה מראש

אבי בן 61 והבעיה קיימת קרוב ל20 שנה

הי גלית. מקריאת פנייתך אני מתרשם שאת מערבת בין שני עניינים שונים לגמרי. מצד אחד את מצינת שהוא "סובל" אך לא ברור במה מתבטא הסבל. את גם מתייחסת למצב של עצירת שתן שהוא סיבוך אפשרי לא מאוד שכיח של הגדלת ערמונית שפירה. מצד שני את עוסקת בפירוט ב PSA על נגזרותיו ועל הצורך בביופסיה נוספת - ואלה נעשים במחשבה על סרטן הערמונית - כאמור מחלה שונה. נראה לי שכדי לפזר את הערפל ולהחליט מה לעשות - בשני התחומים האמורים - עדיף להגיע לפגישה עם אורולוג.

שלום דן, באסף הרופא לא מוכנים לקבוע תור לבדיקת MRI אנדורקטלית. הם מאוד לא ברורים לגבי הסיבה ("אין רופא שיסתכל", "תשובות מקבלים אחרי הרבה זמן", "עשינו בדיקות כאלה והפסקנו"). לא הצלחתי להבין את הסיבה האמיתית. יש לדעתך משהו שאפשר לעשות בנוגע לזה? תודה רבה על העזרה

יחידת ה MRI במוסדנו חדשה ואיכותית ביותר. עם זאת עדיין יש מעט חבלי קליטה. לצערי אין לי דרך לזרז עניינים בעצמי. אני יכול להפנותך לשברר את המצב עם הנהלת המרכז הרפואי בטלפון 08-9779500 בהצלחה.

בעלי בן 56 עבר ניתוח רדיקאלי של הערמונית בגלל גידול ממוקד ללא פריצה הקופסית גליסון3+4 שוליים נקיות{בעלי בריא ללא מחלות רקע}לא מעשן לפני 8 חודשים לצערנו psa עולה 0.09 אחרי 3 חודשים וכעת 0.26 התיעצנו עם אונקולוג אשר הציע טיפול משולב הורמונלי למשך 3 חודשים כהכנה להקרנות ולדעתו ההצלחה כמעט 60% לעומת ההקרנות בלבד 40% ועל ידי כך ניתן להשמיד את תאי הסרטן שנשארו ולרפא את המחלה? מאחר והינו מבולבלים מהפגישה ולמרות ההסבר שניתן רציתי לשמוע את דעתך בנושא ומה הן תופעות הלואי לשני הטיפולים והאם יתכן הישנות המחלה בעתיד ותוך כמה זמן ניתן להגיד שהמחלה מאחורינו בשנים? למרות שהרופא אופטימי מאוד כמו המנתח לפני הניתוח שהכל יסתדר או ניתו ללכת על טיפול הורמנאלי בלבד? סליחה שאני שואלת הרבה שאלות כי אנחנו מבולבלים מאוד ובעלי בדיכאון מהנושא שמטריד אותו מאוד. תודה לך

שלום לאה. לקח לי קצת זמן לענות כי חיפשתי הוכחה בספרות על התועלת או הערך המוסף של הורמונים לקרינה לאחר כריתת ערמונית - ולא מצאתי. מה שידוע ומבוסס היטב הוא כי תוספת של הורמונים לטיפול בקרינה מפחית את התמותה מסרטן בחולים שהטיפול הראשוני בהם הוא קרינה (לא עברו ניתוח כלל), בעיקר בקבוצת הסיכון הבינוני והגבוה ולא בקבוצת הסיכון הנמוך. יש הסברים רבים כיצד פועל השילוב ולמה התוספת חשובה. לא מצאתי כאמור - עדות לשילוב זה בחולים בהם הקרינה ניתנת בתור קו שני לאחר שה PSA עולה בעקבות ניתוח. במצב כזה, התוספת ההורמונלית עשויה להיות מועילה (אולי במנגנונים דומים) אלא שהעניין לא נבדק ואין לכך תימוכין, ומכאן שאני לא יודע מניין המספרים של 40 ו 60%. אני מאמין שאצל בעלך יש מה שנקרא בז'רגון המקצועי כישלון ביוכימי לאחר ניתוח וכי טיפול בקרינה בתנאים כאלה הוא סביר, הגיוני ונחוץ ואני יודע שיש לטיפול כזה סבירות טובה למדי לרפאו (כמובן בתנאי שלא מדובר במחלה מפושטת כבר). אני גם לא מתנגד להורמונים התנגדות גורפת אלא שלעניות דעתי הבסיס המדעי של תוספת זו צר. יש לטיפול הורמונלי תופעות לוואי לא מבוטלות: ירידה בחשק ואובדן היכולת המינית, השמנה מרכזית, צמיחת שדיים וכאב בהם, היחלשות עצמות (אוסטיאופורוזיס) ואפילו ירידה ושינויים במצב הרוח ובחשיבה. ברור שלא כל התופעות קורות לכל המטופלים אך זה קיים. גם לטיפול בקרינה תופעות שונות שתלויות גם במיומנות במהצעים ובתכנון שדה הקרינה. בגדול - אם ה PSA הולך ועולה לאחר ניתוח (ובעיני חשוב גם אם המחלה היתה משמעותית: הרבה גידול ודרגת גליסון גבוהה) צריך לגשת לקו טיפולי שני של קרינה כי אחרת קיים סיכון עתידי לגרורות. כך שבסופו של דבר אם ה PSA ממשיך לעלות צריך לטפל. האם להוסיף הורמונים או לא - זו שאלה משנית. יהיה מי שיגיש שעל בסיס המחקרים בחולים שלא נותחו ניתן להרחיב את המסקנות גם במנותחים. עם זאת מאחר ולא מצאתי עדות לכך שזה נבדק בהקשר כזה ראויה לכך מידה של זהירות.

