פורום אורולוגיה אונקולוגית

פורום אורולוגיה אונקולוגית מיועד לאנשים הזקוקים לטיפול בסרטן ערמונית, שלפוחית, כליות ואשכים. הפורום מיועד לסובלים מגידולים ממאירים של הערמונית, השלפוחית, הכליות והאשכים, להם ולמלוויהם. הפורום יענה על שאלות בנושאים לעיל, לרבות גילוי מוקדם של סרטן ערמונית, מעקב אורולוגי, טיפולים בסרטן ערמונית לרבות מעקב פעיל, ניתוחים לכריתת הערמונית, הקרנות, טיפולים תרופתיים, אבחון סרטן שלפוחית, טיפולים בסרטן השלפוחית כולל ניתוחי שלפוחית ושחזורי שלפוחית, מעקב לאחר טיפול בסרטן שלפוחית, אבחון של סרטן הכליה וטיפולים שונים בו כולל ניתוחים לכריתה חלקית או מלאה של הכליה, אבחון של סרטן אשכים, טיפולים בסרטן אשכים כולל ניתוחי אשך וניתוחי רטרופריטוניאום. .
1292 הודעות
1241 תשובות מומחה

מנהל פורום אורולוגיה אונקולוגית

11/08/2011 | 12:46 | מאת: ירון

שלום, רציתי לשאול, אני משתמש בפרופסיה שנתיים, אני בן 23. האם יש לה השפעה מסויימת על הזרע? השפעות אחרות? האם עליי לבצע בדיקות מסויימות?

30/08/2011 | 08:59 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אין לי מידע ספציפי על פרופסיה - וזה נושא להתייעץ בו עם רופא עור.

10/08/2011 | 14:37 | מאת: אמיר

ד"ר נכבד רציתי לברר לגבי סיכוי ההחלמה מגידול הערמונית גליסון3+4 ממוקד {psa לפני הניתוח 5,6} שולים נקיות נותחתי לפני כשנה ועקב כישלון ביוכמי psa0.09 לאחר הניתוח ואחרי 6 שנה 0.19 אחרי 9 חודשים 0.26 לאחר התיעצות עם האונגולוג קיבלתי קסודקס 10 כדורים ושתי זריקות לוקרן 11,25 ומועמד ל33 הקרנות בסוף החודש

30/08/2011 | 08:58 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הסיכוי תלוי במידה רבה בשאלה האם עליית ה PSA נובעת מגידול שיורי בשדה הניתוח - נאמר כמה אלפי תאי סרטן שנותרו מאחור או לחילופין אם הדבר מבטא מחלה גרורתית בשלב מוקדם. במקרה הראשון יש סיכוי לריפוי במקרה השני - לא. המאמרים המתארים את תוצאות הטיפול ההצלתי בקרינה לאחר ניתוח מדווחים על 50-60% לרפא את הסרטן בנתונים אלה.

10/08/2011 | 09:07 | מאת: אליהו

ד"ר ליבוביץ' שלום, האם תוכל בבקשה להפנות אותי לאיזשהו מאמר שמתאר את אופן ההתפתחות של סרטן ערמונית? מה שאני מנסה להבין: האם גידול עם גליסון 6 יכול להפוך לגידול עם גליסון 8 (או 9)? מה גורם למעבר כזה? כמה זמן לוקח לדבר כזה לקרות? ברור לי שיש המון אפשרויות, ולאחד גידול בגליסון 6 יכול להישאר שנה ולאחר 10 שנים.. זה ברור לי, אבל האם יש איזשהו ניסיון מחקרי של איזשהו מודל שמתאר את ההתפתחות? תודה מראש, אלי

30/08/2011 | 08:55 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

באופן די מפתיע אין הרבה מידע בנושא זה. בין היתר קיים קושי במעקב אחר סרטן הערמונית לאורך זמן משום שכדי לענות על השאלה יש צורך במעקב ללא כל התערבות טיפולית ובני אדם חולים מחפשים דרך לטפל במחלתם... מכל מקום, ישנו המאמר המצורף Evolution of the presentation and pathologic and biochemical outcomes after radical prostatectomy for patients with clinically localized prostate cancer diagnosed during the PSA era. Ung JO, Richie JP, Chen MH, Renshaw AA, D'Amico AV. Urology. 2002 Sep;60(3):458-63. אשר אולי נותן מענה אם גם חלקי, ואני יכול לענות מנסיוני: כאשר עורכים ביופסיות ערמונית לגברים עם PSA מוגבר ומאתרים סרטן, ברוב המקרים דרגת הגליסון השכיחה היא 6. כאשר עורכים ביופסיות לגרורות או לסרטן מתקדם מקומית שכיח הרבה יותר למצוא סרטן בגליסון 8-10. זה יכול לנבוע מנטיית יתר של סרטן בדרגה גבוהה לשלוח גרורות או לבטא התקדמות בדרגת גליסון משך הזמן. בחולים שטופלו בקרינה לסרטן ערמונית ראשוני (ולכן בלוטת הערמונית נותרה בגוף וניתן היה לעקוב אחריה) ולאחר מכן היתה התקדמות של המחלה והיה צורך לכרות את הערמונית - דרגת הגליסון בניתוח גבוהה משמעותית מהדרגה בעת האבחנה (נתונים שאספתי אישית וטרם פורסמו). מקווה שזה עוזר

09/08/2011 | 01:02 | מאת: יונית

שלום אני אמורה לעבור ניתוח TCC עקב גידול חוזר בדיקת השתן טרם הניתוח, urea (u) 1115 יתר הבדיקה די בסדר , תרבית שלילית מה זה אומר אוריאה בשתן? האם הערך גבוה? אני מודאגת מדחית הניתוח. תודה רבה יונית

09/08/2011 | 09:31 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא ברור לי מה זה ה U. האם הכוונה שנבדקה רמת האוראה בשתן? אם כן לא ברור לי למה זה נבדק וספק אם יש לכך משמעות כלשהי. אם הערך נמצא בדם הרי הוא גבוה מאוד וחשוב לדעת בהקשר זה מהו הקראטינין בדם

08/08/2011 | 21:25 | מאת: ביתו

אבי בן 81, בריא באופן כללי. עבר לפני כשנתיים הקרנות חיצוניות וה PSA ירד לרמה של מתחת ל 1. עכשיו ה PSA התחיל לעלות בשתי בדיקות עקבות והגיע לרמה של מעל 4. רופאת המשפחה אמרה שבשנה האחרונה עלה ב 1.75% ולכן כדאי להתחיל בטיפול הורמוני. האונקולוגית חושבת ששמאחר ופעיל מינית ולדבריה מאחר ולא הוכח כי טיפול מוקדם יותר מאריך יותר את החיים אין סיבה להתחיל כבר עכשיו אלא לחקות ל PSA גבוה יותר (בסביבות 10) מה דעתך? מה השיקולים המנחים? האם עדיף להתחיל כבר עכשיו לקחת הורמונים למרות תופעות הלוואי הצפויות?

09/08/2011 | 09:30 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מסכים לגמרי עם האונקולוגית. אי ןהוכחה שטיפול מוקדם מאריך חיים אבל ברור שהטיפול יסיים את פעילותו המינית קרוב לוודאי באופן בלתי הפיך. יתר על כן, קיימת תופעה של עליה זמנית ב PSA כשנה אלרח קרינה וירידה בהמשך (תופעת BOUNCE) שלא מבטאת בהכרח מחלה פעילה

07/08/2011 | 17:52 | מאת: איציק

גיל 54.החל מלפני כשנתיים עליה מתמדת ב PSA והגיע לאחרונה ל 20.5 . ביפסיה מ 09/2009-שמאל-high grade pin and 2 small foci of atyical glands suspicious for but not diagnostic of infiltrative cancer. ימין-high grade pin ביופסיה 09/2010 שמאל-benign prostate tissue ימין-benigon protaste tissue with a single focus of slightly irregular mildly atypical with bassal cells(p63 and ker 903 positive) הומלץ כעת על ביצוע ביופסיה טראנספריאנאלית.אודה מאוד לחוות דעתך.

07/08/2011 | 18:32 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

יש לך PSA גבוה ויש ממצא שהוא חשוד אם כי לא מספיק לקביעת אבחנה וודאית של סרטן. מה שאני הייתי בוחר לעשות בנסיבות אלה הוא MRI של הערמונית עם סליל אנדורקטלי על מנת לנסות לאתר ממצא חשוד, לנסות לעשות מתאם בין המיקום של הממצא החשוד ב MRI לזה שהיה בביופסיה ולנסות לכוון את המחט לשם. ביופסיה טראנס פרינאלית מתאימה לדעת חלק מן המומחים ללקיחת דגימות מן החלקים הקדמיים יותר של הערמונית - שם יש בדרך כלל פחות גידולים אך גם יותר קשה להגיע לשם בגישה טראנס רקטלית. אין לדעתי יתרון בגישה זו במקרה שלך אלא אם כן MRI יוכיח כי הנגע החשוד קדמי.

לקריאה נוספת והעמקה

07/08/2011 | 15:17 | מאת: הראל

ד"ר, ציול גליסון משמש כבר שנים רבות כמדד הכי משמעותי באבחון וקבלת החלטות טיפול בסרטן ערמונית. עד כמה לדעתך, מנסיונך, המדד הזה מוצדק? כלומר - מנסיונך, האם באמת יש קשר ברור בינו לבין סיכויי הריפוי מהמחלה? תודה רבה

07/08/2011 | 18:29 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא מדוובר על ניסיוני אלא על הידע שיש בעולם בנושא. מידת הסיכון של הסרטן בהיותו בשלב מוגבל לערמונית נקבעת על סמך דרגת הגליסון רמת ה PSA וממצאי הבדיקה הרקטלית. ככזה יש לציון הגליסון משמעות פרוגנוסטית רבה.

