פורום אורולוגיה אונקולוגית

פורום אורולוגיה אונקולוגית מיועד לאנשים הזקוקים לטיפול בסרטן ערמונית, שלפוחית, כליות ואשכים. הפורום מיועד לסובלים מגידולים ממאירים של הערמונית, השלפוחית, הכליות והאשכים, להם ולמלוויהם. הפורום יענה על שאלות בנושאים לעיל, לרבות גילוי מוקדם של סרטן ערמונית, מעקב אורולוגי, טיפולים בסרטן ערמונית לרבות מעקב פעיל, ניתוחים לכריתת הערמונית, הקרנות, טיפולים תרופתיים, אבחון סרטן שלפוחית, טיפולים בסרטן השלפוחית כולל ניתוחי שלפוחית ושחזורי שלפוחית, מעקב לאחר טיפול בסרטן שלפוחית, אבחון של סרטן הכליה וטיפולים שונים בו כולל ניתוחים לכריתה חלקית או מלאה של הכליה, אבחון של סרטן אשכים, טיפולים בסרטן אשכים כולל ניתוחי אשך וניתוחי רטרופריטוניאום. .
1292 הודעות
1241 תשובות מומחה

מנהל פורום אורולוגיה אונקולוגית

04/07/2011 | 13:46 | מאת: חיים

ד"ר נכבד שלום בן 57 בריא ללא מחלות רקע עברתי ניתוח רדיקאלי של הערמונית בשל גידול ממאיר ממוקד ללא פריצה הקופסית גליסון 3+4 לפני 10 חודשים {psa5.6 לפני הניתוח}עקב כישלון ביוכמי psa אחרי 3 חודשים מהניתוח 0.09 אחרי6 שנה 0.19 אחרי 7 חודשים 0.24 ,קיבלתי טיפול הורמונלי 10 כדורי קסדקס וזריקת ליקופן 11.25 ואחרי חודש ימים psa0.04 זריקה שניהאחרי 3 חודשים ולדברי האונגולוגים טיפול זה מבטיח ריפוי מלא מהמחלה והשאלה לבודכך1-על פי נסיונך האדיר והמקצועיניתן לרפא את הסרטן הזה.2ישנם תופעות לואי קשות ממתן ההורמונים האם אלה נעלמים. תודה לך

04/07/2011 | 18:21 | מאת: ד?ר דן ליבוביץ

טיפול הורמונלי אינו מרפא סרטן ערמונית. הרי אילו דבר זה היה אפשרי לא היית נזקק לניתוח כלל... צריך לבחון אם אין מקום לטיפול בקרינה

03/07/2011 | 22:47 | מאת: גבי

השלום ד"ר ליבוביץ. יש לי שלפוחית השתן עם דפנות דקות ומעובות וטרביקולציות גסות בגלל שערמונית שלי היתה חוסמת. לפני יותר משנה עברתי קריתה חלקית של ערמונית ומאז עדיין יש לי שערית השתן כי150 ס"ס ומתן השתן לפעמים חלש.חוץ מזה מרגיש בסדר. לפני שבוע עברתי ציסטוסטופיה ורופא אמר שערמונית לא חוסמת ושאני צריך להיות במעכב. האם יש מקום לדעגה? תודת.

04/07/2011 | 03:19 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

בדרך כלל אין מקום לדאגה. אם אין חשד לסרטן בערמונית, אם התפקוד הכלייתי נשמר ותקין ואיכות החיים שלך סבירה ואין לך דלקות בשתן

03/07/2011 | 12:21 | מאת: סימה

שלום, שמי סימה אני בת 23. לפני יותר מ-5 שנים לקתה אמי בסרטן השד. במהלך הטיפולים שאלו אותה הרופאים האם תרצה לערוך בדיקת גנטיקה והיא שללה את האפשרות לערוך בדיקה זו מכיוון שאחותה שלקתה באותה מחלה גם באותה תקופה ערכה בדיקה והתוצאה יצאה שלילית. שאלתי היא, האם יש קשר בין המקרים - אם התוצאה של האחות יצאה שלילית זה תופס לגבי הגנטיקה של אמי? ובנוסף הייתי רוצה לדעת מתי אני אמורה לגשת להבדק בעקבות מחלתה של אמי? האם אני נתונה בסיכון כל שהוא..?? לתשובך אודה :) יום טוב.

03/07/2011 | 17:59 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מצטער אבל אני אורולוג בהכשרתי, וסרטן השד אינו נושא בו אני בקיא במידה מספקת

02/07/2011 | 20:44 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

קוראים וגולשים יקרים שלום, זה מספר חודשים שקלחתי על עצמי לרכז את הפורום באורולוגיה אונקולוגית. מעיסוקי בתחום זה שנים, למדתי והבנתי את החרדות והחששות הרבים שיש לחלק מהמטופלים ולבני המשפחות ואני לומד יום יום שההתמודדות אינה קלה. המשימה של הפורום באינטרנט לימדה אותי פן אחר של העניין. כל מי שנכנס לפורום רואה שהוא מעניין. יש גולשים רבים מדי שבוע ועולות שאלות משאלות שונות. מה שהפתיע אותי הוא המספר הגדול של פניות ושאלות שאמורות להיפתר במפגש בין רופא למטופל. לשיטתי - קשה לי להבין מה הטעם לשאול שאלה בסגנון:"ד"ר יש לי צריבה בשתן וגוש באשך. האם לקחת אנטיביוטיקה"? לכאורה כל אדם אפילו ללא השכלה רפואית יבין שאין דרך לענות על שאלה כזו. איך אוכל לדעת את האבחנה כאשר לא עומדים לרשותי הכלים בהם אני משתמש בים יום. בבית הספר לרפואה למדנו כי 80% מהאחבנה נקבעת משיחה עם המטופל, משאלות פתוחות ומכוונות על משך התלונות, אופי התלונות למה הן קשורות, מה נלווה אליהן מהי ההסטוריה הרפואית וכך הלאה. כנראה שרוב ה 20% הנותרים נקבעים מהסתכלות על האדם ומבדיקתו הגופנית. תהליך זה לא מתקיים במסגרת פורום אינרטני ולא יתכן בשלט רחוק. גם הקשר הנוצר בין רופא לחולה - קשר של אימון מצד אחד, והקשבה ואמפתיה מן הצד השני לא אפשרי כאשר נמנע מגע ישיר והנוגעים בדבר מסתתרים מאחורי זהות מעורפלת כמקובל ברשת. יחד עם זאת, אני רואה פעם אחר פעם שאלות אשר הייתי מצפה שיוצגו במישרין לרופא המטפל ובמקום זאת (ואולי בנוסף ובמקביל) הן מופנות אלי. על מה מעידה התופעה הזו? מן הסתם על התרבות המקובלת כיום בה התקשורת בין בני אדם קורית בין מסך למקלדת במקום פנים אל פנים. עם זאת - יתכן שהמצב הקיים המשתקף מהרושם שלי בפורום הוא של אי אמון וחשש מהרופא. חוששים להציג לו שאלות, לא מספיקים במסגרת הזמן הקצר שיש לשאול הכל, ואולי לא מקבלים די הסבר ויחס. גם זה חלק מתהליך תיעוש הרפואה בה חלק ניכר מהמפגש רופא חולה מתבזבז על הממשק רופא מחשב. מכל מקום זו אפשרות המאירה באור בעייתי את מצב הרפואה בישראל ואולי בכלל. אין לי מסקנות מעשיות מעיון זה, אך רציתי לשתף אתכם בתחושותי. אני עדיין מאמין שרפואה אמיתית איננה נעשית בתיווך אלקטרוני מרחוק. חלק מהתשובות להן אני עונה ביתר פירוט נוגעות להעברת מידע אינפורמטיבי, החלק האחר הנוגע יותר לשיקול רפואי והחלטות או המלצות - באמת שלא ניתן לבצע דרך פורום וגולשי היקרים - תצטרכו בהחלט להשיג שירות זה מן הרופא המטפל בכם. כל טוב ושבוע טוב. ד.ל.