שלום, אני בת 31 בשל אצירת שתן מזה כ חודשיים אני מצנתרת את עצמי. הוכנס קטטר לשבועיים בשל דלקת בשתן. בציסטוסקופיה ממצא טבעתי סביב השלפוחית ייתכן ואנדומטריוזיס. נשלחתי לבצע אורדינמיקה להלן התוצאות: early sensation of filling detrusor overactivity voiding with an untremittent normal to high pressure detrusor contraction and dyssyneric pelvic floor pvr 480 cc sui was not demonstrated. urethra was not demonstrated EMG was dyssynergic during part of the voiding since obstruction cannot be ruled out- repeated cystoscopy is recommended. אני מבינה כי יש צורך לחזור על הציסטוסקופיה אך מה בגדול אומרים שאר הנתונים והאם הם מצבעים על איזה שהיא בעיה אחרת לסיבת האצירת שתן?? עוד אציין כי בסוף הבדיקה ניסיתי לתת שתן עצמאי ויצא לי 50 השאר יצא בצינתור. תודה רבה

הסיפור שלך לא שגרתי. דלקת בשתן בגיל 31 בנשים היא עניין כמעט יומיומי בפרקטיקה האורולוגית. עצירת שתן בנשים נדירה הרבה יותר. כפי הנראה היתה לך עצירת שתן בזמן הדלקת ולכן נזקקת לקטטר (שאינו חלק מהטיפול בדלקת בדרך כלל). האורודינמיקה שהבאת נראית על פניה חסימתית עם או ללא קשר לאפשרות של אנדומטריוזיס. הממצא שאת מתארת כ"טבעתי" לא ברור מספיק ועל סמך מה נקבע שהוא חשוד לאנדומטריוזיס? נראה לי שאת צריכה לחזור לאורולוג ולברר כל זאת הלאה.

האם כאב רק בצד אחד באיזור תחילת האיבר יכול להיות מאפיין של סוג של דלקת בדרכי השתן או בערמונית? יש תופעה אחרת שמתאפיינת בכאב הזה?

סוג כזה של כאב לא מתאים לא לדלקת בשתן ולא בערמונית. קיימת מחלת פרונייה בגברים בני 50 ומעלה המתאפיינת בכאב נקודתי בחלק מן הפין לעיתים קרובות בקרבת הבסיס ובצד אחד. הכאב נמשך בעיקר בזיקפה מספר חודשים וחולף אך משאיר לעיתים עקמת הפין.

האם מעבר למחלת פרונייה יש עוד תופעה שמתאפיינת בכאב מסוג שכזה ? (לא בגיל מבוגר) תודה

אי בן 56 ולפני כ-10 שנים עקב PSA גבוה (כ-4.7) עברתי במשך שנה שלוש ביופסיות וכולן יצאו שליליות(26 דגימות במצטבר). מאז באופן עקבי ה-PSA עולה ולאחר אנטיביוטיקה הוא יורד במקצת. בבדיקה אחרונה הוא הגיע ל-11.5 ולאחר אנטיביוטיקה הוא ירד ל-9.2.בקשתי מהאורולוג לבצע בדיקת PCA3 והתוצאה של בדיקה זו היתה -69. כמו"כ בצעתי US של דרכי השתן ונמצא ערמונית 6.6*5.1*6.9 בנפח 124 סמ"ק, וזאת למרות ששני רופאים שעשו לי בדיקה ידנית (כולל הרופא בהדסה)טענו שאין לי ערמונית גדולה. האם מומלץ לי לעשות ביופסיה נוספת ?

בנתונים שלך קשה לדעת באופן וודאי אם יש בערמונית מוקד סרטני שמסתתר או שהתוצאות של PSA מוגברות מסיבה אחרת. התוצאה של ה PCA-3 חשודה למדי ולכן וכן לאור העובדה שחלפו 10 שנים מאז שעברת את הביופסיות אני סבור שיש מקום לחזור על ביופסיה. יחד עם זאת, הייתי מקדים לפעולה זו בדיקת MRI אנדורקטלי שנועדה לבחון אם יש איזור בערמונית שהוא חשוד. בדרך זו ניתן לכוון את הביופסיה ולהגדיל את הסבירות שתהיה יעילה. כרגע המכון הטוב ביותר לביצוע MRI אנדורקטלי וכן גם הזמין מכולם הוא מכון ה MRI במרכז רפואי אסף-הרופא בהצלחה.

תודה על התשובה המהירה. כיצד מגיעים לאסף הרופא לביצוע ה-MRI(אני תושב ראשל"צ)? כמו"כ כיצד מתישבת הסתירה בין תוצאות ה-US לבין הבדיקה הידנית לגודל הערמונית ?

דן שלום, כרגע באסף הרופא הבדיקה הנ"ל לא זמינה לטענתם כיוון שמשך המתנה לתוצאה הוא יותר מחודש ("כי אין רופא שיסתכל.."). יש אפשרות לקדם את העניין? תודה

מה מידת ההישרדות לאחר הקרנות טיפול משלים לאחר ניתוח רדיקאלי של הערמונית בגלל גידול ממוקד ללא פריצה הקופסית שוליים נקיות גליסון 3+4 עם עליה psa.

מידת ההישרדות תלויה בגורמים נוספים. עם זאת, סרטן הערמונית מתקדם בקצב איטי למדי. עקרונית לפי עבודות שונות יש לטיפול בקרינה סבירות של כ 50% לרפא אותך בנתונים שמסרת. במידה חלילה לא יושג ריפוי יכולות לעבור שנים עד להתקדמות ממשית של המחלה.

התשובה ההיסטולוגית מאקרו--4 בלוטות לימפה שומניות בקוטר עד 1 ס"מ.3 בלוטות לימפה שומניות בקוטר עד 1.5 ס"מ.ערמונית כולל שלפוחית וחבל הזרע במשקל 46 גר". מיקרו-four reactive lymph nodes.no tumor seen. three reactive lymph nodes.no tumor seen. prostatic adenocarcinoma' gleason score 7[3+4}.tumor involves right and left lobes of prostate. few foci of perineural invasion found. no capsular or extracapsular invasion seen. specimen margins {apex'bladder'neck and circum ferental margins] are free of tumor. semhnal vesicles and vasa deferetia {right and left] are free of tumor. שולט על השתן לפעמים ישנה תכיפות במתן השתן. אנא התיחסותך והמלצותיך בהמשך? תודה לך על התשובה המהירה . שבת שלום

בהמשך לשיחתנו, עקרונית ניתן לעקוב באופן צמוד אחר ה PSA כדי לבחון את המגמה (כלומר לחזור על זה בעוד 3 חודשים). אני חושב שגם חשוב מאוד לבדוק אותך רקטלית ובאופן כללי להיות במעקב אורולוגי אמיתי ולא רק בעולם האינטרנט.