07/08/2011 | 09:22 | מאת: שולהיים

בתקשורת התפרסמו בעניין אהוד אולמרט (ולכן אין בכך פגיעה בפרטיות) הדברים הבאים, שמעוררים תמיהות: התגלו אצלו בערמונית מוקדים מיקרוסקופיים של סרטן הערמונית ברמת ממאירות נמוכה שאינה מצריכה פעולה דחופה. בעקבות זאת, לאחר המתנה של חודשים ארוכים עד לפרישתו מתפקיד רוה"מ, הוא עבר ניתוח כריתה בחו"ל בעזרת רובוט. איך בכלל התגלו לדעתכם המוקדים המיקרוסקופיים (הרי לא ניתן לאתרם לא במישוש ולא על-פי PSA) ? האם במקרה של גילוי מוקדים מיקרוסקופיים כנ"ל, ההנחיולת המקצועיות הן לכריתה רדיקלית של הבלוטה ?

07/08/2011 | 18:27 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מר או גברת שולהיים הנכבדים, שאלה זהה באותן מילים נכתבה ע"י אדם אחר לגמרי המכנה עצמו "דונורל" ועליה עניתי בפירוט בתאריך ה 4/8 בפורום זה. האם יתכן שמתבררת תופעה נדירה שבה דונורל הוא בעצמם שולהיים ?! אני בהחלט מוטרד מאפשרות זו המביאה אותי לחשוש שמא יש לי פיצול אישיות. מכל מקום אני כבר עניתי ואם הכוונה היא לבדוק את הערנות או הזיכרון שלי - הרי הם עדיין עובדים

06/08/2011 | 13:19 | מאת: שלום

האם תוכל לומר מנסיונך (או ע"פ מחקרים) - מה הפרוגנוזה במצבים כאלה? האם אצלם לאחר ניתוח כריתה רדיקלית יש או אין בד"כ כשלון ביוכימי? אם ידוע לך על מאמרים שמתארים מחקרים כאלה אשמח אם תפנה אותי אליהם... תודה רבה ד"ר ליבוביץ

07/08/2011 | 18:24 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מתשובתי הקודמת אתה יכול להבין שמדובר בקבוצה הטרוגנית והדבר שמכריע הואר נפח הגידול והאם פרץ אל מחוץ לערמונית. בוודאי ששיעור הכישלון הביוכמי גבוה מאשר בקבוצת הסיכון הנמוך. אף על פי כן, כאשר מדובר בגידול קטן ומוגבל לבלוטה סיכויי הריפוי קיימים ודי טובים ויש לי כבר כמה מנותחים כאלה. ישנם מאמרים בנושא ואנסה למצוא אחדים בשבילך אך המסוכם שם מתייחס לכלל קבוצת הסיכון הגבוה לאו דווקא לכאלה עם מעט גידול

06/08/2011 | 00:55 | מאת: שלום

ד"ר שלום, כאשר בביופסיה של הערמונית מתגלה גידול עם ציון גליסון 8-10, האם בד"כ זה מתגלה באחוז גדול מהדגימות? כלומר אם נעשו 12 דגימות, אז האם תוכל לתת הערכה בכמה מהם בממוצע מתגלה גידול (כאשר הציון שניתן הוא 8-10)? ושאלה נוספת ברשותך, מה המשמעות התאורטית והמעשית כאשר מתגלה גידול עם גליסון 8-10 בדגימה אחת בלבד מתוך 12? מבחינה תיאורטית - כיצד אפשר להסביר את זה? מבחינה מעשית - האם זה משפיע על אופן הטיפול? כיצד אתה היית מתייחס לממצא כזה? תודה רבה על זמנך

07/08/2011 | 18:21 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

סרטן ערמונית בדרגת גליסון 8-10 מתייחסת לקבוצת גידולים אגרסיביים ומסוכנים של הערמונית. בשל הביולוגיה המיוחדת של קבוצה זו, קצב הגדילה מהיר, הנטיה לחדור לרקמות סמוכות מוגברת והסיכון לגרורות גבוה יחסית. בשל מאפיינים אלה חלק גדול מהגידולים מאובחן בשלב מתקדם יחסית ו/או עם גוש די נרחב בערמונית. לכן סביר ושכיח יחסית למצוא גידולים מקבוצה זו המערבים את שתי אונות הערמונית ביותר מגליל אחד. סביר ושכיח אך בהחלט לא חובה. מדי פעם אנו עולים על גידול כזה בשלב מוקדם אשר יכול להתבטא ב PSA נמוך מ 10 ולעתים או עם גוש קטן או אפילו ללא גוש נמוש בבדיקה הרקטלית. זה אינו מצב שכיח בקבוצה זו אך בהחלט קיים. הנטייה האישית שלי היא להציע ניתוח במצבים אלה משום שיש סיכוי גבוה לריפוי.

04/08/2011 | 14:02 | מאת: אור

כל הכבוד מגיע לך לתשומת הלב שאתה נותן לאנשים בפורום שפונים אליך . כן ירבו כמוך.

04/08/2011 | 15:56 | מאת: אלון

מצטרף

04/08/2011 | 16:41 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

ואני מודה לך על המילים החמות והפירגון. נעים לי שמישהו מעריך את עבודתי

04/08/2011 | 11:16 | מאת: דונורל

בתקשורת התפרסמו בעניין אהוד אולמרט (ולכן אין בכך פגיעה בפרטיות) הדברים הבאים, שמעוררים תמיהות: התגלו אצלו בערמונית מוקדים מיקרוסקופיים של סרטן הערמונית ברמת ממאירות נמוכה שאינה מצריכה פעולה דחופה. בעקבות זאת, לאחר המתנה של חודשים ארוכים עד לפרישתו מתפקיד רוה"מ, הוא עבר ניתוח כריתה בחו"ל בעזרת רובוט. איך בכלל התגלו לדעתכם המוקדים המיקרוסקופיים (הרי לא ניתן לאתרם לא במישוש ולא על-פי PSA) ? האם במקרה של גילוי מוקדים מיקרוסקופיים כנ"ל, ההנחיולת המקצועיות הן לכריתה רדיקלית של הבלוטה ?

04/08/2011 | 15:55 | מאת: אלון

לדעתי, ראו ב MRI מוקדים ממש קטנים אבל שניתן לזהות אותם ב MRI. יחד עם גליסון 6, החליטו על ביצוע מעקב ולא טיפול. כעבור שנתיים לדעתי עקס בדיקת MRI חוזרת שהראתה שהגידול התרחב, החליטו על ביצוע ניתוח והוא עבר ניתוח באמצעות ברובוט בארה"ב.

לקריאה נוספת והעמקה
04/08/2011 | 16:39 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אינני רוצה לדון בפרטים אישיים, של חולה ולכן אענה באופן עקרוני. הביופסיות נלקחות באופן אקראי מבחינת המיקום שלהן בערמונית. קיימת אפשרות לפגוע במוקד סרטני מיקרוסקופי גם מבי שרואים ממצא באולטרסאונד (כי הוא מיקרוסקופי לשם דוגמא) ובכל זאת באופן אקראי המחט פוגעת בו ודוגמת אותו.

03/08/2011 | 00:55 | מאת: מיכל

שלום ד"ר ליבוביץ', שאלה לא קשורה לפורום - אך אשמח לקבל את דעתך בתור רופא מנתח שמכיר את גוף האדם הרבה יותר טוב ממני. עד כמה לדעתך פולשני ומסוכן ניתוח פלסטי של הגדלת חזה ע"י הכנסת שתל סיליקון של מנטור מתחת לשריר? כלומר, מנסיונך כמנתח, האם זה משהו שהיית יכול להסכים לו אם ביתך למשל הייתה מעוניינת לעבור ניתוח כזה (או שהיית עושה הכל כדי למנוע ממנה..). אני יודעת שזה לא קשור לפורום אבל אני קוראת כאן כבר די הרבה זמן ומאוד מעריכה את דעתך המקצועית והכנה. תודה רבה בכל מקרה, מיכל

03/08/2011 | 16:01 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אני באמת לא יודע מספיק בתחום עליו את שואלת ובכל זאת, מאחר ואנו דנים לצורך העניין בביתי - הייתי אומר כך: הדבר החשוב ביותר הוא להבין מדוע הניתוח דרוש. במקרים רבים מאוד הבעיה האסטטית אותה מבקשים לתקן איננה בגוף אלא בתחום הנפשי רגשי של המנותח. אני מתכוון לדברים כגון בעיה בדימוי הגוף, חוסר ביטחון עצמי, תיסכולים רגשיים חברתיים ואולי גם מיניים. את כל אלה סיליקון לא פותר ואנשים כאלה לעיתים מאוכזבים מתוצאות הניתוח. עם זאת, כאשר יש בעיה אובייקטיבית שהיינו אישה בוגרת (לא נערה) עם חזה קטן ולא מפותח המעוניינת לשפר את מראהה ניתן לשקול ניתוח.אני לא בקיא בנושא מיקום השתל וסוגו אבל פלסטיקאים יכולים לספר לך על כך. עקרונית למיטב ידיעתי שתלי סיליקון למטרה זו מקובלים.