03/07/2011 | 00:35 | מאת: אלון

דן שלום, אני יכול להגיב על מה שכתבת מנקודת המבט שלי... אני השתתפתי בפורום לאחרונה, לאחר שאובחנתי בסרטן ערמונית. מצאתי את עצמי כאן שואל שאלות, וקורא שאלות ותשובות של אחרים מהסיבות הבאות: 1. המפגש עם האורולוג אינו מיידי, ולכן אם יש לי כרגע שאלה, ניתן הרבה יותר מהר לקבל כאן תשובה ממספר סיבות: א. האינטרנט מאוד נגיש ב. זמני התגובה המאוד קצרים שלך ג. המקצועיות והפירוט של התשובות שלך ד. ההרגשה שניתן לסמוך את הדעה שלך מסיבות אלה מקבלים ממך תשובה יותר מהר, וכמובן במפגש עם האורולוג ניתן לקבל גם את חוות דעתו. 2. לפעמים האורולוג של קופת החולים אינו מספיק מומחה. לצערי, יש הרבה אורולוגים מאוד מבוגרים שכנראה לא כל כך מעודכנים בנעשה בשנים האחרונות, ולכן לא ניתן לסמוך עליהם כל כך. אתה לעומת זאת נמצא בחוד החנית של התחום. 3. יש תחושת הזדהות עם אנשים אחרים באינטרנט. הרגשה שאתה לא לבד. 4. בפורום הזה אני מרגיש שאתה כמו "חבר" שעוזר לעבור את הדרך למרות שאינני מכיר אותך... 5. מה שאמרת לגבי הזמן הקצר עם האורולוג הוא נכון מאוד. האורולוגים גם בפגישות שבהם הם מקבלים תשלום של כ 1000 ש"ח לא משקיעים מספיק זמן בחולה כי הם ממהרים לחולה הבא שממתין. קשה לשאול את כל השאלות בלחץ של זמן. קשה לעכל הכל. ולרוב, לאחר הפגישה עם האורולוג, בבית מתעוררות שאלות נוספות, והכי נוח לשאול אותן כאן מאשר לחכות לתור הבא לאורולוג... 6. זה לא מחליף מפגש רופא-חולה. אני למשל לא רואה את זה ככה. אני רואה את הפורום בתור קבלת עוד מידע, עוד חוות דעת. את ההחלטה הסופית על הטיפול מקבלים לאחר מספיק מידע ומן הסתם גם התייעצות במציאות עם אורולוג אחד לפחות. אני חייב לומר שאני די נפעם מהיכולת שלך לשלב את ההשקעה בפורום יחד עם שאר העבודה המרובה שיש לך. אני בטוח שזה נורא קשה... וגם ברור שבאמת אכפת לך מהתשובות הענייניות והמפורטות שלך גם בשעות הקטנות של הלילה... אז שוב - לגבי מה שאמרת שהפורום הזה לא מחליף מפגש רופא-חולה, אז לגבי לפחות זה מובן מאליו. לא ניתן להעביר את כל המצב הבריאותי שלי על גבי הפורום, ולכן התשובות שמתקבלות ממך מתבססות על מידע חלקי לרוב. אבל גם זה נותן הרבה מידע וכיווני מחשבה, ובהחלט נלקח בחשבון בקבלת החלטות. לי עזרת מאוד בתקופה האחרונה ואני מודע לך מקרב לב.

03/07/2011 | 00:40 | מאת: אלון

מצטער על שגיאות הכתיב.. לא מתאים לי. כנראה עקב השעה המאוחרת וחוסר השינה... לילה טוב

03/07/2011 | 15:14 | מאת: אור

שלום ד"ר דן בהמשך לכתבה שלך רציתי להגיב, אכן קיימת בעיית אימון בן הרופא למטופל, אתה מגיע לרופא אתה מצפה ממנו שיקשיב לבעייה שלך ולכאב. אתה לא מצפה ממנו שירד על החולה שלו במילים שהחולה אינו מספיק חזק או שהוא מגיב בצורה בעייתית, כל חולה וסף הכאב שלו מתבטא בצורה אחרת. יש לציין כי היום הרופאים אינם מתיחסים למטופלים שלהם כמו שצריך חסר יחס אנוש אתה יוצאה מהחדר לו, הרופא לא מעיינן אותו מה קורה איתך (אני מבינה שיש הרבה חולים אבל!). בשביל להגיע היום לרופא מקצועי צריך להמתין חודש לטור, לכן אנו פונים לפורום על מנת לקבל תשובות הבהרה עד שהתור מיגע. הלווי שהיו הרבה רופאים כמוך עם סבלנות , כל הרופאים צריכים לקבל דוגמא ממך. תודה על הכל בהצלחה.

02/07/2011 | 18:42 | מאת: שלום

שלום ד"ר ליבוביץ, שאלה לא כל כך קשורה, אבל אשמח לשמוע את תשובתך.. האם אתה מכיר רופאים מגמגמים, ובפרט רופאים בכירים ומנתחים מגמגמים? ועד כמה לדעתך גמגום יכול להפריע הקריירה של רופא? תודה רבה !!

02/07/2011 | 20:46 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא מצליח לזכור מישהו. גמגום מפריע לתקשורת בינאישית ו"צובע" את הלוקה בו בסטיגמה חברתית קשה. יש לזכור בכל זאת שאין זו לקות של אינטלגנציה. לכן, מצד אחד - חייו של כל מגמגם קשים יותר (ללא קשר לעיסוקו) ולרוב אדם אינטליגנטי מתמודד ביתר הצלחה עם הקשיים. מקווה שזה עונה לך

01/07/2011 | 09:18 | מאת: אלכס

דר' ליבוביץ שלום רב. שבועים לאחר ביצוע ביופסיה של הערמונית חזרתי שוב לקיים יחסי מין ועדיין יש דימום קל. שאלתי האם לעשות עוד פסק זמן? האם יש בזה סיכון? או אולי הדימום טבעי ויפסק בקרוב? אודה לתשובתך.

02/07/2011 | 09:23 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

דימום בכלל ודימום בזרע בפרט הוא תופעת לוואי ידועה ונפוצה לאחר ביופסיית ערמונית. אין כל סיכון בזה ומלבד העניין האסטטי אין לזה כל חשיבות. לעתים קרובות הדימום נמשך מספר חודשים ובמקרים מסויימים אף שנה ויותר. אני לא רואה סיבה להגביל את הפעילות המינית שלך.

03/07/2011 | 07:29 | מאת: אלכס

עכשיו אני רגוע.

30/06/2011 | 22:15 | מאת: אהרון

בן 63 בבדיקה אחרונה PSA 4.2 לפני שנה 1.3 בבדיקת שתן לכללית נמצאו 250 לויקוציטים. האם יתכן כי העליה מקורה בדלקת הערמונית? היתה לי דלקת חריפה לפני מספר שנים.האם רצוי לקחת אנטיביוטיקה במצב כזה ואם כן לאיזה פרק זמן גם לאור העבר שלי.כמה זמן מסיום האנטיביוטיקה כדא לחזור על הPSA כדי לבדוק האם העליה בPSA היא כתוצאה מהדלקת. יש לי תור לאורולוג רק בעודהחודש וחצי והייתי רוצה לטפל קודם ולהגיע לאורולוג עם תוצאות לאחא טיפול האם יש צורך או חשיבות בבצוע אולטרסאונד דרכי שתן תודה אני קצת לחוץ מהקפיצה בPSA

02/07/2011 | 09:21 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אתה שואל המון דברים אז ננסה קצת לעשות סדר: א. על השאלה האם יתכן - התשובה היא כן. אם תחשוב על זה תמצא שיש מעט מאוד דברים שהם בחזקת "לא יתכן". ואם זה יתכן האם זה מוכיח שהיתה לך דלקת? ב.האם רצוי לקחת אנטיביוטיקה במצב זה? לא ברור מהו המצב עדיין ולכן לא ניתן לענות על השאלה. אם אתה שואל אותי "האם יתכן שאתה - ד"ר ליבוביץ תעשה אבחנה דרך האינטרנט? אומר לך יתכן אך לא רצוי. עדיין אין תחליף למפגש רופא חולה ג. אתה רוצה להגיע לרופא לאחר הטיפול. זה לא נשמע לך קצת סדר הפוך? ד. אתה לחוץ מעליית ה PSA - את זה אני מבין ומקבל, אבל עליך לדעת שלא כל עליית PSA מבטאת סרטן.