שאלה לד"ר דן ליבוביץ': קראתי כיצד מחושב ציון גליסון (2 מספרים, הרכאשון צריך להוות מעל 50 אחוז מהרקמה, והשני פחות מ 50 ויותר מ 5 אחוז). השאלה: מהו ציון גליסון עבור ביופסיה של 12 רקמות שמתוכן באחת נמצא גידול בציון 4 שמהווה כ 10 אחוז מאותה רקמה, ולא נמצא גידול עם ציון אחר. כלומר: 1. יש רק ציון אחד ולא שניים. 2. אותו ציון מהווה פחות מ 50 אחוז מאותה רקמה (לא מתאים תנאי גליסון). האם במצב כזה צריך לבצע ביופסיה חוזרת או ציון גליסון הוא פעמיים הציון הראשון, קרי 8? תודה רבה מראש !!!

אין צורך לחזור על הביופסיה, ולא מדובר על ציון אחד שחסר. הקושי שלך נובע מכך שאתה מדבר על שני סוגים שונים של אחוזים. דירוג הגליסון ניתן לרקמה סרטנית בלבד. כלומר האחוזים שציינת מתייחסים ל % מכלל איזור הגידול. לעתים כאשר יש רק מוקד זעיר של קרצינומה קשה להתיחס לשניאיזורים והציון הכולל הוא פעמיים הדרגה של הגידול. האחוזים אליהם אתה מתייחס (10%) אינם מכלל הרקמה הסרטנית אלא מבטאים את % הגידול מאורך גליל הביופסיה שנלקח כלומר אורך הגליל הנגוע חלקי אורך הגליל כולו כפול 100. בעיקרון הביופסיה היא חיובית - יש בה סרטן וצריך לגזור החלטה על הטיפול.

בן 57 לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית עקב סרטן ממוקד ללא פריצה ,שוליים נקיות לפני 8 חודשים,psa אחרי 3 חודשים 0.09 אחרי 6 חודשים 0.21 אחרי 8 חודשים 0.26 התיעצתי עם אונגולוגים הדיעות חלוקות לגבי ההמשך הקרנות או מעקב אנא התיחסותך לנושא.נוטל סיאליס 5 מ,ג יומי מאז הניתוח 20 מ"ג לפני קיום יחסי מין עדין אין זקיפה חזקה והשאלה עד מתי להמשיך את הטיפול?

האם יש ברשותך תוצאות היסטולוגיות מפורטות? חשוב לדעת יותר פרטים על הסרטן שהיה בערמונית. יתכן שלא יהיה מנוס מטיפול בקרינה אך אין מניעה להמתין עוד 3 חודשים ולקבל מידע נוסף על מגמת ה PSA. האם אתה שולט בשתן? אני מבין שאין עדיין זיקפה המאפשרת חדירה ליחסי מין, ואם זה המצב, עדיף להפסיק בשלב זה את הטיפול בסיאליס וללכת לטיפול יעיל יותר כגון הזרקות לפין.

היי דן, קודם כל אני רוצה להודות לך על הסבלנות, ועל התשובות המקיפות והמנומקות. אני יודע שאני "קרציה", אבל אתה בטח יודע שרק כך אפשר להצטיין ;) אני נמצא במצב בעייתי כיוון שהייתי אצל מספר אורולוגים בכירים, וקיבלתי המלצות שונות, בעיקר לגבי מועד ביצוע הניתוח. חלקם טוענים שכדאי לנתח מיידית, וחלקם טוענים שאין צורך למהר, עדיף לחכות להחלמה מלאה מהביופסיה ולנתח רק אחרי כ- 3 חודשים מהביופסיה. הסיבה להמתנה לדעתם היא הצלחה טובה יותר לניתוח וכמו-כן סיכוי טוב יותר לשמירה על עצבים. הנתונים שיש בידי: ביופסיה: בדגימה 1 מתוך 12 נמצא גידול. גליסון 4+4=8. PSA בעלייה כבר מספר שנים. עליה חדה מאוד של כ 4 ng/ml בתקופה של כשנה לערך 10. ומאז נדנוד (עליה/ירידה) סביב 9. עקב ההמלצות השונות, אני נאלץ לקבל את ההחלטה בעצמי, שאינה קלה. לכן אני מנסה להגיע לשורש העניין, להבין את הבעיה בעצמי כדי שאוכל לקבל את ההחלטה. אני מטבעי מאוד יסודי. אינני רופא אולם אני סבור שאם אבין את מקור ההמלצות אוכל להגיע להחלטה ללא ייסורי מצפון... אודה לך אם תוכל לתת מעט פרטים לגבי ההליך הניתוחי: האם מהלך הניתוח הוא זהה בין מנתחים שונים, בפרט האם מקובל לקחת דגימות מהערמונית וסביבתה בזמן הניתוח על מנת להחליט בזמן אמת, תוך כדי הניתוח, על הרחבת הניתוח לחלקים סמוכים לערמונית? כלומר להסיר חלקים אחרים.. כמו-כן, אילו בדיקות מבוצעות במהלך הניתוח (PSA, ביופסיה, ...)? והאם הבדיקות הנ"ל מבוצעות על-ידי כל המנתחים כדבר שגרתי או לפי החלטתו של המנתח? תודה רבה על זמנך והשקעתך!!

ראשית, אני שמח לעזור ולכן אני כאן. שנית - אתה צודק. כאשר אדם מתייעץ עם גורמים שונים (ואין לי כלל ביקורת על כך) מבלי משים הוא מקבל תשובות שונות כי אין שני אנשים הרואים הכל עין בעין. מצב כזה אין מישהו שהוא "בורר" או קובע מה נכון ומה לא וכובד ההחלטה בין ברירות סותרות נופל על המתייעץ עצמו. אין לכך פיתרון. אשר לניתוח: ההליך הניתוחי פחות או יותר דומה בין מנתחים שונים בהיבט של היקף הניתוח. לא מבצעים בדיקות תוך כדי הניתוח ולא ניתן לזהות פריצה מיקרוסקופית של מחלה מחוץ לערמונית. אין משמעות לבדיקת PSA תוך כדי הניתוח. המטרה היא לסלק את הערמונית כולה ושלפוחיות הזרע ובלוטות לימפה תוך שמירה על "גבולות כריתה חופשיים מגידול" (למרות שתוך כדי ניתוח קשה לדעת אם משיגים יעד זה או לא). מאחר וכבר ציינת בפירוט רב את מצבך - אמרתי לך את דעתי בנידון וגם נתתי לך נימוקים שנראים הגיוניים בעיני לאו דווקא מנקודת ראות של הביולוגיה של המחלה אלא מבחינת ההתנהלות הכללית - ראה "התכתבויות קודמות". אני שב ואומר דבר שכבר אמרתי. אל לך להיצמד בדבקות כזו לשימור העצבים. זה נשמע כאילו אני אומר לך עזור את יחסי המין זה לא כל-כך חשוב. אך זה לא כך. כאשר אדם עובר ניתוח כזה יש סבירות גדולה לפגיעה בתפקוד המיני בין אם המנתח מדווח על שימור קפדני של העצבים ובין אם לא. כאשר יש סבירות לפריצת מחלה מחוץ לערמונית (בשל הגליסון הגבוה) הדבר החשוב ביותר הוא לנסות להגיע לגבולות חופשיים אפילו במחיר שלא משמרים עצבים. המטרה של הניתוח היא לרפא אותך מסרטן ולא לשמר או לשפר כושר מיני. את המין ניתן לשקם בהמשך. מצד שני אם מקבלים גבולות ניתוחיים נגועים (וזה מצב אפשרי בכל ניתוח) הצעד הבא הוא טיפול קרינתי, או הורמונלי או שניהם ואז התפקוד המיני נפגע בלאו הכי. הצבת השימור העצבי כיעד מרכזי היא טעות עקרונית.