02/08/2011 | 20:32 | מאת: בת מודאגת

ttא שלום ד"ר ליבוביץ' אבא שלי, בן 72 , אובחן לאחרונה כחולה בסרטן הערמונית לאחר שרמת ה- P.S.A בדמו עלתה מ- 6 ל- 8.50 במשך שנה. בבדיקת ביופסיה נמצא גליסון 6 (3+3) ובבדיקת trus נמצאו ממצאים שונים: הקופסית שלמה ולא מצא כי קיימות גרורות. רופא אחר שלל את הממצאים הנ"ל לאחר בדיקה ידנית שביצע וטען כי יתכן ויש פריצת הקופסית והפנה לבדיקת m.r.i מלבד בדיקת ה- m.r.i נאמר לאבי כי מומלץ להמתין חצי שנה מבלי לבצע דבר ואז לחזור ולבצע את בדיקת ה- p.s.a שוב ולאחר שנה לחזור ולבצע את הביופסיה. שאלותיי הן: 1. האם יש מניעה לבצע את בדיקת ה- p.s.a בטווח של חודשיים מבצוע הביופסיה בטרם חלוף חצי שנה, כפי שהומלץ על ידי הרופאים, בשל חוסר השקט הנפשי והעדר הידיעה אשר אופפת את אבי במהלך תקופה זו. 2. האם קיימת בארץ בדיקת m.r.i חדשנית יותר בשם stagint או בדיקת m.r.i בעזרת צליל תוך חלחולי (אנדו רקטלי) אשר צפויה לתת תוצאות מדויקות יותר מהבדיקה הרגילה ואם כן, היכן ניתן לבצע אותה. 3. האם ידועה השפעת הטיפולים במסגרת רפואה משלימה במקרה של סרטן הערמונית. המון תודה, הבת המודאגת.

03/08/2011 | 15:57 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אענה לך בין שורותיך: אבא שלי, בן 72 , אובחן לאחרונה כחולה בסרטן הערמונית לאחר שרמת ה- P.S.A בדמו עלתה מ- 6 ל- 8.50 במשך שנה. בבדיקת ביופסיה נמצא גליסון 6 (3+3) ובבדיקת trus נמצאו ממצאים שונים: הקופסית שלמה ולא מצא כי קיימות גרורות. רופא אחר שלל את הממצאים הנ"ל לאחר בדיקה ידנית שביצע וטען כי יתכן ויש פריצת הקופסית והפנה לבדיקת m.r.i מלבד בדיקת ה- m.r.i נאמר לאבי כי מומלץ להמתין חצי שנה מבלי לבצע דבר ואז לחזור ולבצע את בדיקת ה- p.s.a שוב ולאחר שנה לחזור ולבצע את הביופסיה. שאלותיי הן: 1. האם יש מניעה לבצע את בדיקת ה- p.s.a בטווח של חודשיים מבצוע הביופסיה בטרם חלוף חצי שנה, כפי שהומלץ על ידי הרופאים, בשל חוסר השקט הנפשי והעדר הידיעה אשר אופפת את אבי במהלך תקופה זו. ראשית בדיקת ה TRUS לא נועדה ואינה מסוגלת לברר נוכחות גרורות. שנית חשד לפריצת קופסית אינו עולה בקנה אחד עם המתנה של חצי שנה. שלישית, יש להבחין בין החלטה על טיפול פעיל בסרטן כגון ניתוח רדיקלי או קרינה לבין ניטור פעיל בו חוזרים על הבדיקות לאחר פרקי זמן קבועים. לכן ההחלטה איך מתי ועל אילו בדיקות לחזור איננה רלוונטית. אתם צריכים להיפגש עם אורולוג שמומחה לתחום האונקולוגי להביא בפניו את כל הנתונים ולקבוע החלטות עקרוניות. יש בהחלט צורך לפזר את הערפל בו אתם נתונים וזו הדרך הנכונה. 2. האם קיימת בארץ בדיקת m.r.i חדשנית יותר בשם stagint או בדיקת m.r.i בעזרת צליל תוך חלחולי (אנדו רקטלי) אשר צפויה לתת תוצאות מדויקות יותר מהבדיקה הרגילה ואם כן, היכן ניתן לבצע אותה. STAGING היא כינוי לפעילות רפואית שנועדה לברר את השלב בו המחלה נמצאת. אין לזה קשר ל MRI. עם זאת, ניתן להשתמש בבדיקת ה MRI גם לצורך זה. בדיקת MRI של הערמונית יכולה וצריכה להתבצע באמצעות סליל אנדורקטלי. ללא חלק זה הבדיקה לא מתאימה לשאלה. האם אכן יש צורך בבדיקה זו או שניתן לוותר עליה - יהיה אפשר לענות על כך לאחר התייעצות עם גורם מתאים - ראי סעיף 1. 3. האם ידועה השפעת הטיפולים במסגרת רפואה משלימה במקרה של סרטן הערמונית. לא קיימת המלצה של איגודי האורולוגי הגדולים בעולם בנושא רפואה משלימה ואין על כך ספרות מדעית.

לקריאה נוספת והעמקה
30/07/2011 | 17:29 | מאת: שחר

שלום דוק' אני בן 64 מצאו אצלי psa 10.3 . לאחר כאבים וצריבה במתן שתן עשיתי ct של חלל הבטו ולא נמצא דבר. היום אני לאחר ביופסיה של הערמונית כשעברו 9 ימים. אני כרגע מדמם ביחד עם הזרע.האם מצב זה תקין ? אודה לתשובתך.

31/07/2011 | 15:26 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לאחר ביופסיה של הערמונית דימוםבזרע שכיח ועלול להימשך מספר חודשים. זו לא בעיה רפואית בעלת משמעות

01/08/2011 | 12:17 | מאת: שחר

דר' שלום מודה לתשובתך המהירה.

29/07/2011 | 15:20 | מאת: מיקי

שלום רב, אני לא יודעת אם אני בפורום הנכון, לאבא שלי התגלה דם בשתן ואמרו לו שיש לו חול בתוך הגוף ושעליו לשתות הרבה. בעיקרון הוא נורא חלש, האם זה כתוצאה מכך? אשמח לדעת מה זה אומר שיש חול בתוך הגוף ומה עליו לעשות? תודה מראש

29/07/2011 | 19:50 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך מיקי ותודה על פנייתך. מה זה חול בגוף ועל סמך מה נאמר דבר כזה? דימום בשתן עלול להיות סימן לבעיה במערכת השתן. ממצא זה תמיד אינו תקין ותמיד מחייב בירור הכולל צילומי רנטגן של מערכת השתן העליונה (לרוב ע"י CT) ובדיקת המערכת התחתונה בצורה אנדוסקופית. כל עוד לא נערך בירור כזה הדיבורים על "חול" הם סתם מילים וזריקת חול עיניים

לקריאה נוספת והעמקה
02/08/2011 | 12:49 | מאת: מיקי

הוא עשה בדיקות דם ואולטרסאונד בקליות ובדרכי השתן והכל יצא בסדר. אמרו לו שיש לו חול בגוף בעקבות הממצאים של הדם בשתן וזו לא פעם ראשונה שאמרו לו את זה. האם אתה ממליץ בכל זאת לעשות את הבדיקות שציינת?

29/07/2011 | 13:13 | מאת: יהב

איזו פרוצדורה עדיפה למקרה של non-obstructive azoospermia MESE או TESE? והאם ביצוע של אחת מהפרוצדורות עלולה לפגוע בסיכויי ההצלחה של הפרוצדורה השנייה בהמשך?

29/07/2011 | 19:47 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

צר לי אך אין לי ידע מספיק לענות על שאלות אלה ואינני עוסק בפיריון באופן מעמיק ביום יום

28/07/2011 | 18:40 | מאת: רות

שלום.בבדיקה על קולית של אברי הבטן כחלק ממעקב פעם בשנה בגלל אבן בכיס מרה כל הסונר היה תקין היה רשום בכליה ימנית בחלק האמצעי הודגם תהליך היפואקואי עים תוכן לא צלול בגודל 1.5ס"מ ציסטה לא פשוטה?מה זה אומר?האים זה מסוכן? תודה.

29/07/2011 | 19:45 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

טיבו של הממצא אינו ברור ובדיקת האולטרסאונד איננה מספקת כדי לאפיינו במדוייק. לשם כך דרושה בדיקת CT בטן עם חומר ניגוד או MRI. בעיקרון, ציסטות הן חללים מלאי נוזל וכאשר מדובר בציסטה פשוטה - החלל חייב להיות עגול או אליפטי, קטן מ 3 ס"מ בעל דופן עדינה ותוכן צלול. כאשר הממצא נוזלי אך לא עונה לכל הקריטריונים הנ"ל הוא מוגדר כציסטה לא פשוטה וככזה מחייב או מעקב או ניתוח. ההגדרה הסופית ע"ס CT או MRI כאמור

לקריאה נוספת והעמקה
28/07/2011 | 12:21 | מאת: טל

בס"ד שלום גמלה בי ההחלטה לקחת פרופסיה עקב דלילות בשיער באזור הקודקוד ומפרצים בולטים (אני עם שיער ארוך קארה ) אבי שיהיה בריא קבל לצערי סרטן הערמונית לפני 4 שנים בגיל 62 הוא עבר ניתוח והקרנות.. האם יש סיכוי שיתפתח אצלי משהו דומה חס ושלום אם אתחיל לקחת פרופסיה האם יש קשר בין השניים הבנתי שהדעות חלוקות ? תודה ובריאות

29/07/2011 | 19:42 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הסטוריה של סרטן ערמונית אצל בן משפחה בדרגת קרבה ראשונה בעיקר אם בגיל צעיר כגון 62 מעלה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית זאת ללא כל קשר לפרופסיה. לא הוכח קשר בין התרופה לסרטן

25/07/2011 | 01:15 | מאת: קובי

שלום דוקטור, מעל אשך שמאל טיפה באמצע יש לי גוש קטן , קבעתי תור לאורולוג . האם אני יכול לפנות לרופא משפחה שיבדוק אותי הוא יודע לבדוק בנושא זה ?