30/06/2011 | 17:26 | מאת: מיכל

שלום מספר שאלות בעלי עבר ניתוח רדיקאלי של הערמונית הגליסון היה 4+4=8 לאחר שנתיים החלה עליה של psa ,כיום 3 שנים אחרי הערך 0.3 הומלץ טיפול משולב של הקרנות+הורמונים ברצוני לדעת מה הסיכונים בטיפול כזה ומה סיכויי ההחלמה תודה

02/07/2011 | 09:17 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

תופעות הלוואי במקרה זה משולבות. הקרינה יכולה לגרום לעייפות, אי נוחות באגן ושילשול בשלב הראשון. בהמשך כעבור חודשים או שנים עלולה להתבטא פגיעה ברקטום או בכיס השתן המבטאת באירועי דמם חוזרים אם כי הסבירות לכך היא כ 10%. ירידה בתפקוד המיני והיצרות בשופכה אפשריים גם כן. הטיפול ההורמונלי גורם לאובדן החשק והיכולת המינית, וכאשר ניתן לאורך זמן יכול להביא לגלי חום, השמנה מרכזית, הגדלת שדיים וכאב בשדיים והחלשות עצמות. יכולים להיות גם שינויים במצב הרוח. צריך לומר עוד דבר, בעוד שהשילוב של הורמונים וקרינה מקובל והוכח בעיקר בגליסון 8 ומעלה כאשר הטיפול ניתן כטיפול ראשוני, אין בספרות בדל הוכחה על התפקיד של טיפול הורמונלי כאשר הטיפול הקררינתי ניתן כטיפול הצלתי לאחר ניתוח. זה אולי נשמע הגיוני לתת אך לא כל מה שנשמע הגיוני ולא נבדק כלל הוא בהכרח נכון. הסבירות לריפוי משתנה לפי נתוני החולה אך נעה סביב 50%

02/07/2011 | 11:59 | מאת: מיכל

תודה לתשובתך המהירה. אבקש אם אפשר הסבר למשפט שכתבת הסבירות לריפוי משתנה לפי נתוני החולה אך נעה סביב 50% לאילו נתונים הכוונה ומה הסיכויים.להחלמה תודה

02/07/2011 | 20:50 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

סיכויי הצלחה קשורים באופן הדוק למאפייני המחלה: מהי רמת ה PSA אליה הגיע החולה טרם שהוחל בטיפול. מה היתה דרגת הגליסון בפרפרט מן הניתוח, האם היו שוליים כירורגיים חיוביים, האם היתה חדירת הסרטן לשלפוחיות הזרע או לקשרי לימפה ועוד. גם המושג סבירות ריפוי - כמו כל הסתברות אחרת מושגים אלה עוסקים מדגמים או אוכלוסיות ואין להן ערך לחולה הבודד. גם אם יש 50% סיכויים להבריא מן הסרטן החולה האינדיווידואלי יבריא או שלא יבריא.

29/06/2011 | 21:37 | מאת: איתי

שלום! האם מוצר מזון שעמד מס' שעות בסמיכות לחזית המיקרוגל סופג קרינה ועלול לגרום נזק בריאותי, ואולי פגיעה באיכות הזרע, למי שאוכל אותו? והאם יש הבדל מבחינה זו בין מוצר שארוז בשקית/אריזת קרטון (כגון קורנפלקס, ופלים וכו') לבין מוצר מזון חשוף (פרי כמו תפוח למשל)? תודה מראש.

02/07/2011 | 09:12 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

כמה הערות לי: א. אינני מומחה למכשירי מיקרוגל - בכל אופן לא מומחה גדול ממך השואל ב. אני מניח ומקווה כמו כל עם ישראל שהמכשירים עוברים בדיקות בטיחות וקייים בארץ מכון תקנים המגדיר מה מותר ומה לא ג. אינני בטוח שאני מבין לעומק את דאגתך. מזון הנחשף לקרינה מתחמם. הוא לא הופך לרדיואקטיבי ולא מקרין. מה בין זה לבין איכות הזרע?

ד"ר ליבוביץ', יש לי צריבה באזור האשכים ובבסיס של הפין. עברתי לא מזמן ניתוח רדיקלי להסרת ערמונית עקב סרטן ערמונית. האם זאת תופעה מוכרת לאחר הניתוח שעברתי? או שזה קשור למשהו אחר? תודה ד"ר

02/07/2011 | 09:09 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

זו לא תלונה שגרתית. בכל תלונה לאחר ניתוח יש צורך להבחין בין מצב החלמה שתיד כרוך באי נעימות ובשיפור הדרגתי ולבין בעיה. אני לא בטוח לאיזו משתי הקטגוריות שייכת תלונתך. מה אומר על כך המנתח שלך?

02/07/2011 | 12:33 | מאת: ירון

המנתח אומר שזה תקין וקשור לניתוח ושאין צורך לעשות כלום. הניתוח היה לפני כחודש, והצריבה נמשכה בערך יומיים ועברה. כדי להרגיע את עצמי רציתי לשמוע את אותו הדבר ממך, אבל אתה אומר שזאת לא תלונה שגרתית... ממה זה יכול לנבוע? (לא היה לי משהו כזה לפני הניתוח..) בנוסף, היום הייתה לי סחרחורת פתאומית ממש חזקה. מעולם לא היה לי דבר כזה בעבר לפני הניתוח... האם זה גם יכול להיות קשור לניתוח? מה המלצתך? אני אוכל לראות אורולוג רק בעוד כשבוע-שבועיים, ולכן רציתי לדעת אם זה משהו שיכול לחכות, אם יש לך רעיון ממה זה נובע והאם קשור לניתוח, ומה עצתך? תודה רבה ד"ר ליבוביץ.

29/06/2011 | 18:50 | מאת: בני

ד"ר שלום, אני בן 28, ומזה כבר כמה שנים סובל מדליפת שתן מספר שניות עד דקה לאחר השתנה. כלומר, אני משתין עד שזה נגמר, ואז כשאני מחזיר את התחתונים ויוצא מהשירותים, יש לי דליפת שתן שממש מרטיבה את התחתונים. זה קורה שניות מעטות אחרי שאני יוצא מהשירותים או עד דקה אחרי.. זה כבר כמה שנים ככה, והתביישתי ללכת לאורולוג, ומזה זמן רב אני שם נייר טואלט בתחתון לפני שאני יוצא כדי לספוג את השתן... אני די מתבייש מהעניין. האם תוכל לומר לי מהן הסיבות האפשריות לתופעה כזאת? האם זה יכול להיגרם מדלקת? האם זה יכול להיגרם מערמונית מוגדלת? האם ערמונית מוגדלת זה דבר אפשרי בגילי? אני יודע שזה לא תחליף לבדיקה אצל אורולוג, אבל בכל זאת אשמח לכל מידע שתיתן לי. תודה רבה !!

02/07/2011 | 09:07 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

קשה לי לדעת בדיוק את הסיבה. בצעירים כמוך עם תופעה המנשכת כבר שנים יש להביא בחשבון גם מום מולד במערכת השתן. אתה כבר מבין את ההמשך - צריך ללכת להיבדק. אנא ממך, תתגבר על על אי נוחות או הבושה. ראוי להתבייש שדבר לא טוב או לא מוסרי שעשית. אינני רואה דבר כזה כאן. יש לך בעיה ולשם כך יש אנשי מקצוע.

29/06/2011 | 15:18 | מאת: דרור

שלום רב האם דלקת בערמונית מוגדלת גורמת לpsa לעלות עוד קצת או שאין קשר?