אני בן 66. לפני כחודשיים עברתי ניתוח להסרת הערמונית ובבדיקת PSA שעברתי אתמול התקבל הערך 0.001. האם זה מספיק טוב או שהיה "עדיף" הערך 0 ממש. בתודה.

היי, אפשר לשאול אצל מי נותחת, איפה, והאם אתה מרוצה? אני לקראת ניתוח ומתלבט איפה ואצל מי לנתח... אם לא מתאים פה, כיצד אפשר לפנות אליך בפרטי? תודה..

אורן שלום, לא הבנתי למי מכוונת השאלה. אם אתה מחפש אותי - הפרטים שלי מצויים באתר. ד"ר דן ליבוביץ

התשובה היא כן. זה ערך טוב מאוד וכך צריך להיות כלומר כל עוד ה PSA<0.1 הוא מוגדר כבלתי מדיד וזו התוצאה הרצויה. מסיבות שונות ומורכבות לא מקבלים תוצאה של 0 מוחלט. לידיעתך

שלום, רציתי לשאול האם קיימת הערכה לגבי הקשר שבין ציון גליסון לקצב התפשטות הסרטן? למשל, עבור ציון גליסון 8, מה קצב ההתפשטות (סדר גודל של ימים/שבועות/חודשים/שנים)?

יש קשר הדוק בין דרגת הגליסון לתחזית המחלה. סרטן הערמונית גליסון 6 וסרטן הערמונית גליסון 8 הם שני דברים שונים מאוד מאוד. לצערי הדרך שלנו לבא הבדלים אלה היא לא בתחזית זמן כפי שניסחת את שאלתך דהיינו כמה זמן חולף עד שהמחלה מתפשטת משום שאין דרך מדוייקת לבדוק זאת ומשום שזה לא אתי לחקור זאת. (תאר לך שצמיעים לך להשתתף במחקר בו אין מטפלים בך וכל תכליתו למדוד את משך הזמן מן האבחנה להתהוות גרורות. יש לי חשד מסויים שלא תרצה להשתתף...) אנו מבטאים את הסיכון בסבירות למעורבות של קשרי לימפה בסבירות למחלה גרורתית בעת האבחנה ובסיכויי ההישרדות 5 שנים לאחר האבחנה. ניתן לחפש ולאתר את המספרים הרלוונטיים אך אני לא בטוח שנכון מבחינתך לחפש זאת. למספרים טכניים כאלה יש משמעות ביניו של חוקר סרטן אשר אמור להוכיח כי טיפול מסויים חדש שמצא מאריך חיים. לך כחולה, חשוב בעיקר להבריא. אם תבריא סיכויי הצלחתך הם 100%. שנית יש להביא בחשבון כי הערכות הסיכון נעשות גם על סמך רמת ה PSA טרם הביופסיה ותיאור הבדיקה הרקטלית ויש סממנים רבים נוספים ובכל מקרה אלה הערכות ולא מדידות מדוייקות. למעשה אנו מנהלים "שיחה" כבר זמן מה ומעבר לעניינים הטכניים אני חש שאתה נתון ללחץ רב וזקוק לעזרה. לדעתי אתה צריך למצות את העניין ולגשת לטיפול. לעיתים קרובות החלפת הלבטים בעשיה מעודדת ומקלה וזה גם מה שאתה צריך מבחינה רפואית בהצלחה.

רציתי להבין האם מתן ציון גליסון לתוצאות ביופסיה יכול להיות שונה בין רופאים שונים. במידה וכן, מה הפער האפשרי, והאם הוא יכול להיות משמעותי (כלומר לשנות טיפול)? למשל, אם פתולוג אחד נתן ציון גליסון 4+4=8 לתוצאת ביופסיה, האם פתולוג אחר יכול לתת ציון שונה, למשל 3+4=7?

דירוג הגליסון נקבע ע"י פתולוגים על סמך קריטריונים מוגדרים היטב שנועדו לייצור שפה אחידה. כך ששני פתולוגים שונים בולתי תלויי זה בזה (דהיינו כל אחד מהם בדק את הפרפרטים בנפרד) יתנו ציון זהה לממצאים. כל תוצאת ביופסיה, דרך אגב, נבדקת בדיוק כך - בידי שני פתולוגים בכירים בלתי תלויים. למרות כל זאת, מדי פעם יתכנו הבדלים בין פתולוגים שונים הנובעים מכך שמכשיר הבדיקה הוא בסופו של דבר העיניים והשכל האנושי ולא סקלה "אובייקטיבית". כאשר מדובר בפתולוגים מנוסים בעיקר כאלה אשר עיקר עבודתם באורולוגיה - הסבירות לסטיות כאלה קטנה. בעיקרון לדירוג הגליסון יש משמעות פרוסנוטית חזקה מאוד ושינוי בדרגה מבטא הבדל אמיתי בתחזית.

אני מועמד להקרנות לאחר כשל ביוכמי מניתוח רדיקאלי של הערמונית ממוקד ללא פריצה הקופסית שוליים נקיות גילסון 3+4 לפני 8 חודשים יש עליה psa 0.21 קראתי הרבה ספרות ומבקש את דעתך לגבי היוצרות גידולים ממארים בעתיד 10-15 שנה בשלפוחית השתן.או במעים באחוזים גבוהים בעקבות ההקרנות לאיזור הפרוסטטה ? והאם השלמת טיפול בהקרנות במצבי יכול לחסל את שאריות הסרטן לתקופה ארוכה?