26/07/2011 | 16:31 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אין מניעה שייבדוק אותך גם רופא המשפחה אך לעתים לאורולוג יש ניסיון רב יותר בנושאים אלה

29/07/2011 | 19:40 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

גוש באשך עלול להיות ממצא משמעותי מבחינה רפואית ודרוש ידע כדי לאפיין אותו בבדיקה. אין מניעה מבדיקה אצל רופא המשפחה אך זה לא במקום בדיקה אצל אורולוג

24/07/2011 | 11:38 | מאת: יואב

דר' ליבוביץ שלום רב עברתי אולטרא סאונד טרנס רקטלית(מחכה לתשובה לגבי הביופסיה) ממצאים: ערמונית 1.5+ נוקשה מימין. נפח כולל 53/21 סמ"ק מרקם ערמונית הומוגני ואין ממצאים סונוגרפים חשודים. לציין הסתיידויות קלות בין ה-pz ל-tz. שלפוחיות זרע תקינות. אבקש את חוות דעתך המלומדת לגבי גודל הערמונית האם היא גדולה מידי לגילי אני בן 57.(psa 2.88 מלפני חצי שנה והיא במגמת עליה בשלוש השנים האחרונות) כמו כן לא הבנתי את הפיסקה של ההסתידויות. האם זה קריטי ואו מסוכן. למרות שאני מבין שצריך בהחלט לחכות לתשובת הביופסיה בכל אעיז ואשאל אותך(בגלל שאני מודאג זאת הביופסיה הראשונה שלי) לאור הבדיקה הנ"ל מה הסיכוי שלי לגבי תוצאות הביופסיה. ברצוני גם לשבח את דוקטור לנג ארז מאסף הרופא מבצע הביופסיה על המקצועיות והרוגע שהוא מקרין ממש כל הכבוד.

24/07/2011 | 19:57 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

נתחיל בד"ר לנג - אני מאוד שמח לשמוע שכך התרשמת ממנו ואמסור לו. ממצאי ה US אינם חשובים במיוחד ולא מלמדים דבר על הסרטן. להסתיידויות הנ"ל אין משמעות. גודל הערמונית שונה מאוד בין גברים שונים ונע בין 30 סמ"ק בערמונית מוגדלת במידה קלה ואף עד 280 סמ"ק ומעלה. אין לזה כ"כ משמעות אלא עד כמה הערמונית מפריעה לך.

25/07/2011 | 01:06 | מאת: יואב

הוא יגאל והביופסיה נערכה ב15 לחודש זה. אשמח מאוד שתמסור לדוקטור לנג את מה שכתבתי עליו. כן ירבו כמותו.

22/07/2011 | 06:57 | מאת: דני

שלום, ב 17/07 ביצעתי הסרה בלייזר של קונדילומה בפין, כבר כמה ימים שיש לי מין בצקת מוזרה ליד האיזור שבו קיבלתי את הזריקה, הבליטה היא גדולה ולא כואבת, חזרתי חזרה לבית החולים יום למחרת שבו ביצעו לי את הלייזר ונאמר לי כי זה כנראה מהזרקת הלידוקאין וזה אמור לעבור, ואם זה לא עובר אז ללכת לרופא עור הלכתי לרופא עור והוא אמר לי לחזור לאורולוג... עברו חמישה ימים וזה לא עובר ואני בלחץ נוראי, האם זה מסוכן? מה אני אמור לעשות? האם זאת תופעה ידועה שיש בצקות בעקבות חומר ההרדמה? איך הניפיחות של הבצקת אמורה להעלם?

23/07/2011 | 08:25 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אני מבין את הלחץ שלך ובעיקר את חוסר האונים אל מול התשובות שאתה מתאר שקבילת. עם זאת זה בדיוק אחד מאותם מקרים שאין ביכולתי לפתור דרך האינטרנט. אתה חייב לקבל תשובות יותר מוסמכות ממי שטיפל בך

21/07/2011 | 22:40 | מאת: צפוני

א.לפני כשנה וחצי התגלה פוליפ סרטני בשלפוחית השתן -הפוליפ הוצא וכל חצי שנה מתבצעת לי בדיקה ציצטוסקופיה והכל בסדר ב.לפני כשנה עקב עליית הPSA ל-8.2 נערכה לי ביופסיה והתגלה סרטן 6 גליגסון ואני ממשיך במעקב לאחר כחודשיים נערכה לי ביופסיה מורחבת ולא נמצא דבר. ג. ינואר 2011 הPSA ירד ל-5.19 מאי 2011 הPSA ירד ל-3.94 יולי 2011 הפדש ע ל ה ל-7.99 אבקש את עצתך איך להתנהג על מנת לא לאחר את הרכבת האם בדיקת PCA3 יכולה לעזור

21/07/2011 | 22:47 | מאת: צפוני

שכחתי לשאול האם ביופסות חוזרות של ערמונית יכולות להזיק

27/07/2011 | 17:24 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

בעיקרון לא. כלומר אין נזק מצטבר אדיטיבי למספר הביופסיות אלא כל ביופסיה מסכנת אותך כשלעצמה

27/07/2011 | 17:22 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אין מידע על המשמעות של PCA-3 בהקשר של ניטור פעיל. עם זאת, נמצא קשר בין רמה מוגברת של PCA-3 בעיקר בערכים גבוהים מאוד לסרטן הערמונית בדרגת ממאירות גבוהה. במילים אחרות אם תעשה PCA-3 והתוצאה תהיה גבוהה מאוד - סביר אז להניח שלא רק שיש סרטן אלא שהוא בדרגת ממאירות גבוהה ולכן יש לשקול הפסקת הניטור הפעיל. גישה נוספת היא MRI עם סליל אנדורקטלי במטרה לנסות להעריך את נפח הגידול. פרט לשני עניינים אלה קשה מאוד לקבוע מתי "מאחרים את הרכבת"

לקריאה נוספת והעמקה
20/07/2011 | 20:09 | מאת: ראובן

בבדיקת אולטרהסאונד בעקבות תאונת דרכים לפני כ- 5 שנים אותרה אצלי ערמונית מוגדלת. עברתי מעקב של אורולוג ובדיקת PSA שבוצעה במאי 2008 והתוצאה הייתה 5.24 ng/ml. עברתי ביופסיה והתוצאות היו כולן שליליות. תוצאות בדיקות ה- PSA המשיכו לעלות, והתוצאות האחרונות הן ב-19/5/11 7.12 ng/ml וב 10/7/11 7.82. היום בוצעה בדיקת Free PSAןהתוצאות: Total PSA = 8.02, FPSA = 2.33 והיחס = 29%. מה זה אומר? רמת ה- PSA עולה במהירות גבוהה, והיחס גם הוא גבוה, מה המסקנה? האם מומלץ לבצע עוד ביופסיה? מה הסבירות שבביופסיה לא יגלו ממאירות כאשר היא בתחילתה? אילו עוד מצבים עלולים/עשויים לתת תוצאות PSA כאלה?

21/07/2011 | 13:56 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מצבך לצערי שכיח לגמרי. המשך העליה של ה PSA מדאיגה שמא יש גידול שלא נתגלה בבדיקות קודמות. היחס הגבוה של ה PSA החופשי לכללי מרגיע מנגד ואומר שיש סבירות שהעליה לא מבטאת גידול אך זה לא נשלל. לכן ההחלטה מה לעשות איננה פשוטה. מאחר וה PSA ממשיך לעלות יש שתי ברירות בידיך: א. לחזור על הביופסיה. אם חלילה יתגלה גידול - בזאת מסתיימת ההתלבטות. (ומתחילות שאלות אחרות). אם תהיה תקינה זה יחזק במידה מסויימת את התחושה שאין לך גידול (זה לא שולל גידול). ב. בדיקת PCA-3 שהיא בדיקת שתן מתוחכמת לאחר בדיקה רקטלית. בדיקה זו יכולה טוב יותר מ PSA חופשי להצביע אם העליה ב PSA חשודה או לא, אך גם זו בדיקה הסתברותית, כלומר גם אם חשודה זה לא אומר בוודאות שיש סרטן ולהיפך. עם זאת, אם הבדיקה מראה חשד גבוה לסרטן ברור שיש לחזור על הביופסיה בהקדם ואם מראה חשד נמוך, ניתן אולי לשקול המשך מעקב ללא ביופסיה בשלב זה

17/07/2011 | 23:24 | מאת: יעקוב

הי אני בן 40 נטלתי פרופציה 8 שנים לפני שנה הפסקתי, ואני נוטל מינוקסי 5 אחוז בשל הפיקסום שניתן לארונה שאומר שהסיכון לקבל סרטן ערמונית אלים יותר-גבוה יותר אצל אלו שנטלו פרופציה אני שוקל לעבור לדקל ננסי האם גם הוא מועד לאותו סוג סאטו אני מבולבל מה ההבדל הכימי בין פרופציה לדקל ננסי אם בכללתודה

20/07/2011 | 06:48 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

המידע על כך שתכשירים אלה גורמים לסרטן אלים יותר מוטעה ומוטה. מדובר בתוצא של מחקר נכבד של IAN THOMPSON וחב' שהתפרסם בעיתון היוקרתי NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE לפני שנים, אך המחקר בדק האם טיפול בתכשיר דומה מסייע למניעה של סרטן הערמונית. במחקר היו שתי קבוצות גדולות של גברים חלק טופלו וחלק אחר לא וכולם עברו ביופסיות אחדות והיו במעקב. בקבוצה שטופלה % הסרטן היה נמוך יותר באופן מובהק לעומת קבוצת הביקורת אך בין מקרי הסרטן נמצא שיעור רב יותר של סרטן אלים יותר לעומת קבוצת הביקורת. ממצא סותר זה הפך למושא למחקר בהיקף רחב ונטחן לעומק וכעת מקובל לחשוב שהיתה הטייה לא מכוונת בנתונים של אותו מחקר. מחקר חדש יותר דומה בתכשיר אחר מאותה משפחה שב והראה את יעילותו במניעת סרטן הערמונית והפעם ללא ביטוי יתר לתת סוג האלים יותר. יחד עם זאת נושא זה כלומר מניעה תרופתית של סרטן הערמונית הוא עדיין נתון בויכוח ולא התקבל כהמלצה גורפת (לא ישימו את החומר במי השתיה בזמן הקרוב) מסיבות רבות, ולכן עד כמה יש השפעה לתרופות שלקחת על הסיכון לסרטן בכלל לא ברור. אם כבר היתי נוטה לחשוב שההשפעה היא של הגנה מסויימת מפני סרטן. דקל ננסי איננו תכשיר רפואי ואין לי כל ידע עליו.