29/06/2011 | 18:42 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

כל תהליך דלקתי בערמונית ובדרכי השתן עלול לגרום לעליה ברמת ה PSA. לכן, לא כדאי לבדוק PSA בזמן דלקת כי זה יעורר פעמון אזעקה מיותר

לקריאה נוספת והעמקה
29/06/2011 | 00:33 | מאת: תודה

דן, תודה רבה על ההשקעה והסלבנות לשואלים בפורום, ואני ביניהם... לילה טוב

29/06/2011 | 11:11 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

גם לכם

28/06/2011 | 15:27 | מאת: דוד

שלום ד"ר, תודה רבה על התשובה המהירה. רציתי לחזור על השאלה - האם נתקלת במקרה כזה של גליסון גבוה, PSA נמוך, שום אבחנה בבדיקות דימות, וכן דגימה אחת מתוך 12 עם גידול. איך כלל הנתונים האלה מסתדרים? הגליסון 10 לא מסתדר עם כל השאר.. לכן אני לא מבין. את הביופסיה כבר לקחתי לפתולוג שני שגם אמר גליסון 10. ולגבי M.R.I התכוונתי לאנדורקטלי בתל השומר. ושכחתי לציין שאני בן 65

28/06/2011 | 16:30 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

נתקלתי בצירוף כזה או דומה של נתונים. לעיתים סרטן מאוד אגרסיבי ובעל דרגת התמיינות נמוכה של התאים לא מפריש הרבה PSA מה שחשוב לי להדגיש הוא שלדעתי צריך להניח לספק בדבר האבחנה בעיקר אם הביופסיה עברה רוויזיה נוספת. גם אם בהמשך יתברר שזה לא גליסון 10 אלא גליסון 7 וכד'. מאוד לא סביר שבסופו של יום יתברר שאין כלל סרטן בבלוטה. אני אישית נוטה להמשיץ לכיוון כירורגי באנשים צעירים בני גילך ובלבד שאתה במצב גופני ובריאותי בו ניתוח הוא בחירה סבירה

28/06/2011 | 14:34 | מאת: מירב

שלום רב אבי בן 77 עבר ניתוח להסרת פוליפ שהסתבר שהסתיר מאחורי גידול בדופן שריר שלפוחית השתן (דופן ימנית) האורולוג המליץ על טיפול כימי קל וניתוח לכריתת השלפוחית T2 G3. אבי מסרב (ניתן להבין) לבצע ניתוח כזה , האם קיימת חלופה אחרת? , האם קימים טיפולים נסיוניים אצלכם שאולי הוא עומד בקריטריונים? - תודה

28/06/2011 | 15:04 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך מירב. ממכתבך עולה כי לאביך סרטן כיס השתן שחדר לדופן השריר. אם אלה הנתונים צריך קודם כל לבצע בדיקות CT בפרוטוקול שנקרא CTU ו CT בית חזה כדי לראות אם המחלה כבר התפשטה חלילה. אם אין עדות לפיזור הטיפול הנכון ביותר והיעיל ביותר עם הסיכוי הטוב ביותר להציל את החיים ולשמור על איכותם הוא כריתת כיס שתן רדיקלית. אני לא מבין מהו טיפול כימוטראפי "קל", ומהנתונים שמסרת אין די כדי להצדיק או לשלול טיפול כזה. חלופות לכריתת כיס שתן רדיקלית כמעט ואין. קיימת אסכולה של "שימור כיס שתן". מדובר בכריתה מירבית של הגידול מבפנים משולבת בטיפול אונקולוגי של קרינה וכימותראפיה. הסגרות הגדולות בעולם בתחום זה מראות סבירות של כ 30% של צורך בכריתת כיס שתן בהמשך בשל הישנות והתקדמות המחלה, על פגיעה של ממש באיכות החיים בקרב חלק מהחולים ועל התקדמות לגרורות למרות הטיפול בחלק אחר. במקרים אחרים נדירים יחסית ניתן להסתפק בכריתה מקומית בלבד בין אם ע"י כריתת כיס שתן חלקית או כריתה דרך השופכה בלבד (יש 3 מאמרים כאלה שאחד מהם אני כתבתי). עם זאת צריך להבין שאלה דרכים עקלקלות שסיכון של ממש לחיים בצידן ולא מתאימות אלא למקצת החולים.

28/06/2011 | 13:55 | מאת: דוד

ד"ר ליבוביץ', הייתי רוצה לקבל את עצתך לגבי מצבי: לפני חודש אובחנתי עם סרטן ערמונית. ביופסיה גליסון 10 ב 1 מתוך 12 דגימות. PSA עולה לאט ב 5 שנים אחרונות, בדיקה אחרונה 8.7. ערמונית 98 גרם. כל בדיקות הדימות שליליות: מיפוי עצמות, אולטראסאונד, אם אר איי, צילום חזה. ערך FREE PSA הוא 21.5%. - מכיוון שמצאו רק בדגימה אחת מתוך 12 גידול, האם ייתכן שיש טעות בביופסיה? שני פתולוגים הסתכלו ואמרו גליסון 10, אבל השאלה אם זיהוי בדגימה אחת זה מספיק וודאי. - איך זה הגיוני שיש לי גליסון 10 ומצאו רק דגימה אחת מתוך 12?? קראתי שגליסון 10 הוא הכי אגרסיבי וכאשר מגלים אותו הגידול כבר ככל הנראה התפשט מחוץ לערמונית. אבל לא זיהו כלום בבדיקות הדימות. - האם אתה ממליץ על ביופסיה חוזרת? או לבצע ניתוח הכי מוקדם שאפשר? או אולי עצה אחרת? - אולי יש לך תובנות כלשהן מהמקרה שלי? נתקלת במקרה כזה של גיסול אגרסיבי עם PSA נמוך ובלי זיהוי בבדיקות דימות? מה הייתה התוצאה של מקרים כאלה?? אני מאוד בלחץ בשבועות האחרונים ואשמח לכל פיסת מידע שתיתן לי. מודה לך מקרב לב, דוד

28/06/2011 | 14:59 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך, אבחנה של קרצינומה גליסון 10 היא בשורה לא קלה. מדובר אכן בגידול אגרסיבי אשר בדרך כלל פרץ כבר בעת האבחנה מחוץ לערמונית. זה בדרך כלל אבל יש חריגים (לעתים נדירות). על האפשרות של טעות בביופסיה אין הרבה מה לומר. עקרונית טעות היא דבר אפשרי אך לא סביר. אם הפתולוגים כותבים בצורה מחייבת שיש גידול סביר להניח שישנו. ניתן אם תרצה לקחת את הסליידים של הבדיקה ולהביא את הביופסיה לחוות דעת נוספת של פתולוג אחר בלתי תלוי אך זה די נדיר שבנתונים אלה יגידו - אין סרטן בבדיקה. אתה מציין שה PSA לא גבוה ושבדיקות הדימות מיפוי CT ו MRI (איזה MRI?) תקינות כלומר ללא גרורות. תוצאות אלה מעודדות אם כי זו איננה שלילה באופן אבסולוטי של גרורות אלא רק שלא מצאו אותן. אם אכן אין גרורות - לא מאוד שכיח במצבך למרבה הצער אבל בהחלט אפשרי - יש כאן סיכוי אמיתי לרפא את הסרטן. במצב כזה טיפול כגון ניתוח רדיקלי בהחלט בא בחשבון אם כי יש שיעדיפו לטפל בקרינה והורמונים. קשה לכוון אותך בין שתי אפשרויות אלה מבעד למסך המחשב... אני מקווה שעודדתי אותך קצת וכוונתי. ד.ל.

לקריאה נוספת והעמקה
28/06/2011 | 03:09 | מאת: אלון

שלום קראתי שבצלקת אין אברי חישה מה בדיוק הדבר אומר? והאם איזור הצלקת מהברית מילה חסרים בו איזשהם עצבים או רגישות הנה הטענה של המנתח אותה קראתי "באזור הצלקת יש קצות עצבים חופשיים אך לא אברי חישה. כלומר יש תחושת חום קור כאב ומגע אבל אין את רצפטורי הלחץ" להתייחסותכם אודה.

28/06/2011 | 14:53 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא מבין על מה מדובר. בישראל חלק גדול מהגברים עבר ברית מילה ויש להם תחושה טובה מאוד בפין...

27/06/2011 | 22:17 | מאת: יורי תרה

האם תוכל להמליץ לי על איזשהם תרגילים שיכולים להחזיר לי את השליטה על השתן? תודה!!!!!!!!