שלום לך, חשיפה לקרינה פוגעת במטען הגנטי של התאים (DNA) ובעצם זהו המנגנון בו היא קוטלת תאים פעילים או כאלה המתרבים במהירות = תאי סרטן. לעיתים הפגיעות ב DNA אינן משמידות את התא אלא שולחות אותו למסלול העלול להביא להתמרה ממארת = הפיכתו במסלול ארוך ומורכב מתא רגיל לתא סרטני. (אגב היווצרות של תא סרטני עדיין איננה שוות ערך להתהוות סרטן משום שתאים כאלה נוצרים בגופנו לעתים ומושמדים בשלב מוקדם ע"י מערכת החיסון התאי). עם זאת, וזה דבר ידוע יש קשר בין חשיפה לקרינה לסיכון לסרטן בעתיד, והדבר נבדק במספר מחקרים טובים בהקשר של טיפול בקרינה לסרטן הערמונית וכרגע מקובל לנקוט בסבירות של 1-2% לעשר שנים. כך, שלא מדובר ב"אחוזים גבוהים" כפי שכתבת. סיכונים כאלה אכן קיימים בטיפול קרינתי גם במחלות אחרות ובחלק מן הטיפולים הכימותראפיים. השאלה היא אם כך עקרונית - וניתנת לתשובה בהגיון פשוט ולא מחייבת ידע רפואי: האם הסיכון של סרטן עתידי בשדה הניתוח מצדיק טיפול כרגע, והתשובה על כך היא בפשטות - כן! משום שהסיכון שסרטן הערמונית אשר כבר קיים בגופך, יתפרץ וייסכן את חייך תוך עשר שנים גבוה הרבה יותר מאשר הסיכון לפתח סרטן אחר בשדה הניתוח. בעולם אידאלי היינו רוצים טיפול יעיל ללא סיכונים אך המציאות איננה אידאלית (אגב בעולם אידאלי לא היה לך סרטן מלכתחילה...) הסבירות שהקרינה תרפא אותך היא כ 40-50% וזה לא מעט בהתחשב בכך שמדובר בקו טיפולי שני, ובהשוואה למחלות סרטניות אחרות. ולבסוף - אך לפני 8 חודשים הלכת לניתוח גדול וקשה כדי לסלק את הסרטן ולהבריא. כעת, למרבה הצער מתברר שהניתוח לא השיג את מטרתו. האם בשל כך הצורך לחסל את הסרטן ולהבריא השתנה ?! אם היה חשוב להילחם עליך לפני 8 חודשים אינני רואה מדוע לא להיות עקביים ולהמשיך בכך גם היום...

שלום ד"ר יקר, עשיתי בדיקות מקיפות של PCR בשתן, שופכה, זרע ל- STD. הדבר היחידי שנמצא זה: 1. חיידק המופילוס פאראגלינרום 2. ספירת זרעונים בודדים (ליקוציטים) - מה שאולי מעיד על דלקת קלה? סובל מסימפטומים של צריבה במתן שתן ובפליטת זרע (מאין שריפה בשפיץ) ומכאבים באזור המפשעה במשך חודשיים. יכול לקשור את האירוע, למין אוראלי שבחורה עשתה לי או שנישקתי את הגורה שלה מסוג פקניז או בכלל מרכיבה ממושכת ולא נכונה על אופניים שגרמו לדלקת באזור. בשורה החתונה (ואולי כניסוי וטעיה): 1. רופא אורולוגית המליצה לקחת כדור זינט 500 מ"ג X2 למשך 7 ימים וגם טוענת שיש לי פרוסטיטיס רגישה, זאת לאחר שבצעה לי בדיקה רקטלית. 2. רופא למחלות זיהומיות המליצה לקחת זריקת רוצפין IN ROCEPHIN. נכון להיום נוטל כדורי חמוציות וגם פרמיקסון - ללא הטבה משמעותית. לא יודע ממה מקור הסבל שלי - שתן, ערמונית, מין.אבל יודע שמאוד סובל. לא רוצה להעמיס את הגוף שלי בכדורים ולכן שאלותיי: מה נכון לקחת והאם הזריקה וכדור הזינט לא מאותה משפחה של טטראציקלינים בעלי אותה השפעה, כך שאין צורך לקחת את שניהם? האם לא נכון לנסות קודם מוקסיפן או אוגמנטין ורק אחר כל לנסות כדור חזר יותר כמו זינת (או הזריקה), כך שהגוף לא יפתח עמידות מיותרת? מה לנסות קודם? להשכלה כללית - אני סובל מ - G6PD. תודה על תשובתך. איתן

המופילוס אינו גורם מחלה שכיח בכיוון של STD, ולא בטוח כלל שהטיפול המתאים הוא אנטיביוטי. למרות פנייתך המאוד מפורטת אני בכל זאת חושב שהחלטות טיפוליות צריך לקבל פנים אל פנים במפגש אמיתי בין רופא ולמטופל ולא באינטרנט.

תודה לך על תשובתך המהירה והענינית ורציתי להתיחס לתשובתך מיום 22-4 בקשר לשוליים על פי הדיווח הינם שלילים על כן אבקש את התיחסותך לכך. שוב תודה וחג שמח

תודה על העדכון, אני סבור שתזדקק לטיפול בקרינה. ניתן אמנם להמתין עוד ולבחון את מגמת העליה ב PSA אך יש לזכור שהתוצאות של טיפול בקרינה טובות יותר מבחינת הריפוי כאשר הטיפול ניתן בשלב מוקדם PSA<1.0.

1. האם קנאק במהלך יחסים ללא כל פגיעה בזקפה או עקמת הוא עניין שבדר"כ עובר מעצמו? 2. האם בדיקת אולטראסאונד שיצאה תקינה לחלוטין , שוללת כל אפשרות לפגיעה פיזית באיבר? אם לא איזה בדיקה תשלול את העניין? תודה

מה זה קנאק? זה לא מושג ברור. אם יש לך תחושה שהפין התכופף בזמן מגע מיני וכאב אתה זקוק לבדיקה רפואית. אם לא כואב ואין שטף דם, כנראה הכל בסדר. לא בטוח אם יש משמעות לבדיקת ה US

שלום, אני צריך לעבור ניתוח רדיקלי להסרת הערמונית. ביצעתי לא מזמן ביופסיה שגילתה את הסרטן. השאלה: כמה זמן צריך לעבור מהביופסיה ועד לביצוע הניתוח? (הבנתי שיש שיקולים שונים כמו זהירות מפגיעה בעצבים וכו'...) מדובר במדד GLEASON של 4+4=8. האם ניתן לנתח מיידת? או שעדיף לחכות, ואם לחכות אז כמה זמן? תודה רבה !!!