17/07/2011 | 19:23 | מאת: אור

מה זה אומר שייש דם בשתן או בפרוסטטה, בבדיקות כך זה היה ניראה וכך הרופא אמר, תודה

20/07/2011 | 06:41 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הופעת דם בשתן תמיד איננה תקינה ומהווה סימן לבעיה אפשרית. לכן כל דימום מחייב בירור הכולל סקירה מלאה של מערכת השתן לרבות תשאול של המטופל, בדיקה גופנית מלאה, בדיקות מעבדה ובדיקות נוספות כגון CT וציסטוסקופיה. המושג דם בערמונית אינו מוכר לי

15/07/2011 | 17:56 | מאת: תמרה

שלום רב, לשאלות שנשאלו:אצל בעלי היו 2 סימנים מקדימים. 1. בעיה קלה מאד בהטלת השתן 2. בעיות בזקפה.לגבי גודל הערמונית בביופסיה:ערמונית 1.5 + ללא גושים חשודים.הסתיידויות מרובות.אזורים היפראקוגניים -לא.אזורים היפראקוגניים 3 כן , קטן קו האמצע.ממדי הערמונית;רוחב 33ממ, גובה 68 ממ אורך 54 ממ נפח 62.3 . מקוה שעוד אינפורמציה תעזור לעוד תשובה שכבר ניתנה, מעודדת משהו.תודה

20/07/2011 | 06:39 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

למען האמת הנתונים הנוספים אינם מוסיפים מידע רב. אני מציע לכם לקבוע פגישה מסודרת עם אורולוג שעוסק בתחום האונקולוגי והדברים יוכלו להתברר לכם טוב יותר

15/07/2011 | 15:12 | מאת: יזהר

בו 60.לאחר psa- 5.6 בוצעה ביופסיה(20 דגימות).ממצאים תקינים,גודל ערמונית 80 סמ"ק. האם אפשר לחזור למצב נורמלי או להמשיך בבדיקות?

20/07/2011 | 06:38 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

כבר עניתי לך ראה מטה. אוסיף רק שגודל הערמונית (80 סמ"ק) מקטין את הסבירות לאתר סרטן בערמונית קרוב לוודאי משום שיותר קשה למצוא את הצימוק ככל שהעוגה גדולה יותר. זאת הוכחתי לאחרונה במחקר שאמור להתפרסם בקרוב.

15/07/2011 | 08:07 | מאת: תמרה

אולי צריך גם את זה? תאור מיקרוסקופי. גלילי רקמת ערמונית מעורבים באופן אקסטנסיבי ע"י high grade pin. זוהו שני מוקדים של גידול חודרני שהוכחו גם בצביעות אימונוהיסטוכימיות. המוקדים נמצאים בשני גלילים. שונים. מוקד אחד מורכב בעיקר מ-3 gleason pattern .ובאורך כ-0ץ5 ממ. המוקד השני מורכב כמעט כולו מ 4 leason pattern,ובאורך כ-1 מ"מ. תןדה על אבחנתך ותשובתך.

15/07/2011 | 09:56 | מאת: אלי

שלום תמרה, התגלה גידול, ה high grade pin אומר שייתכן שהגידול יצא מגבולות הערמונית. ייתכן. לא ידוע. מה שאני ממליץ, ואני סבור שגם הרופא אורולוג יגיד לכם, זה לעשות בדיקות הדמייה: צילום חזה, CT, ומה שחשוב מאוד זה MRI. המטרה היא להבין אם הגידול פרץ החוצה. מה שישליך על הטיפול (ניתוח/קרינה/הורמונים או שילוב). תוכלי לציין גם את גודל הערמונית כפי שנמצא בביופסיה? זה גם יכול להשפיע על אופן הטיפול. יש לא מעט גורמים שישפיעו על הטיפול. ממליץ לבחור באורולוג טוב שישקלל את כלל הנתונים וייתן לכם את דעתו. לא אפשרי לתת לכם תשובה טובה דרך האינטרנט. שיהיה בהצלחה! תהיו אופטימיים! לא צריך להתרגש יותר מדי מהאבחנות האלה, אך בהחלט צריך לברר אותם ולטפל נכון כשצריך. לבעלך היו סימפטומים כלשהם? הרגישו גוש בבדיקה רקטלית? כל אלה משפיעים על ההחלטה.... ולכן האינטרנט הוא לא ערוץ טוב לבחירת טיפול. קשה להעביר את כלל הנתונים.

15/07/2011 | 07:35 | מאת: תמרה

אבחנה 2 rostatic needle biopsy left side: prostatic adenocarcinoma gles.on score 7 (4+3) present in 2 out of 6 cores and involving less than 5% of tissue submitted .extensive high grade pin. ד"ר דן, אודה לך על התייחסותך למימצאים. עד כמה הדברים קשים/קלים? ברור לנו שיהיה נתוח מה אומר הסוג הזה של סרטן. אודה לך על פירוט, ככל שניתן. שבת שלום.(אחרי שבת ננסה להשיג תור לאונקולוג , אבל עד אז...)

20/07/2011 | 06:36 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

דרגת הסיכון של סרטן הערמונית נקבעת על סמך 3 נתונים: תיאור הגוש בבדיקה הרקטלית (אם ישנו) רמת ה PSA טרם הביופסיה ודרגת הממאירות. סביר להניח שהמטופל נמצא בקבוצת הסיכון הבינונית, ולרוב ניתן לרפא מצבים אלה. הפניה שלכם צריכה לכלול גם אורולוג ולא רק אונקולוג, בעיקר אם ניתוח הוא על הפרק

15/07/2011 | 07:24 | מאת: תמרה

בעלי, בן 64 בעקבות פיאסאי8.2 -ביופסיה. אתמול הודיעו לנו שז סרטני.להלן הכתוב באבחנה:prostatic needl ebiopsy side prostatic tissue cores with extensive high grade. prostatic intaepithelial neoplasia (pin. אבחנה 2 בהמשך,

20/07/2011 | 06:33 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

14/07/2011 | 19:06 | מאת: יזהר

בן 60.לאחר psa 5.6 בוצעה ביופסיה (20 בדיקות).הממצאים שלילים.האם אפשר לחזור לשיגרה/שאננות? תודה

14/07/2011 | 19:46 | מאת: יזהר

שכחתי להוסיף שבדיקת ה us בשעת הביופסיה הראתה על גודל ערמונית של 80 סמ"ק

20/07/2011 | 06:32 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

התשובה הקצרה לשאלתך היא: לא נמצא אצלך גידול דרוש המשך מעקב. להלן ההסבר: ה PSA אינו הוכחה לסרטן מצד אחד אבל אמה מוגברת של 5.6 מבטאת רמת חשד מסויימת לאפשרות של סרטן. אין לנו אמצעי דימות טובים די הצורך לראות או לשלול גידולים בערמונית ולכן לוקחים ביופסיות מרובות באופן אקראי מן הערמונית. מכאן, שיש סבירות מסויימת לטעות דגימה. לצורך הדוגמה אתה מקבל עוגה שלימה ואומרים לך שיש צימוק אחד בתוך העוגה ואתה אמור לפגוע בו ב 12-20 דקירות אקראיות עם מזלג. אם לא פגעת - האם זה אומר שאין צימוק? שנית, יכולה להיות "טעות" על ציר הזמן - כלומר בדיקה תקינה היום לא מבטיחה דבר לגבי העתיד. לכן, שאננות איננה דרך סבירה חזרה לשגרה כן במידה וזו כוללת המשך מעקב

14/07/2011 | 18:43 | מאת: צבי

בCTהראה גידול RCC בגודל 7 ס"מ מה עושים במקרה כזה והאחוז האחלמה

20/07/2011 | 06:27 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

כאשר סרטן הכליה עדיין בשלב מוגבל לכליה (ללא גרורות או פריצה מקומית) הדרך היחידה לרפא אותו באופן מלא היא בניתוח. לרוב גידול בקוטר 7 ס"מ מצריך כרית הכליה כולה. לעיתים ניתן לשמר חלק ממנה אך מדובר בניתוח. כיום כריתת הכליה ניתנת לביצוע בגישה לפרוסקופית מה שמקצר את זמן ההחלמה ומזרז חזרה לשגרת החיים. למרות שמדובר בגידול גדול למדי, הסבירות לריפוי בנתונים אלה היא כ 85%

23/07/2011 | 12:18 | מאת: צבי

זהו אני אחרי ניתוח עברתי כריתה חלקית מרגיש טוב ומקווה שזה לא יחזור לי לעולם הגידול