28/06/2011 | 02:55 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

קיימים תרגילים והדרך הטובה ביותר להתעסק בזה איננה דרך האינטרנט אלא במכון לפיזיותראפיה. התועלת בתרגילים קיימת אך כנראה לא מאוד גדולה. והזמן עושה את שלו בעניין זה

27/06/2011 | 22:14 | מאת: יורי תרה

ד"ר ליבוביץ', עברתי כריתה רדיקלית עקב סרטן ערמונית גליסון 9. בוצע שימור עצבים. אני כרגע חודש אחרי הניתוח, ועדיין עם בעיות בשתן. הסימפטומים: כשאני יושב/שוכב - לא יוצא שתן. כשאני קם מישיבה, דולף לי שתן. מדי פעם אני מרגיש שאני צריך להשתין, הולך לשירותים ואז השתן יוצא מבלי מאמץ. תוכל בבקשה לומר לי האם סימפטומים אלה תקינים? האם הבעיה היא בסוגר החיצוני של השלפוחית? או שהבעיה היא בשופכה? ושאלה לגבי אופן הכריתה של הערמונית מהשופכה, ושלפוחית השתן: האם בניתוח חותכים את שלפוחית השתן? ומהם פיות השופכנים? תודה רבה דן

28/06/2011 | 02:53 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

נא ראה תשובותי בין השורות שלך: עברתי כריתה רדיקלית עקב סרטן ערמונית גליסון 9. בוצע שימור עצבים. אני כרגע חודש אחרי הניתוח, ועדיין עם בעיות בשתן. הסימפטומים: כשאני יושב/שוכב - לא יוצא שתן. כשאני קם מישיבה, דולף לי שתן. מדי פעם אני מרגיש שאני צריך להשתין, הולך לשירותים ואז השתן יוצא מבלי מאמץ. תוכל בבקשה לומר לי האם סימפטומים אלה תקינים? לא תקינים אבל בהחלט שכיחים וסבירים חודש לאחר הניתוח. האם הבעיה היא בסוגר החיצוני של השלפוחית? או שהבעיה היא בשופכה? קשה לדעת וזה לא מאוד חשוב. בסופו של יום חשוב שתשלוט בשתן וזה צפוי להשתפר ברוב המקרים. ושאלה לגבי אופן הכריתה של הערמונית מהשופכה, ושלפוחית השתן: האם בניתוח חותכים את שלפוחית השתן? לפעמים הפרדת הערמונית מצוואר כיס השתן כרוך בכריתה של חלק מצוואר כיס השתן ומהם פיות השופכנים? אלה החיבורים בין השופכנים לכיס השתן

27/06/2011 | 19:24 | מאת: בוני

ד"ר שלום, אני מבין שלאחר ניתוח פתוח לכריתת ערמונית יש קושי בשליטה על השתן. ואני מבין שרמת הקושי משתנה מאדם לאדם. אני גם מבין שזה קשור לכך שבמהלך הניתוח חותכים את שלפוחית השתן ולאחר מכן תופרים מחדש. מה שאני לא מבין ואשמח אם תוכל להסביר: 1. למה זה משתנה מאדם לאדם? 2. האם עבור אדם מסויים, הקושי בשתן לאחר הניתוח יכול להיות שונה משמעותית בין שני מנתחים שונים? כלומר - האם רמת הקושי מושפעת מכישורי המנתח? ואם כן, עד כמה יש לכך השפעה? 3. אני מבין שרשמת הקושי משתנה משמעותית מאדם לאדם - יש כאלה שלאחר יום-יומיים מהוצאת קטטר צריכים רק פדים, ויש כאלה שצריכים חיתול. למה זה כל כך שונה???

27/06/2011 | 20:50 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אם אתה מדבר על כריתת ערמונית פתוחה עקב הגדלה טבה (רגילה) ולא כריתה רדיקלית עקב סרטן - דליפת שתן לרוב איננה מהווה בעיה. גם אם כן מדובר בעיקר בתקופה הראשונה לאחר ניתוח וזו בעיה שמסתדרת לבד תוך כמה זמן. למה יש הבדל בין בני אדם שונים? למה שלא יהיה הבדל. אנו שונים זה מזה בגובה, בצבע השיער והעור, בכוח הפיסי, במנת המשכל ובכושר הגופני למה לא נהיה שונים בכל עניין - זו לא הפתעה. כל אחד מחלים מעט אחרת.

27/06/2011 | 20:54 | מאת: בוני

אני מתכוון לכריתה רדיקלית בעקבות סרטן ערמונית. ואני בעיקר מתעניין במשמעות של כישורי המנתח - עד כמה הם משפיעים, ואם תוכל אפילו לרדת לפרטי הניתוח עצמו כדי להסביר מה מנתח "כשרוני" יודע לעשות שמנתח "זוטר" לא יודע בהקשר של פגיעה בתפקוד שתן... תודה רבה

שלום האם אפשר לדעת מה משמעות הנתונים הבאים slope log psa months-0.10 6.97 doubling time velocity 0.01 1.19 slope log psa years 0.58 years doubling time velocity 0.08 ,usv

27/06/2011 | 16:17 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

ככלל אלה נתונים המתארים שינויים בקצב עליית ה PSA על ציר הזמן או בז'רגון שלנו הקינטיקה של PSA. צריך דעת מהו ערך ה PSA הכולל כעת, ומה הית התוצאה ההסיטולוגית בניתוח וכן חשובה מאוד הבדיקה הגופנית. בקיצור - תהה משמעות הנתונים אשר תהה - רצוי להגיע עימם לאורולוג.

27/06/2011 | 14:49 | מאת: רוני ליבוביץ

ד"ר שלום אני בן 60 ובזמן האחרון יש לי בעיה במתן שתן

27/06/2011 | 16:14 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מהי שאלתך?

27/06/2011 | 14:48 | מאת: מיכל

27/06/2011 | 16:17 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

27/06/2011 | 00:40 | מאת: קובי

שלום ד''ר , אני בן 17 ואני מאונן מגיל 12 כמעט כל יום האם יכול להגרם נזק ? בבדיקת שתן נמצא ליקוציטים גבוהים בשתן האם זה מסוכן ?

27/06/2011 | 01:34 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

התשובה לשאלה הראשונה היא - לא לא מסוכן ורוב הנוער עוסק בזה. לשאלה השניה - העניין מחייב בדיקה אצל אורולוג

26/06/2011 | 09:47 | מאת: אור

שבוע טוב לאחרונה עברתי ריסוק חוץ גופי לאבן בגודל 1.3 ס"מ הריסוק עבר בהצלחה לפי מס' האבנים שירדו. השאלה שלי כל כמה זמן אני אמורה להיות בביקורת על מנת לבדוק שאין אבנים חדשים. אני ידועה עם רקע מחלת האנים עברתי במשך מס' שנים כ-6 ריסוקים בדרכים שונים. אשמח לקבל תשובה תודה מראש.

26/06/2011 | 11:18 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מחלת אבנים מתאפיינת בנטיה חוזרת לייצר אבנים משך השנים ולכן זה שריסקו והוציאו או ניקו בכל דרך אחרת את המערכת שלך אינו מבטיח שלא תהיה הישנות. רצוי לכן להיות במעקב צמוד של אולורוג למשך מספר שנים לפחות לפני שקובעים ש"הכל בסדר". כמו כן דרוש בירור מטבולי הכוונה לבדיקות מעבדה בכדי לאתר את הפגם שהביא להיווצרות אבנים מתכתחילה.

26/06/2011 | 12:20 | מאת: אור

תודה רבה על התשובה המהירה

25/06/2011 | 18:07 | מאת: נאש

לבעלי נמצא סרטן בערמונית והרופא שבדק אתו המליץ מידית על ניתוח ובחו"ל, עקב הנסיון הרב שיש בחול לעומת בארץ. מבדיקה עם הביטוחים נאמר לנו שעלינו להביא המלצה על ידי רופא , הממליץ כי ניתוחים בחול בעלי סיכויי החלמה מלאה רבים יותר מבארץ. שאלתי, למי עלי לפנות בכדי לקבל המלצה כזו? מה הסיכוי שאקבל המלצה כזו?

25/06/2011 | 19:53 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אינני יודע למי לפנות על מנת לקבל המלצה כזו אבל עם כל הכבוד ההמלצה שקיבלתם בעניין זה איננה אחראית ואינה מוצדקת בעיני. כריתת ערמונית רדיקלית נערכת בישראל כבר קרוב ל 3 עשורים ויש כבר מומחים רבים מאוד העוסקים בכך ביום יום. אילו היה ממש במהלצה שקיבלתם זה היה פוסל מבחינת אתיקה רבים וטובים העושים זאת באופן יומיומי (ובאיכות שאינה שונה ולעיתים אף עולה על הנעשה בחו"ל), כי אסור לו לרופא להציע לחולה פיתרון שהוא פחות מהטוב ביותר.