שלום אלון, לדעתי האישית לא כדאי להמתין זמן רב בין האבחנה לניתוח במקרה שלך. מידת היכולת למשר עצבים איננה דבר הניתן לחיזוי מדוייק מראש ולרוב ניתן להעריך את משמעותה רק בדיעבד - כלומר האם נשמרה הפעילות המינית ובאיזו מידה. עם זאת, לדעתי - זהו שיקול משני בחשיבותו, בעיקר בנתוני המחלה שלך. בנתונים כמו שלך, המאמץ העיקרי הוא להציל אותך מסרטן אגרסיבי. כאשר למחלה מאפיינים חמורים פחות, ניתן להתחיל "להתמקח" על המחיר ולראות איך משיגים ריפוי (שצפוי בסבירות גבוהה) תוך מינימום נזק. אצלך - המטרה צריכה להיות ריפוי מעל לכל. אם הניתוח ירפא אותך מסרטן ותאבד את הזיקפה - זה דבר שניתן לשיקום מלא בעיקר תלוי במידת המוטיבציה שלך בעניין. אם חלילה הניתוח לא ירפא אותך בין היתר אולי בשל הכוונה לנסות ולשמר עצבים - לתפקוד המיני תהיה משמעות שולית גם אם יישמר. הקושי הניתוחי עשוי להיות קשור במידה כזו או אחרת לזמן שחלף בין ביופסיה לניתוח, אלא שלא ידוע מהו הזמן האופטימלי ועניין זה לא נבדק בצורה מדעית מבוקרת ובכלל מידת הקושי בניתוח כפי שאותה חש המנתח היא עניין סובייקטיבי ולא בטוח שחשוב. לבסוף, יש עניין אחרון - תאר לך שתחליט לדחות את הניתוח, נאמר ב 3 חודשים על מנת לאפשר לאיזור הביופסיה להחלים ולהקל את הניתוח ככל האפשר ואת השימור העצבי. ותאר לך בהמשך שלאחר הניתוח יאמר לך המנתח שיש שוליים כירורגיים נגועים או פריצת קופסית או מעורבות של סרטן ההבלוטות הלימפה. (ולצערי זה תרחיש אפשרי עם גליסון 8 ). אתה לעולם לא תדע אם העיכוב הזה של 3 חודשים הוא שגרם לכך ומנע ממך את הסיכוי להרפא באופן מלא, ויתכן שתישאר עם תחושת החמצה קשה שלא ניתן יהיה לסלק מהראש. לסיכום - לדעתי האישית - לך ועבור את הניתוח בידיים הטובות ביותר ובהקדם האפשרי ובהצלחה לך. ד"ר דן ליבוביץ

דן תודה רבה לך על התשובה המהירה! העניין הוא כזה - הייתי אצל מספר רופאים בכירים. רופא בכיר אחד המליץ לבצע ניתוח מיידית (שהוא יבצע). רופא בכיר יותר ממנו (למשל עשה הרבה יותר ניתוחים ממנו) אומר שעקב ההתפתחות האיטית של הסרטן, ומתוך הניסיון שלו, הזמן האופטימלי לבצע את הניתוח הוא 3 חודשים מהביופסיה. אז אני נאלץ לבחור מבין שתי אפשרויות: 1. לנתח מיידית עם מנתח פחות מנוסה. 2. להמתין עוד כחודשיים ולנתח עם רופא מנוסה יותר. אני לא מכיר את סיבוכיות הניתוח, ולכן קשה לי להחליט בין שתי האפשרויות. אני לא מבקש שתחליט במקומי, אבל אשמח לשמוע יתרונות/חסרונות לכל אפשרות, ובכלל מה דעתך לגבי הנושא.. שאלה נוספת - ביצעתי CT ומיפוי עצמות, והבדיקות יצאו תקינות. כיצד אפשר לדעת אם אצטרך הקרנות אחרי הניתוח? האם MRI ייתן את התשובה? כיצד הרופאים יחליטו? האם יקחו ביופסיה מחלקים אחרים בגוף במהלך הניתוח...? שאלה אחרונה - נאמר לי שבדיקת MRI ניתן לעשות רק אחרי חודשיים מהביופסיה. האם זה אכן מה שמקובל..? תודה רבה רבה לך !!!

בן 57 לאחר ניתוח רדיקאלי של הערמונית בשל גידול ממוקד גילסון3+4 ללא פריצה הקופסית על פי הדוח הפתלוגי.ברור נטסטטי שכלל מיפוי עצמות ו-ct של הבטן והאגן ללא פיזור גרורתי,במהלך הניתוח הוצאו קשרי לימפה אגניים בגישה רטרו-פובית.במכתב הסיכום של המנתח בבדיקה מיקרוסקופית של התכשיר הניתוחי נמצא 3+4 גילסון דו צדדי עם מעורבות סב-עצבית,נשמרו עצבי הזקיפה.רציתי לברר את משמעות התוצאה,יש עליהpsa 0.19 לאחר חצי שנה מהניתוח,כאשר התשובה הראשונה אחרי הניתוח 3 חודשים 0.09 מה דעתך על המשך המצב מבחינה המצב הכללי ,עליה psa,.הדעות חלוקות בין האורולוגים והאנגולוגים בקשר להמשך טיפול ומעקב.האם ניתן לטפל בהקרנות דבר שיכול לחסל את שאריות הגידול לגמרי כפי שאמר לי אחד האונגולוגים לאחר מעקב בעוד 3 חודשי של psa במידה ועולה ונותן שקט לשנים רבות?מה איכות החיים ותחולת החיים למצבי?אני מבולבל. תודה וחג שמח