14/07/2011 | 14:43 | מאת: חיים

שאלתי אליך ד"ר נכבד לגבי נטילת הורמונים קסודקס וזריקות לוקרין גורמות לעליה במשקל והיצרות השמנה באיזור הבטן ואם כן האם זה עובר לאחר הפסקת הטיפול ? נה ניתן לעשות בנידון? תודה וסוף שבוע נעים

20/07/2011 | 06:25 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

השמנת יתר מרכזית, ירידה בנפח שריר וצמיחת שדיים הם תופעות ידועות של טיפול הורמונלי. חזרה למצב רגיל לאחר הפסקת הטיפול אינה שכיחה בעיקר לא כאשר הטיפול ממושך

13/07/2011 | 17:55 | מאת: חזרת סמינומה

שלום, בן 27, לפני שנה וחצי נותח (אורכיקטומיה) לסמינומה שלב 1, ולאחר מכן היה תחת השגחה ללא טיפול משלים. כעת בסיטי מעקב הופעת שתי קשריות לימפה רטרופריטונאליות 3 ס"מ. האונקולוג המטפל קבע שזו חזרת הסמינומה והמליץ על טיפול כימי שלושה קורסים. לשאלה מדוע אינו עושה ביופסיה לאבחון וודאי של החזרה אמר שכל עוד החזרה אופיינית מבחינת הזמנים (עד שנתיים) והמיקום אין צורך בביופסיה או בדיקות נוספות. האם זה מקובל לטפל ללא ביופסיה במצב הנ"ל? תודה

20/07/2011 | 06:23 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

סמינומה מתאפיינת במתכונת קבועה וניתנת לניבוי של הישנות ופיזור. בזה אני מתכוון שאנו יודעים את הסבירות להישנות ואת המיקום המדוייק בו היא מופיעה. מאחר והסבירות להישנות מחלה במקרה כפי שציינת היא רק 15%, מקובלת גישה של מעקב צמוד אשר חוסך את הצורך בטיפול מ 85% מהחולים אשר אצלם המחלה לא תתקדם. נותרים 15% אשר יפתחו גרורות בקשרי לימפה כמתואר במקרה לעיל ואשר ניתן לרפאם בטיפולים נוספים. כאשר גבר בן 27 אובחן וודאית עם סמינומה לאחר ניתוח עקבו אחריו והופיעו קשרי לימפה מוגדלים כמתואר הסבירות שהתרחיש מבטא הופעת גרורות של סמינומה כמעט וודאית. במצב כזה אין הגיון בביופסיה שמום שהסבירות למשהו אחר קלושה. בנוסף, המיקום של קשרי הלימפה בעייתי ואינו נגיש לביופסיה הן ממוקמות לרוב בחלק העליון והעמוק ביותר של הבטן מאחורי מערכת העיכול ובין כיל הדם הגדולים ביותר בגוף. לכן בשלב זה, ההמלצה על טיפול נכונה וחיונית.

13/07/2011 | 04:51 | מאת: אבי

בן 65 בריא, לאחר כריתת ערמונית רדיקאלית בדצמבר 2010, בדו"ח הניתוח כריתה מלאה ונקיה תוך שימור עצבים דו-צדדי שהופרדו היטב. בביופסית הערמונית שהוצאה נמצא גליסון 3+3=6 ו- THERE IS NO PERINEURAL OR CAPSULA INVATION. APEX, BLADER NECK, PERIURETHRAL AREA, SEMINAL VESICLES ARE FREE OF TUMOR. NO EVIDENCE OF EXTRAPROSTSTIC EXTENTION במרץ 2011, 3 חודשים לאחר הניתוח PSA במעבדה בארץ "קטן מ- 0.01" אך ביוני 2011 6 חודשים אחרי הניתוח במעבדה בשהותי בחו"ל "קטן מ- 0.02". מה ערכים אלה מעידים והאם העליה מבשרת הישנות הסרטן? אנא תשובתך. גירסא להדפסהשלח לחברים

13/07/2011 | 07:49 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

העליה המזערית כביכול ברמת ה PSA מ"קטן מ 0.01 ל קטן מ 0.02" איננה מבטאת הישנות בהכרח. למעשה אין להתייחס לעליית PSA כאל "כישלון ביוכימי" בערכים מתחת ל 0.1. עם זאת רצוי לשים לב ל PSA באופן עקבי שכן אם הוא ימשיך לעלות מ 0.02 מעלה יש סכנה שיחצה בעתיד את קו ה 0.1. מכל מקום כל עוד הוא מתחת 0.1 לא נדרשת כל התערבות לבד ממעקב

15/07/2011 | 00:21 | מאת: אבי

0.01> בארץ, 0.02< בחו"ל - מעבדות שונות.

מה הטיפולים האפשריים חוץ ממעקב. אבי לא מספר לי פרטים אבל מבדיקה של כל 6 חודשים עכשיו מבקשים לבצע כל שלושה חודשים.כניראה הערכים עלו.האם בגילו אין הסרת האשכים או טיפולים מניעה אחרים. יש איזו שמועה שדברי חלב מעודדים סרטן ואבי אוכל הרבה סוגי גבינות . האם יש בשמועה.יסוד.

עצם העובדה שמישהו החליט לעקוב אחר רמת ה PSA מדי 3 ולא 6 חודשים איננה הוכחה לסרטן. האם צריך לטפל בסרטן הערמונית בגיל 86 - התשובה כמובן תלויה בסרטן. אם מדובר במחלה התחלתית מוגבלת לערמונית ללא תסמינים אין טעם לטפל משום שמחלה כזו עשויה לסכן את חייו כעבור 10-15 שנה ובגילו יש גורמים אחרים העלולים לסכן את חייו קודם. אם מן הקצה השני של הספקטרום מדובר על סרטן מתקדם עם גרורות ובפרט כאשר הגרורות גורמות לכאב וסבל - יש מקום לטיפול הורמונלי ואולי גם טיפולים אחרים. כריתת האשכים היא אחת הצורות של טיפול הורמונלי, אך לא נכון לדעתי לנקוט בצעד כזה שהוא בלתי הפיך אלא אם כן יש הוכחה וודאית לסרטן והצדקה רפואית לנקוט בהליך הנ"ל. אין קשר בין מוצרי חלב לסרטן ככל הידוע לי

11/07/2011 | 14:15 | מאת: יואב

דוקטור ליבוביץ שלום רב לראשונה בחיי אני יעבור בקרוב בדיקת ביופסיה ואולטרה סאונד טרנס רקטלית של הערמונית וזאת עקב ערמונית מוגדלת ונוקשה בצד ימין וכמובן עליה בpsa. חוץ מהתוצאה שמדאיגה באופן טבעי רציתי לשאול אותך לאור נסיונך העשיר והמלומד האם נוקשות בחלק מהערמונית מגביר את הסיכוי לתוצאת חיובית(סרטן) לעומת אנשים אחרים שאין להם נוקשות ואו בליטה בערמונית ואם כן באזה יחס בערך. או שאין קשר בין הדברים. בתודה מראש מודאג.

13/07/2011 | 04:44 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לצערי הרב- ברוב המקרים נוקשות בעורמונית בעיקר כאשר מתלווה ל PSA מוגבר מעלה את הסבירות לביופסיה חיובית. מאחר וסבירות או הסתברות איננה בסיס עובדתי מספיק - יהיה עליך לעבור את הבדיקה ולקבל תשובה ברורה.

10/07/2011 | 15:00 | מאת: אבי

שלום רב 1.הנכון הוא שישנה בדיקה מסוימת שבאפשרותה לפעמים למנוע את הצורך בביופסיה? 2.כמה זמן לאחר הביופסיה אמור להמשך הדימום בשתן?

10/07/2011 | 17:18 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

ישנו אמצעי "סודי" למניעת ביופסיה אשר נקרא -שיקול דעת -. אבל אל תספר את זה לאף אחד... ;) עכשיו ברצינות - יש מצבים בהם ניתן לשקול לכאן או לכאן. בכלל אנו חיים בעולם בו יש הרבה אפור ומעט גוונים חדים של שחור ולבן. לכן כל הדיון על ביופסיה תלוי מאוד בנתונים של הנבדק.

10/07/2011 | 19:23 | מאת: אבי

כוונתי היתה לבדיקת דם שנערכת ב"הדסה" אשר מונעת לפעמים את הצורך בביופסיה??? לא הואלת לענות לי על שאלתי השניה. בתודה מראש

10/07/2011 | 21:14 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הבדיקה אליה אתה מתייחס היא בדיקת PCA-3 ותפקידה הוא לחדד את דרגת הסיכון של ביופסיה חיובית (כזו המדגימה סרטן). בדיקה זו נחקרה ונועדה עיקר לגברים ללא גוש בערמונית, עם PSA מוגבר ואשר עברו ביופסיה אחת או יותר שהיו שליליות. עם זאת (וכתבתי הדברים בתשובה הקודמת) התוצאה היא הסתברותית בלבד ולכן נושאת בחובה פוטנציאל טעות מסויים. גם אם התשובה קובעת שהסבירות לסרטן מנוכה זה לא שולל סרטן ולהפך. לגבי השאלה השניה - דם בשתן נמשך מספר ימים בניגוד לדימום בזרע הנמשך מספר חודשים ואף שנה.