26/06/2011 | 00:50 | מאת: נאש

מקריאת ההתכתבות בפורומים בנושא הבנתי שניתוח רובוט נמצא בארץ שנתיים בלבד, ושהוצאת הערמונית כשלעצמה אינה בעייתי אך פגיעות נלוות יכולות לפגוע במערכות השונות שיכולות להעביר גבר בן 50 עובד ספורטאי ופעיל בכל התחומים לעולם הגריאטריה. ולצערי ממספר קטן מאוד של מנותחים בארץ קיבלתי את ההלצה החמה לנתח בחול. אני בהחלט מבינה את המקום של האתיקה ושל הנאמנות המקצועית, אך בקהילה הרפואית בארץ הוא רק סטטיסטיקה אך בביתינו זה 100% שיש לנו. הסטטיסטיקה ממה שקראתי מדברת על עשרות בודדות של ניתוחים לרופא בארץ לעומת מאות עד אלפים בחו"ל. האם תוכל לתת לי מידע על הניתוח עצמו? זמן אישפוז, התאוששות, אילו פגיעות? כיצד מטפלים בהם?

22/06/2011 | 15:37 | מאת: בילירובין

ד"ר ליבוביץ', קיימת גם אפשרות, שאינני יודע את סבירותה, שהייתה טעות ברישום דגימות הביופסיה, והיה בעצם בלבול בין שני אנשים שונים (דגימות של X נרשמו כדגימות של Y ולהיפך). כיצד ניתן לשלול מקרה כזה בביופסיה שנלחקה בבי"ח ציבורי? תודה

23/06/2011 | 12:58 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

גם האפשרות הזו קיימת משום שטעויות אנוש קיימות בכל מקום בו בני אדם עובדים. אינני יודע את שכיחות התופעה אך לדעתי מדובר במצב נדיר. ננקטות פעולות רבות כדי למנוע זאת מחינת סימון מבחנות הביופסיה והטפסים הנלווים והקפדה על נהלי זיהוי מחמירים אבל אין אף מערכת המעניקה 100% בטיחות מפני טעות. מרגע שחומר הביופסיה נלקח מגופו של האדם והושם במבחנה אין דרך (כמעט) לזהות ממי נלקחה. במילים אחרות אם דגימת ביופסיה של חולה א' הושמה במבחנה המסומנת במדבקה של חולה ב' - אין דרך לזהות שהדגימה נלקחה מהאדם הלא נכון.

23/06/2011 | 16:24 | מאת: בילירובין

אין אפשרות לבצע בדיקת DNA? במחקרים שקראתי הצליחו לבדוק התאמה

22/06/2011 | 12:12 | מאת: עמוס

שלום ד"ר, איך אוספים נתונים למחקרים בנוגע לסרטן ערמונית בארץ? הכי ניתוחים למשל מבוצעים בבתי חולים שונים. אפילו טיפול בבנאדם אחד נע בין כמה בתי חולים (אחד לניתוח, אחד להקרנות וכו') וכמו-כן ייתכן שבנאדם עובר בין מספר אורולוגים, ואח"כ לאונקולוגים כך שאין בנאדם אחד שיודע הכל... כיצד בד"כ נאגר המידע שמשמש למחקרים? האם כל אורולוג "מדווח" למאגר כלשהו? אם יש משהו כזה, האם זה אנונימי או ששם החולה גם ידוע..? (מניח שיש איזושהי סודיות רפואית..) תודה

22/06/2011 | 12:53 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הסקרנות והשאלה במקומם. מחקר קליני נערך תחת בקרה (רגולציה) של המחוקק, ותחת כללי אתיקה מוגדרים היטב המקובלים כאמנה מחייבת בעולם המודרני תחת הכותרת GCP= good clinical practice. ה GCP מהווה הרחבה והתעמקות גדולה מאוד על בסיס אמנת הלסינקי אשר הגדירה לראשונה כללים מחייבים לגבי ניהול מחקר רפואי בבני אדם. לכן לפי החוק במדינת ישראל - כל חוקר המבקש לערוך מחקר בבני אדם (אפילו אם המחקר כרוך רק באיסוף נתונים מתיקים רפואיים חייב באישור הניתן ע"י מנהל בית החולים ובמקרים מסויימים מנכ"ל משרד הבריאות) כל מחקר מחייב שכל אדם הנכלל בו יקבל הסבר ויביע הסכמתו להיכלל במחקר בכתב. הסכמה זו מדעת כוללת את הבהרת העובדה שמדובר במחקר רפואי, החלופות הקליניות להשתתפות במחקר, התועלת והנזק האפשריים הצפויים למשתתף, והאפשרות לסגת מן המחקר בכל עת. כל מחקר קליני מחייב איסוף רישום ודיווח של תופעות לוואי ואירועים חריגים הקורים במהלכו גם אם לכאורה אין קשר בינם לנושא המחקר ויש עוד ועוד כללים והגבלות. תחת הגבלות אלה ותוך שקיפות מלאה (משום שכל מחקר מתפרסם באתר אינטרנט עולמי) ניתן לאסוף חומר מגיליונות רפואיים, לשתף פעולה בנושא זה עם חוקרים ומוסדות אחרים בארץ ובעולם, ואף לבצע מחקר התערבותי בו בחלק מהמטופלים עושים א ובחלק ב ומשווים תוצאות. ניהול המחקר נעשה תמיד באופן אשר יצמצם סיכון למשתתפים למינימום האפשרי ויגדיל הסיכוי לתועלת. בכל מחקר חל חיסיון מלא על פרטים מזהים של המשתתפים בו כולל בנושא של שתיוף והעברת מידע בין חוקרים. לכן המטופלים הנכללים מקבלים מספרי קוד במקום שמם או ת.ז. אני מציע לחפש ברשת מידע אודות כללי אתיקה במחקר, ועדות לניסויי אנוש ו GCP. שם תוכל לקבל פרטים נוספים.

22/06/2011 | 01:06 | מאת: בילירובין

ד"ר ליבוביץ' קראתי על מקרים שבהם ביופסיה לערמונית מגלה גידול ולעומת זאת פתולוגיה לאחר כריתת ערמונית אינה מגלה כלל גידול. ממה שקראתי - ביופסיה גילתה גידול גליסון 8, 3/12 דגימות. אף בדיקת הדמיה לא זיהתה גידול. PSA היה 9.6. 1. האם נתקלת במקרים כאלה? כיצד אתה מסביר זה? 2. מה יותר סביר - טעות בביופסיה או טעות בפתולוגיה אחרי כריתה? האם הגיוני לטעות בביופסיה בזיהוי גליסון 8? 3. האם ייתכן שבעצם האבחון היה שגוי? 4. כיצד ניתן בכלל לבדוק את כל הערמונית לאחר כריתה? הרי לא ניתן להסתכל על הכל תחת מיקרוסקופ, ואין שום בדיקת הדמיה מספיק טובה.... תודה רבה

22/06/2011 | 11:00 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מה שאתה מתאר הוא תרחיש מוכר ולא לגמרי נדיר. יתכן שקיים בכ 1% מניתוחי כריתת הערמונית. בדרך כלל מדובר בגליסון 6 ואני לא זוכר מקרה עם גליסון 8 אם כי אולי הבעיה היא בזיכרון שלי. לדעתי לא מדובר בטעות באיבחון הראשוני. בדרך כלל האבחנות נקבעות ע"י פתולוג מנוסה ולרוב ישנו פתולוג נוסף הבודק ומאשר את האבחנה באופן בלתי תלוי. כאשר האבחנה בשלב הביופסיה איננה וודאית הם נוטים לציין זאת ולכתוב במפורש שהממצאים אינם מספיקים כדי לקבוע וודאית אבחנה של סרטן הערמונית, ובמצב כזה המקובל הוא לחזור על הביופסיה ולא לנתח. לכן, סביר להניח שלא מדובר בטעות או שטעות באיבחון הראשוני מהוה רק נתח קטן ממקרים אלה. ככל הנראה ההסבר הוא בכך שהגידול הראשוני היה מיקרוסקופי, שנתגלה באופן אקראי (כלומר היתה הצדקה קלינית לביופסיה אך פגיעת המחט בנקודה הנכונה היא תוצאה של מקרה) ומה שנותר לאחר הביופסיה הוא כל כך קטן שלא מאתרים או לא מצליחים לקבוע היוותרות סרטן בבלוטה לאחר הניתוח. בוודאי שמצב כזה הוא טוב מבחינה אונקולוגית וקשור לסבירות גבוהה מאוד לריפוי המחלה. באופן עקרוני במרבית המקרים אין בודקים בפתולוגיה את כל בלוטת הערמונית אלא חותכים אותה באופן מסויים ובודקים מדגמית (ע"ע שיטת STANFORD). במקרים בהם לא מאותר גידול בדרך זו מקובל כן לחתוך את כל הערמונית סריאלית ולבדוק את כולה (whole mount technique) ועדיין לא נאתר גידול בחלק מהמקרים כאמור.