שלום לך ניסים, שאלה זו שכיחה וחוזרת בדרכים שונות בין הגולשים בפורום. מה שעולה מן הדו"ח הפתולוגי אותו אתה מתאר הוא שהיה סרטן בדרגת גליסון 3+4 מוגבל לבלוטה אך עם הסננה סב עצבית וללא מעורבות של קשרי לימפה. עם זאת, לא צויין מה הסטטוס של השוליים הניתוחיים. שוליים אלה מציינים את גבולות הכריתה ואם יש מעורבות של השוליים ניתן להניח שיש אפשרות לכך שגידול נותר מאחור - באיזור הניתוח. מעבר לזה, המצאותו של PSA מדיד (>0.1) ובוודאי PSA במגמת עליה די מהירה מעידה על המצאות מסה משמעותית של תאים מייצרי PSA שנותרו בגוף. תאים אלה עשויים להיות של ערמונית טבה או תאי סרטן הערמונית, והאחרונים עלולים להימצא בשדה הניתוח או (פחות שכיח) באיזורים מרוחקים (גרורות). אין בנמצא דרך צילומית להבחין בין המצבים השונים. כאשר יש שוליים כירורגיים חיוביים בעיקר במעורבות רב מוקדית מקובל לטפל בקרינה לאחר הניתוח. כאשר יש עליה ב PSA לאחר הניתוח ללא שוליים חיוביים, הדעות יותר חלוקות. עם זאת, בהתחשב בהסננת הגידול סביב עצבים, במעורבות הדו צידית בבלוטה, בדרגת הגליסון ובקצב עליית ה PSA אני הייתי שוקל תוספת קרינה. בחלק גדול מן המקרים בהם ה PSA ממשיך לעלות לאחר הניתוח יופיעו גרורות בסופו של דבר ומצב זה מאפיין סרטן מתקדם ובלתי הפיך (לא ניתן לריפוי כיום). לכן, בהתחשב בכל הנתונים שמסרת, יש הגיון לטפל. אם לפני חצי שנה נלקחה החלטה להילחם בסרטן ולנתח אותך, אותו הגיון ובאותה עיקביות מחשבתית קיימת גם עתה. פשוט המחלמה בסרטן לא תמה ומחייבת שלב נוסף. שאלת איכות החיים חשובה. עם זאת, אם אתה כבר שולט היטב בשתן, התוספת של טיפול בקרינה לא תפגע משמעותית באיכות החיים. יתכן שיהיה צורך בטיפול כלשהו לשקם את היכולת המינית במידה וזו נפגעה כתוצאה מהניתוח או שתיפגע הלאה מההקרנות. בהצלחה, ד"ר דן ליבוביץ

רציתי לברר אם קיים קשר בין סלניום +ויטמין d לסרטן הערמונית? תודה וחג שמח

שלום לך, לא קיים קשר ישיר לסרטן הערמונית. עם זאת, משך השנים נערכו מספר מחקרים במטרה לבחון אפשרות למניעת סרטן הערמונית בגברים בריאים באמצעות מוצרים שונים. אחד המחקרים הגדולים בנושא זה היה ה SELECT TRIAL ובו מספר רב מאוד של משתתפים סווג אקראית לקבוצה שטופלה בשילוב של סלניום וויטמין E ואחרים קיבלו פלצבו (תרופת דמי חסרת פעילות). לאחר שנים של מעקב אחר שתי הקבוצות התברר כי שיעור התחלואה בסרטן הערמונית היה דומה בשתי הקבוצות אולם בקרב המשתתפים שקיבלו סלניום וויטמין E נמצאה היארעות גבוהה יותר של סוכרת מבוגרים. סיכום המחקר היה שלשילוב של סלניום וויטמין E לא נמצא אפקט מגן או מונע על סרטן הערמונית, לעומת זאת מי שנחשף לשילוב זה נמצא בסיכון יתר לסוכרת. לכן, כיום השימוש בתכשירים אלה בהקשר של ערומונית או מניעת סרטן בה אינו מומלץ. וויטמין D הוא סיפור אחר לגמרי ויש לו פעילות ביולוגית על ספיחת סידן לעצם ובעקיפין על סרטן ערמונית גרורתי אך אין לו משמעות ידועה בנושא מניעה. בברכה, ד"ר דן ליבוביץ

תודה לך על התשובה המהירה והמקצועית רציתי לדווח לך שבתשובה ההיסטולוגית לבעלי שולים נקיות הגידול ממוקד ללא פריצה על כן אבקש את דעתך בנדון{הודעה התיעצות נכתבה 14-4 כולל תשובתך אך ביקשת לדעת בנושא השולים} תודה וחג שמח

הייתי עוקב באופן צמוד אחר ה PSA לזמן נוסף. בדרך זו נכול לבין טוב יותר מהי המגמה ובאיזה קצב עולה ה PSA. אני מציע לחוזר על PSA בעוד 3 חודשים ולראות מה קורה. אם אמנם הוא ממשיך לעלות באותו קצב לא יהיה מנוס מטיפול בקרינה. למרות שהדבר איננו חובה, עדיף להגיע לטיפול בקרינה כאשר השליטה על השתן מלאה משום שהטיפול עלול להחמיר בעיה בשליטה על השתן במידה וזו נותרה מהניתוח.

שלום תודה על התשובה שקיבלתי. אני מבינה שאני צריכה להפגש עם רופא, אני רק רציתי לדעת עם גודל האבן 6*15 מ"מ היא אבן גדול שצריכה טיפול. תודה ג'ינה

שלום לך. הסיבה לתשובה שקיבלת לא היתה בכדי "לנפנף" אותך אלא משום שמה שאת מתארת הוא הסתיידות בצילום בטן סוקר. חלק מהסתיידויות אלה הן אבנים ולעתים הן לא אבנים (כל מיני הסתיידויות ברקמות או אבנים בכיס המרה או אםילו כדורים שבלענו נגד כאבים. כלומר הקביעה "אבן" ע"ס צילום בטן סוקר מחייבת מידה של זהירות. התשובה העקרונית היא שכל אבן בכל גודל מחייבת התייחסות והמצב האידאלי הוא להיות ללא אבנים. אם מה שאת מתארת הוא אבן הרי שמדובר באבן די גדולה ובוודאי שחובה לטפל בה. עם זאת - לא ניתן להחליט או להמליץ על טיפול מבלי לראות את הצילומים. תשובה איננה מספקת לעניין זה וכבר היה מי שאמר שתמונה כמוה כאלף מילים. וזה מה שמחזיר אותי לתשובה הראשונה שלי אלייך - אין ברירה את צריכה להיפגש עם אורולוג...