10/07/2011 | 09:26 | מאת: אביטל

שלום רב, אבי בן 69 ונכון לעכשיו קיבל תוצאת בדיקת דם של PSA 6.37. לפני פחות משנתיים המס' היה 4. לדבריו, אין לו כל בעיה במתן שתן, ובלילה הצורך הוא בין פעם לפעמיים. רקע רפואי כללי: לחץ דם ולקיחת אספירין לדילול הדם, עקב חסימה בזרימת הדם בעורק ברגל. האם יש מקום לבצע בדיקת ביופסיה עקב מס' ה-PSA? הבנתי שניתן לבצע לפני כן בדיקת אולטראסאונד ולא מייד לגשת לביופסיה. אודה לתשובה מהירה...תודה מראש..

10/07/2011 | 09:48 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום אביטל והנה תשובתי המהירה כפי שביקשת: לפי הנתונים שהצגת קיימת התוייה מלאה לביופסיה של הערמונית. אין כאן "נסיבות מקלות" ולכן החלטה זו נראית לי כמתאימה ביותר. אין כל טעם ומשמעות לבדיקות אולטרסאונד במנותק מביופסיה. בהצלחה

09/07/2011 | 11:44 | מאת: נועם

ד"ר יקר, 1. האם תוכל בבקשה לומר מה ידוע לך על ההשפעה של מיץ רימונים על סרטן ערמונית? 2. האם לדעתך זה טוב לשתות מיץ רימונים כל יום בזמן שבין אבחון הסרטן בביופסיה לבין ביצוע כריתה רדיקלית (כאשר זו האופציה שנבחרה..)? 3. האם שתיית מיץ רימונים כל יום יכולה לגרום לאיזושהי השפעה שלילית לגבי הסרטן (כלומר לגרום לו לגדול וכו'....)? 4. האם היו לך מקרים שמטופלים שתו מיץ רימונים בשבועות שלפני הכריתה הרדיקלית? אם כן, האם תוכל לומר אם הישנות המחלה אצלם הייתה פחות משאר החולים? תודה על זמנך

10/07/2011 | 09:46 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

צר לי מאוד אבל למעט העובדה שזהו מיץ מאוד טעים לדעתי הידע שלי בנושא זה נופל בהרבה מן הידע שלך...

09/07/2011 | 00:52 | מאת: אלי

ד"ר שלום, מדוע בדיקת PSA חופשי (FREE PSA) אינה מספיקה באבחון סרטן ערמונית? הרי היא מפרידה בין PSA תקין לבין PSA של גידול... תוכל בבקשה להסביר? ותוכל בבקשה להסביר כיצד ניתן לחשב PSA של בנאדם, בהנחה שאין לו גידול? כלומר ע"פ פרמטרים של גודל ערמונית, גיל, וכו'..? תודה

10/07/2011 | 09:45 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

העניין הוא בכך שכל בדיקות המעבדה PSA, PSA חופשי, PSA קשור, PCA-3 וכו' נותנים תשובה הסתברותית בלבד. כלומר בהזנת נתונים אלה למודל מטימטי שפותח אניתן לקבל תשובה ב % על הסבירות לסרטן. זה מאוד נחמד אבל עם זה לא הולכים לקבל טיפול או לשלול אותו. על מנת לקבוע שמישהו חולה בסרטן וזקוק לטיפול צריכה להיות הוכחה אבסולוטית ולא סבירות של 50% שיש משהו. גם ביחס לשאלה השניה - ניתן להעריף רמת PSA ע"פ גיל ונפח הערמונית אבל רמת ה PSA מושפעת מעוד גורמים רבים (נא ראה את רשימתי שהתפרסמה בפורום:"מחלת ה PSA" מתאריך 7/7/2011), ולכן תקבל הערכה גסה ולא מעבר לכך.

08/07/2011 | 17:03 | מאת: שאלה

שלום לקרוב משפחה אובחן גידול באשך מסוג סמינומה. הוא לאחר כריתה ובסיטי יש בלוטת לימפה 1.2ס"מ באיזור הכליה. הרופא המטפל המליץ על טיפול כימי שלושה קורסים. האם לא צריך לעשות ביופסיה כדי לראות שהבלוטה היא אכן סרטן? ולמה לא לטפל בקרינה (קראתי באינטרנט שזה טיפול הבחירה אם יש מעט מחלה). תודה

10/07/2011 | 09:42 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

תודה על השאלה. אין מבצעים ביופסיות מאיזור זה משום שהוא לא נגיש בקלות לביופסיה, קשרי הלימפה נמצאים בעומק רב (למעשה בחלק הקדמי של דופן הגב) ובין כלי דם גדולים. ביופסיית מחט עלולה להיות מסוכנת ולא בהרכח מדוייקת. בנוסף, נוכחות קשרי לימפה מוגדלים באיזור האמור בנוכחות אבחנה של סמינומה מותירה מקום מועט לספק באשר למשמעות שלהן כגרורות. הטיפול במצב המתואר בהחלט יכול להיות קרינתי וההחלטה אם ללכת לקרינה או לכימותראפיה תלויה בעיקר בכמות המחלה הנראית בקשרי הלימפה. ככלל, כיותראפיה מתאימה יותר למחלה יותר מתקדמת וקרינה מתאימה יותר למחלה יותר מוגבלת. אני סמוך ובטוח שמידע ושיקולים אלה ידועים לאונקולוג המטפל ויש ככל הנראה סיבה לבחירה בכימותראפיה. מציע להפנות שאלה זו לאונקולוג שהחליט על הטיפול.

לקריאה נוספת והעמקה

08/07/2011 | 15:04 | מאת: ויקטור

דוקטור ליבוביצ נכבד. אבקש תשובה לשאלתי.משנת2005 היתחיל לעלות הpsa שלי כול כמה חודשים עד מספר 16 הישן .בדיקות ביופסי היו שליליות.אחרי כמה חודשים בדיקת ביופסי היה חיובית ונתגלה סרטן. עברתי ניתוחradical prostatectomi האם לו היו מוצאים את הפרוסטטה קודם היה נימנא הסרטן?

08/07/2011 | 16:46 | מאת: רפי

זאת אחת השאלות הכי לא ברורות שראיתי... אתה שואל אם היו מוציאים את הסרטן בשלב מוקדם יותר, אז האם זה היה מונע את היווצרות הסרטן בערמונית? ברור שכן - אם היו מוציאים לך אותה בגיל 20 זה היה מונע סרטן ערמונית...

16/07/2011 | 15:30 | מאת: ויקטור

כבודכם לא שאלתי אם היו מוצאים סרטן קודם אלה השאלתי היא אם היו מוצאים את הפרוסטטה לפני קבלת תוצאה חיובית של הביופסי האם לא היו מונים היתפתחות סרטנית של הפרוסטטה.

20/07/2011 | 00:38 | מאת: ויקטור

רפי הנכבד. לא שאלתי אם היו מוצאים את הסרטן.שאלתי אם היו מוצאים את הפרוסטטה המוגדלת ליפני שתשובת ביופסי היתה חיובית האם הוצאת פרוסטטה היה מונע את הסרטן.

08/07/2011 | 10:59 | מאת: אור

בוקר טוב לפני כחודש עברתי ריסוק חוץ גופי לאבן בגודל 1.5 ס"מ בצד שמאול, ביצעתי US כליות התשובה היתה שבקוטב תחתון של כליה שמאלית צל אבן כ-0.8 ס"מ. מה משמעות הדבר הפעולה של הריסוק לא הצליח? מה אני אמרוה לעשות (אני סובלת מאבנים בכליות עברתי כבר מס' ריסוקים בדרכים שונים). אני יודעת שאתה לא אוהב ששואלים שאלות כאלו דרך האתר אך מאחר ויש שביתות בבתי חולים ותור שלי נדחה, ותור לרופא בעוד חודש אני פונה אליך על מנת לתת לי מעט הבהרות תודה מראש ושבת שלום

10/07/2011 | 09:38 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

קודם כל ולפני הכל חשוב לי להבהיר דבר מה: לא מדובר על שאלות שאני אוהב ושאלות שאינני אוהב. אני לא שופט את מי שפונה אלי בפורום ולא את מי שמטופל אצלי ישירות. עם זאת, יש דברים ומצבים בהם השתתפות בפורום איננה נותנת מענה לשאלה רפואית ועל כך כתבתי בהרחבה ברשימתי שהתפרסמה בפורום:"מה מחפשים בפורום אורולוגי" מן ה 2/7/2011. במידה רבה אני קובל לא על כך שאנשים פונים עם שאלות לפורום אלא יותר על כך שכנראה אינם מקבלים תשובות מספקות במפגש האמיתי בין חולה לרופא. לענייננו: ריסוק אבנים חוץ גופי הוא פעולה יעילה לטיפול באני כליה ומאפשר סילוק של כל או רוב מאסת האבן מבלי לשלם על כך מחיר רפואי וביולוגי גבוה. אצלך, נראה שמאסת האבן פחתה במידה ניכרת ויתכן שחלק משברי האבנים יצאו או נפלטו בשתן. עם זאת האבן לא סולקה לחלוטין ולעיתים נדרש ריסוק נוסף ולעיתים אחרות יש להחליף את השיטה בשיטה אחרת. כדי להיות יותר ממוקד בעניין שלך יש לראות צילומים וכדיוע לך את זה אינני עושה ONLINE. הערה אחרונה אודות זמינות האורולוגים: עד עתה שביתת הרופאים מתנהלת יותר למראית עין וממעטת בכוונה לפגוע קשות בשירות הרפואי הניתן לתושבים ויש הרבה הוכחות לכך. מספר ימי השבתון הכללי זעומים, השבתת מרפאות נעשית במשורה ובכל פעם רק בחלק מסויים מהארץ. גם אם השביתה דחתה לך תור, ניתן לקבל הערכה מסודרת יותר מאורולוג בקופת חולים - ושם השביתה לא מתקיימת בפועל.