21/06/2011 | 23:21 | מאת: אחד

גדל תוך כשנתיים מ 45 גרם ל 51 גרם. כל פעם גודל קצת כבר כ 10 שנה. לא ממש מפריע, אני קם בלילה פעמיים. אני בן 65, ספורטיבי. מה זה אומר? מה אתה ממליץ דוקטור נכבד?

22/06/2011 | 10:53 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

זה אומר שתמשיך לחיות חיים טובים ולגדל את הערמונית גם הלאה.

21/06/2011 | 21:46 | מאת: ויקטור

דר ליבוביצ נכבד.תרופות שאני לוקח הם norvasc 5 mg simvastatin 5mg tevapirin 100mg cilaril 5mg normalol 25mg האם בלקיחת תרוםות אלה אני יכול לקחת levitra 20mg תודה לתשובתך

22/06/2011 | 10:52 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

כן בהחלט. מי שאסור לו לקחת לוויטרה או גם את שתי התרופות האחרות ממשפחה זו הם חולי לב המטופלים בניטריטים (לא אחת מהתרופות שציינת)

שלום בן 641/2 . בבדיקת דם שגרתית נמצא psa 2.9 ,(לפני שנה 2.2). הופנתי לביצוע fpsa ונמצא 12%.האם מומלץ לבצע ביופסיה?

22/06/2011 | 10:51 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא בהכרח, אך צריך לזכור שיש עוד נתונים עליהם מסתמכים כגון בדיקה רקטלית, הסטוריה משפחתית ועוד. אתה חייב להיבדק אצל אורולוג

21/06/2011 | 19:59 | מאת: עמרם

בבדיקת PSA השבוע יצא 1.9 . בשנה שעברה היה 1 וכך גם בשנים קודמות יותר. האם השינוי צריך להדאיג ? אני בן 60 תודה

22/06/2011 | 10:50 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא בהכרח, אך צריך לזכור שיש עוד פרמטרים הנלקחים בחשבון כמו תלונות, בדיקה רקטלית הסטוריה משפחתית ועוד. תקבל תשובה מהימנה יותר אם תיבדק אצל אורולוג

20/06/2011 | 13:26 | מאת: עידו

היי דן, האם תוכל בבקשה להעריך פי כמה קצב ההתפשטות של גליסון 9 גדול יותר מגליסון 6? האם יש מאמרים בנושא? תודה רבה

20/06/2011 | 14:32 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שאלתך מרתקת והיא נוגעת ללב הביולוגיה של סרטן בכלל. לא ידוע מספיק על קצב הגדילה של סרטן הערמונית מעבר לאמירה שהוא איטי. הוא איטי בהשוואה לגידולי סרטן של הריאה שם גידול יכול להכפיל עצמו תוך מספר שבועות או גידולים מסויימים באשך היכולים להכפיל עצמם תוך כ 21 יום. יש בוושאי שונות בין גליסון 6 לגליסון 9. כעיקרון מה שמאפיין תאים סרטניים הוא שילוב של שתי תכונות אשר במידה מסויימת האחת באה על חשבון השניה והן התמיינות וכושר חלוקה. כושר החלוקה יחד עם תמותה תאית (האמורה להיות קטנה בחלק מן הגידולים) קובע את קצב גדילת הגידול. ההתמיינות היא מדד של עד כמה התאים בוגרים ובשלים ודומים לרקמת המקור הבריאה. ככלל, ככל שדרגת ההתמיינות גבוהה יותר והתאים בשלים יותר ודומים יותר לתאים תקינים כך קצב התחלקותם פוחת. תאים מאוד פרימיטיביים ללא התמיינות הם המרכיב העיקרי בגידולים אגרסיביים אשר גדלים במהירות רבה. עניין נוסף הוא העובדה שקצב הגדילה איננו אחיד. הסרטן מתחיל להתוות זמן רב מאוד לפני שהוא ניתן לגילוי קליני. קרוב לודאי שכאשר גידול מכיל כבר כמאה אלף תאים הוא כבר לא יעבור נסיגה ספונטנית, וללא טיפול הוא עתיד לגדול, להתפזר לגרורות ולקטול את האדם. עם זאת לא ניתן לאתר גידול של מאה אלף תאים בשום צילום או בדיקה. גידול המכיל כעשרה מיליארד תאים הוא בנפח של 1 סמ"ק וזהו פחות או יותר סף הגילוי הקילני של גידולים. המעבר ממליון תאים ל10 מיליארד יכול להמשך מספר שנים. כאשר הגידול מכיל טריליון תאים שהיינו כאלף מיליארד הוא שוקל כבר 1 ק"ג בערך ובמקרים רבים זהו הסף שאינו מאפשר המשך החיים לחולה. המעבר מ 1 סמ"ק לליטר או ק"ג אחד מהיר הרבה יותר ויכול להשמך חודשים מעטים או פחות משנה. סרטן הערמונית כאמור איטי יותר ולכן קצב התקדמות המחלה נמדד בשנים ולעתים אף שנים רבות. עם זאת, בשל הקושי לצלם ולמדוד בדייקנות אל נפח הגידול במחלה זו קצב הגדילה האמיתי אינו ידוע.

20/06/2011 | 09:33 | מאת: נועם

שלום אני נער בגיל ההיתבגרות בן 15 מדדתי את הפין של בזיקפה וראיתי בסרגל אחרי הצמדת הפין לסרגל 14 ס''מ זה תקין ? ועד איזה גיל גודל איבר המין של הגבר מיתעבה ומיתארך? יש ליעוד זמן עד להשלמת ההיתבגרות נכון? האים עד סוף ההיתבגרות היה לי גדול? ואים שפשר לישאול יש לי עוד שאלה האים הנוזל הלבן שיוצא לי באוננות זה הזרע ואיתו אפשר להביא ילדים? תודה נועם

20/06/2011 | 12:14 | מאת: ירון

השאלה לא קשורה לפורום הזה אלא לפורום אורולוגיה. חוץ מזה תוכל למצוא את התשובות לשאלות שלך באינטרנט.. חפש בגוגל :)

20/06/2011 | 09:12 | מאת: עידו

שלום ד"ר ליבוביץ' האם זה נכון שיותר קשה לזהות גוש של גליסון 9 מאשר גוש של גליסון 6 בבדיקות כמו אולטראסאונד ו MRI ?

20/06/2011 | 14:22 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

בדרך כלל - להיפך

לקריאה נוספת והעמקה
20/06/2011 | 08:31 | מאת: רוי

היי שלום דוקטור בעוד יומיים יש לי תור לאורולוג אני בן 16 וגילחתי את שק האשכים שלי ואני בפדיחה גדולה שהרופא האורולוג יבחין שהשק חלק ומגולח מה אני יעשה האים הדוקטור ירגיש שגילחתי את השערות מהשק? רק שלא ישאל אותי על זה אני מקווה האים ניתקלת במטופלים שלך שגילחו ?

20/06/2011 | 12:13 | מאת: ירון

השאלה לא קשורה לפורום הזה אלא לפורום אורולוגיה. אז מה אם הוא ישים לב ?!?! אתה בטוח לא הראשון...

20/06/2011 | 14:21 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אם גיחלת גילחת. סביר להניח שישמו לב וסביר להניח שהוא לא ישאל אותך על כך כי זה לא נוגע במישרין לבעיה אורולוגית אותה הוא צריך לפתור.

19/06/2011 | 22:30 | מאת: ירון

שלום דן, האם לאחר הניתוח מומלץ לא ללכת הרבה אלא רק לשכב ולנוח כיוון שכל תנועה יכולה לפגוע בשלפוחית השתן - לעכב ולהחמיר את תהליך ההחלמה והחזרה של תפקוד השתן??? האם יש דברים נוספים שצריך לשים לב אליהם על מנת לדאוג שהשלפוחית תחלים במהרה?? תודה!!

20/06/2011 | 08:15 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

איזה ניתוח?

20/06/2011 | 09:10 | מאת: ירון

השאלה היא לגבי השבועיים שאחרי הניתוח (בנוכחות הקטטר), וגם לאחרי. האם הליכה או כל פעילות גופנית אחרת עלולה להזיק להחלמת שלפוחית השתן?