בעלי עבר ניתוח רדיקאלי של הערמונית לפני 8 חודשים ,יש עליה psa 3 חודשים אחרי הניתוח 0.09 אחרי 6 חודשים 0.19 יש התלבטות בקרב האורולוגים והאונגולוגים לגבי המשך ,מעקב בלבד וחלק ממליץ על הקרנות יותר לציין שאחד הרופאים שהתיעצנו איתו {אוגולוג} טוען לא כל עליה psa מעידה על הישארות תאים סרטנים באיזור יכול לנבוע מתהליך דלקתי והשאלה איך נוכל לדעת מה הסיבה לעליה הזאת ?שמענו על בדיקת שתן pca3 ?רציתי לשמוע את דעתך, האם יש קשר בין חסר בויטמין D לסרטן הערמונית?ממליציםלבעלי על נטילת סלניום + ויטמין ד.בבדיקת דם יש מעט חסר בויטמין ד. תודה לך וחג שמח,

שלום לאה, התשובה היא שלא ניתן לדעת. PSA הוא חומר המיוצר ע"י תאי ערמונית. תאי ערמונית תקינים וסרטניים גם יחד. אם אין ערמונית (למשך בנשים או בגברים לאחר ניתוח) ה PSA אמור לרדת קרוב ל 0 (ליתר דיוק אמור להיות נמוך מ 0.1). הישארות של PSA מעל לערך זה ומגמת עליה בו מבטאת ברוב המקרים הישארות של רקמת ערמונית בגוף למרות הניתוח. רקמת ערמונית זו עלולה להכיל גם גידול. צריך אם כן לחזור לתשובת ההיסטולוגיה מן הניתוח ולהבין אם השוליים הכירורגיים חופשיים או לא. בעיקרון, הדאגה במצב כזה היא שנותר סרטן מאחור אשר לא ניתן לאתרו באף בדיקה צילומית, ובמצב כזה הגיוני לטפל בקרינה חיצונית. מצד שני, ניתן לעקוב מעקב צמוד מאוד ולהחליט על קרינה אם ה PSA ממשיך לעלות. עם זאת מחקרים הראו כי טיפול מאוחר בקרינה (בנוכחות PSA<1.0 ויש האומרים גדול מ 0.5) הרבה פחות יעיל מטיפול מוקדם. PCA-3 איננה רלוונטית לענייננו כי היא מיועדת רק לאנשים עם ערמונית. סלניום וויטמין E לא הוכחו כטיפול או טיפול מונע לסרטן הערמונית וכן הוכחו כמעלים סיכון לסוכרת - כך שאין מקום לזה

שלום קבלתי היום תוצאות של בדיקת דם (אני בן 63) בדיקת PSA רגילה היתה 2.12 לפני שנה התוצאה הייתה זהה ושנה קודם התוצאה הייתה 1.75. בדיקת PSA FREE הראתה 0.24 מה המשמעות של שתי הבדיקות הללו ומה ההבדלים בין שתי הבדיקות תודה

ערכי ה PSA הכולל שלך (1.75 ו 2.12) תקינים ומבטאים בכך רמת סיכון נמוכה לסרטן הערמונית. בדיקת PSA חופשי איננה דרושה בתנאים אלה, כי היא אמורה להבחין בין PSA שהוא מוגבר מסיבות תמימות שלא מדאיגות לבין PSA מוגבר עקב סרטן בערמונית, ואצלך ה PSA אינו מוגבר.

צריבות בשתן, מתן שתן כל כמה דקות, השתן בצבע אדום

פנית כבר לרופא???

שלום לאחרונה ביצעתי צילום בן להלן הממצאים: מוקד סיד 6*15 מ"מ בבטן שמאלית עליונה יכול להתאים לאבן בקוטב התחתון של כליה שמאלית. מוקד קטן סמיך בבטן ימנית יכול להתאים לאבן זעירה בגביע של כליה ימנית. השאלה שלי מה ניתן לעשות האבן גודל האבן מצריך טיפול האם ריסוק חוץ גופי מתאים לגודל האבן בצד שמאול. אשמח לקבל תשובה אני סובלת מאבנים בכליות עברתי מס' ריסוקים בכל מיני שיטות תודה וחג שמח.

צר לי אך לא ניתן לתת לך המלצה טיפולית דרך האינטרנט. צריך לשוחח איתך לבדוק אותך, לעבור על התיק הרפואי שלך, על בדיקות מעבדה ועל הצילום ואז להחליט מה עושים. התהליך שפירטתי נקרא "רפואה". מה שאנחנו עושים כאן הוא דיבורים בפורום. יש הבדל ביניהם.

במשך חצי שנה יש לי מידי פעם כאבים באזור האשכים, בהתחלה זה התחיל בבטן התחתונה והקרין לכיוון האשכים ולאחרונה הכאבים הם רק באשכים עצמם, כמו כן, יש תחושת צריבה בפין עצמו, הכאבים ותחושת צריבה יותר קשים לאחר קיום יחסי מין. עשיתי אולטרסאונד בבטן ובאשכים ורנטגן בבטן התחתונה והכל יצא בסדר גמור. האורולוג אמר שמדובר בדלקת,ונתן לי אנטיביוטיקה רחבת טווח, ובסיום האנטיביוטיקה התחלתי לקחת פרמיקסון הבדיקת דם יצאה בסדר, בבדיקת שתן יצאו ממצאים שאיני זוכר את שמם. הפרמיקסון לא עוזר והכאבים ממשיכים. מה הפיתרון??

הפיתרון המיידי הוא לחזור לאורולוג שטיפל בך ולדווח לו על כך שהכאב עדיין נמשך. לא בכל מקרה מוצאים סיבה לכאב, אך כאשר לא מוצאים יש מקום לפחות לחזור על הבדיקה הגופנית

ד"ר ליבוביץ שלום, ביצעתי בדיקת MRI בטן לפני כשבוע והיום קיבלתי התוצאות כי יש בכליה השמאלית מודגם נגע באספקט הלטרלי בקוטב העליון בקוטר 1.8 ס"מ עם גבול מעט בחלקו הלטרלי ומוקד בעל אות גבוה בחלקו המדיאלי. T1- לובולרי ונגע בעל אות נמוך ב נגע בעל אות גבוה. T2- ב לאחר הזרקת חומר ניגודי אין מזהים מוקדי האדרה או נגעים סולידים. אין עדות להידרוניפררוזיס. סיכום : נגע בכליה השמאלית ככל הנראה מדובר בציסטה עם מוקדי דמם באזור המדיאלי. אין עדות למוקדים סולידים. רציתי לדעת מה זו ההבחנה הזו, ומה הכוונה למוקדי דמם? בתודה מראש, יוסי

ציסטות הן חללים מלאי נוזל ולרובם הגדול אין משמעות רפואית ולא מטפלים בהן. במקרים מסויימים דרוש מעקב אחר ציסטות ובמקרים נדירים יחסית דרוש ניתוח להסרתן. גושים בכליות אינם ציסטות אלא גושים רקמתיים = גידולים ורובם ממאירים ומחייבים טיפול. תשובת ה MRI אינה מספקת ולא ניתן לבצע רפואה באינטרנט. אורולוג צריך לראות את הצילומים ואותך ולקבל החלטות