07/07/2011 | 14:35 | מאת: סמי

רציתי לברר לגבי ריפוי מסרטן הערמונית בהקרנות עקב כישלון ביוכימי מדובר בגידול ממוקד גליסון 3+4 לאחר ניתוח רדיקאלי של הערמונית שולים נקיות האם ניתן לרפא את המחלה בכלל ?

07/07/2011 | 18:08 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

קרינה לאחר ניתוח היא קו הגנה שני אם תרצה שיכול לעבוד ולרפא את החולה בחלק מן המקרים.

07/07/2011 | 09:51 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

PSA היא בדיקת דם זמינה בכל קופות החולים המשמשת ברפואה לאיתור סרטן הערמונית. ה PSA נתגלה לראשונה באמצע שנות ה 70 בנוזל הזרע, והפך במהרה לאמצעי נפוץ בתחום הרפואה המשפטית לצורך הוכחה של אונס. (כלומר נוכחות PSA בגוף הקורבן היתה הוכחה לכך). בסוף שנות ה 80 התברר שניתן למדוד את החומר בדם ושיש זיקה בין רמתו לנוכחות סרטן הערמונית. תגלית זו שינתה לחלוטין את עולם סרטן הערמונית במובנים רבים. ראשית, היא הביאה גברים רבים מאוד להיבדק. שנית, היא איפשרה לאתר את סרטן הערמונית בשלב הרבה יותר מוקדם מכפי שהיה טרם גילוי הבדיקה (כלומר עד אז הסתמכו על מציאת גוש בבדיקת הערמונית באצבע וכאשר יש גוש מדובר על מחלה מתקדמת יותר) כיום כ 3/4 ממקרי סרטן הערמונית מאותרים ללא גוש בערמונית. בהמשך התברר ערכו של ה PSA בהגדרת מידת התפשטות המחלה והתגובה לטיפול. PSA הוא אנזים בעל תפקיד משמעותי בפוריות הגבר. בתור שכזה הוא קיים בגופו של כל גבר בכל גיל (בוגר) וריכוזו בנוזל הזרע הוא פי מאות אלפים לעומת ריכוזו הנמדד בדם. המרווח הטבעי בין החללים בבלוטת הערמונית המפרישים את החומר לנוזל הזרע - לכלי הדם של הערמונית מזערי - מיקרוסקופי ממש, ולכן כל תהליך שיביא להפרעה כלשהי בערמונית יגרום לעליה ברמת ה PSA. דלקת בערמונית או בדרכי השתן, עצירת שתן או קושי פתאומי להטיל שתן, שפיכה, מחלות חום לא קשורות, פעילות גופנית ועוד שלל עניינים וגירויים מקומיים או כללים עלולים להביא לרמת PSA מוגברת בדם ולהפעיל את "פעמוני האזעקה" של סרטן. מכאן גם הבעיתיות הרבה של בדיקה זו. עיקר הבעיה של PSA היא שהבדיקה זמינה ופשוטה אבל לא "מדוייקת". PSA קיים ברמה כזו או אחרת אצל כל גבר, ויש הרבה מאוד דברים שגורמים לעליית PSA מלבד סרטן הערמונית מצד אחד ולעומת זאת סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בגברים מצד שני. התוצאה היא שגברים רבים עוברים בדיקת PSA מסיבות שונות ואצל רבים מוצאים PSA מוגבר, מה שמניע תהליך שלם של בהלה וריצה לבירור נוסף הדרוש וחיוני בחלק מהאנשים ומיותר לגמרי באחרים - ולא פשוט לדעת את מי לבדוק ומי לא. לעיתים קרובות ביותר מוכנס ה PSA לרשימה גדולה של בדיקות תקופתיות, או גרוע יותר לרשימת בדיקות דחופות הנערכות מסיבה לגמרי אחרת (למשך לחולה יש צהבת ו"בהזדמנות זו" בודקים לו גם PSA (וכבר אמרנו שכאשר יש בעיה אחרת בגוף יש סיכוי רב יותר ל PSA מוגבר). לעיתים אף מכניסים את ה PSA לרשימת בדיקות הדם מבלי ליידע את המטופל על כך ועל המשמעויות הנלוות של הבדיקה וללא שברור למי שמסמן ודורש את הבדיקה לאיזו מטרה זה נעשה. יתר על כן, מאחר ולסרטן הערמונית בשלב המוקדם אין כל סימנים או תלונות, משמש ה PSA למעשה כבדיקת דם לאיתור סרטן באנשים בריאים. זה מצב ללא אח ורע ברפואה. בדרך כלל גידולים סרטניים מאותרים לאחר תלונות של החולה, על פי ממצאים גופניים ובבדיקות דימות. נכון, קיימים סמני דם לגידולים רבים אחרים אך הם משמשים בעיקר לקביעת פעילות המחלה לאחר שכבר אותרה וטופלה ולא כאמצעי לגילוי מוקדם בקרב בריאים. מי שמוצאים אצלו PSA מוגבר מופנה לביופסיה של הערמונית. זהו תהליך שגרתי כיום ופרוצדורה קלה ופשוטה ובכל זאת - מעוררת חרדה ודאגה, יש בה אי נוחות (אחרי הכל מבצועת דרך פי הטבעת) ויש בה סיכון של כ 1.5-2% לזיהום חמור המחייב אישפוז. אולם בכך לא תמו התלאות. מי שעובר ביופסיה ומוצאים לו סרטן - בעייתו האבחנתית דהיינו השאלה למה ה PSA מוגבר - בזאת נפתרה. מכאן נפתתחת תיבת פנדורה חדשה של קשיים ולבטים לגבי הטיפול אך זה נושא לדיון אחר. אצל מי שהתמזל המזל והבדיקה תקינה - לא נשלל סרטן. כלומר בדיקה תקינה פירושה: "לא מצאנו אצלך סרטן" ולא "אין לך סרטן". יתכן סרטן שהבדיקה החמיצה (כי יש טעות דגימה בתוך נפח הערמונית) ויתכן שאין כעת סרטן אך יהיה כזה בעתיד. אדם כזה, נרגע מעת עם הבשורה המשמחת שלא נמצא אצלו סרטן, ומתחיל במסלול יסורים אחר הקשור לכך שה PSA לרוב נותר גבוה או ממשיך לעלות והדאגה שיש בכל זאת סרטן חדש או סרטן שהוחמץ מתעוררת שוב במוקדם או במאוחר. בדרך זו גברים רבים עוברים ביופסיות חוזרות לעיתים רבות מאוד, וגרוע מכך חלק ניכר מתשוממת ליבם ועניינם נסוב סביב ה PSA. גברים אלה אין להם אולי סרטן בערמונית, אך הם לוקים במחלה אחרת - "מחלת ה PSA..." הדעות האם הוכח או לא הוכח הערך של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית חלוקות. יתכן מאוד על סמך עדויות עדכניות המסתמכות על מחקרי ענק בעיקר באירופה - שיש לכך ערך. הבעיה היא שאנחנו עדיין משתמשים בכלי לא מדוייק ולא לגמרי מתאים למשימה זו.

07/07/2011 | 12:16 | מאת: אלון

תודה..

05/07/2011 | 10:46 | מאת: אלי

דן שלום, זה רק נראה כך, או שבאמת ברוב המקרים המחלה חוזרת לאחר ניתוח רדיקלי? אני קורא המון פעמים בפורומים שאנשים עוברים ניתוח (גליסון 6,7,8,9) ולאחר כמה חודשים או שנה-שנתיים יש כישלון ביוכימי (ע"פ PSA). זה רק הרושם מהפורומים או שבאמת זה המצב??

05/07/2011 | 16:13 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך ותודה על השאלה, ברור לך לגמרי שאתה רואה בפורום אנשים החרדים מהישנות המחלה. אלה שהם מרוצים, בריאים והחלימו יםה, שולטים בשתן ופעילים מינית - לא בהכרח הולכים לגלוש בפורומים ואינם מתבטאים. הסבירות להישנות המחלה תלויה בנתונים היסודיים של המחלה = קבוצת הסיכון ובאיכות הניתוח. הסבירות לכך נעה בין 15-40% ואף יותר בתלות בקבוצת הסיכון. הסבירות לשימור השליטה על השתן היא כ 93% כעבור שנה והסבירות לשימור התפקוד המיני בגיל צעיר אצל גברים פעילים מינית הוא כ 66%. לידיעתך

05/07/2011 | 02:50 | מאת: קובי

שלום דוקטור , אני בן 17 , משתין ביום כמעט כל 3 שעות אני שותה מים לא הרבה ולא קצת סביר האם יכולה להיות לי בעיה ?

05/07/2011 | 09:27 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

בדרך כללא לא אבל אם זה מטרדי אותך אתה צריך להיבדק אצל אורולוג

04/07/2011 | 14:48 | מאת: תומי

שלום ד"ר: מזה כיומיים חלק מהכיפה בקצה איבר המין רדום ונטול תחושה. פעם ראשונה שקורא לי דבר כזה וזה מלחיץ. אני בן 36 מעבר לחוסר התחושה אני מרגיש בסדר. בשבוע האחרון הייתה לי פריחה במקומות שונים בגוף והשתמשתי בתחשירים שונים (משחות רפואיות) כנגד הפריחה. לא יודע אם יש קשר, בכל מקרה לא מרחתי אותה על איבר המין אלא רק באזור (מפשעה וכו). אשמח לתשובה. תודה מראש

04/07/2011 | 18:23 | מאת: ד?ר דן ליבוביץ

זו לא תופעה שגרתית ואין לי הסבר. לך להיבדק אצל אורולוג

לקריאה נוספת והעמקה