ד"ר ליבוביץ', 1. מבקש את המלצתך, ע"פ נסיונך לגבי טיפול לאחר כריתה רדיקלית ושוליים חיוביים בתשובה פתולוגית. גליסון 9, PSA לפני ניתוח נמוך מ 10. מהי המלצתך: א. קרינה בלבד. ב. הורמונים בלבד. ג. קרינה+הורמונים. 2. במה שונה הטיפול בגליסון 9 במקרה הנ"ל מאשר בגליסון 6? 3. מקווה שתוכל לענות, מהי המלצתך לגבי ב"יח לביצוע הקרנות (בלינסון או שיבא)? עד כמה יש הבדל ביניהם.. מה השיקולים בבחירה. 4. בטיפול קרינתי והורמונים - האם אותו אונקולוג יטפל גם בקרינה וגם בהורמונים, או שמדובר בשני רופאים שונים? מודה לך מאוד, עידו

19/06/2011 | 13:26 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אני עונה לך בין השורות שלך: . מבקש את המלצתך, ע"פ נסיונך לגבי טיפול לאחר כריתה רדיקלית ושוליים חיוביים בתשובה פתולוגית. גליסון 9, PSA לפני ניתוח נמוך מ 10. מהי המלצתך: א. קרינה בלבד. ב. הורמונים בלבד. ג. קרינה+הורמונים. - חשוב לדעת אם היו בלוטות לימפה נגועות או לא. אם התשובה חיובית יש חשיבות רבה לתוספת של הורמנים. אם לא העניין שנוי במחלוקת ויש המעדיפים לכיוון זה ואחרים לכיוון השני. 2. במה שונה הטיפול בגליסון 9 במקרה הנ"ל מאשר בגליסון 6? - קודם כל הפרוגנוזה שונה מאוד בין שני המצבים. שנית, אם יש אדם שנותח ויש לו מוקד מיקרוסקופי של שוליים חיוביים עם גליסון 6 ניתן גם לעקוב אחר ה PSA שלו ולא לתת קרינה מיידית. בניגוד לכך בגליסון 9 או אם השוליים חיוביים בנפח גדול יחסית יש מקום לקרינה 3. מקווה שתוכל לענות, מהי המלצתך לגבי ב"יח לביצוע הקרנות (בלינסון או שיבא)? עד כמה יש הבדל ביניהם.. מה השיקולים בבחירה. - אני לא יכול לענות על כך 4. בטיפול קרינתי והורמונים - האם אותו אונקולוג יטפל גם בקרינה וגם בהורמונים, או שמדובר בשני רופאים שונים? -כן האונקולוג יעשה את שני הדברים

19/06/2011 | 10:50 | מאת: אייל

שלום דן, עברתי כריתה רדיקלית של הערמונית, ואני צפוי להיות עם טיטולים לאחר הוצאת קטטר. רציתי לשאול: 1. איזה טיטולים אני צריך לקנות? אין לי מושג בנושא, ולא הצלחתי לקבל תשובה ברורה מהאורולוג. תוכל בבקשה להמליץ לי? האם יש טיטולים שונים לבוקר וללילה? 2. כמה זמן אני צפוי להיות עם הטיטולים? ברור לי שאין זמן מדוייק ואצל כל אחד זה אחרת, אני שואל מבחינת ממוצע.. תודה רבה רבה לך !!!

19/06/2011 | 13:22 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אני חייב להעיר תחילה שהאמירה שלך על היותך צפוי להיות עם חיתולים היא מוגזמת ומקודמת מדי. חלק גדול מהחולים יחוו אי שליטה מסויימת וזמנית בשתן אבל לא כולם זקוקים לחיתולים ובחלק מן המקרים המנותחים יבשים לגמרי ושולטים על השתן באופן מלא מהרגע הראשון. אין דרך טובה לנבא מי ישלוט ומי ידלוף ולכן נכון להיערך מראש. יש בשוק מגוון די גדול של מוצרי ספיגה למבוגרים וקיימים הבדלים ברורים בין מוצרים המיועדים לגברים לעומת נשים. כדאי לחפש קצת באינטרנט ולשאול בבתי מרקחת. רצוי לדעתי שתצטייד בפדים לגברים בתחתון ולאחר כמה ימים תוכל לדעת אם אתה באמת נזקק לחיתולים או רק לפדים. בנוסף אני מציע לך להמנע מפעילות חברתית מחייבת כל עוד אתה לא בטוח עד כמה אתה שולט ועד כמה מוצרי הספיגה שרכשת אמינים.

19/06/2011 | 10:47 | מאת: חיים

דן שלום, בחודש האחרון יש לי צריבה בתחילת מתן שתן. הצריבה היא בקצה של הפין. היא מופיעה בתחילת מתן השתן, ואז מפסיקה. ממה הדבר יכול לנבוע, ואילו בדיקות ניתן לעשות? תודה רבה!

19/06/2011 | 13:18 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הסיבות האפשריות מגוונות, אבל בירור העניין חייב לעבור דרך אורולוג שישב איתך ישמע הכל ויבדוק. לא באינטרנט

18/06/2011 | 21:37 | מאת: שי

שבוע טוב דוקטור מה דעתך על טיפולים כאלו באיזור בסיס איבר המין ואולי מעט על האיבר עצמו.כמובן מדובר בשעירות יתר ונמאס מגילוחים. אין לי בכלל חשש באופן כללי כי ידידים שלי עברו טיפולים כאלו והכל כשורה. כמובן כמובן שאני לא מדבר על איזור האשכים.שם אסור לגעת(למרות שידוע לי על לא מעט קוסמטיקאיות שטיפלו באשכים בIPL,שזהו לדעתי פשע פלילי). האם יש לקחת בחשבון לפני הטיפול הזה את הגנטיקה המשפחתית בענין נטייה במשפחה לסרטן הערמונית,או לסרטן מסוג אחר?ומה קורה אם איני יודע אם למישהו אצלינו היה? אם יורשה לי לשאול מבלי להעמיס עלייך,שאלה נוספת:מה הן הבליטות הקטנטנות על איבר המין,בין אם יוצאות משם שיערות ובין אם לא,למה יש חבר'ה שיש להם וכאלה שאין להם? אם מדובר ב"כיסי" שורשי שיער,האם טיפול IPL שם יכול לעזור להעלים את התופעה?(במידה וזה כמובן קשור לשיער). במידה וזה אינו קשור לשיער,אשמח לחוות דעתך. מעריך מאוד את הזמן שאתה מקדיש כאן באתר לתשובות על שאלות כה מתוסבכות

19/06/2011 | 09:00 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הסרת שיער בלייזר או בדרכים אחרות היא באמת עניין לקוסמטיקאים לא לאורולוגים. אני חושש שאין לי כל ידע בנושא זה.

19/06/2011 | 09:23 | מאת: שי

17/06/2011 | 17:15 | מאת: אליאור

היי אני בן 15 ואני מרגיש גושים עגלגלים שמחוברים ליותרת האשך בצד שמאל ממש אחד אחרי השני זה ציסטות נכון? לפי מה שקראתי באינטרנט מדובר בציסטות וקראתי שזה שום דבר ולא גורם לשום בעיה לא בפוריות לא בזרע ולא בריאותית אבל אני בהחלט מרגיש בראש יותרת האשך ציסטה יחסית גדולה ניתן למשש את כולן אבל היא ממש מורגשת קבעתי תור לאורולוג ב 26.11 האים להיתייעץ איתו עים להסיר את הציסטות בניתוח או שהאורולוג לא יסכים ? דוקטור אני קצת לחוץ וחושש מהבדיקה כי הרופא צריך ליראות את האיבר מין שלי ויראה שיש לי שיערות שם אבל אין מה לעשות אני מעדיף ללכת ככה הכי טוב דוקטור תענה לי בבקשה על השאלה ואשמח שתישאר עימי בקשר עד אחרי הבדיקה כדי לדבר איתי אני קצת היפוכונדר ולחוץ תודה אליאור האים כדי לשכנע את האורולוג להסיר לי את הציסטות ספרמטוצלה? אחד מהשנים אני חושב בכול אופן שבת שלום תודה

18/06/2011 | 07:07 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אני מבין את הלחץ ולצערי אתה כבר יודע את התשובה עוד לפני ששאלת. אתה חייב להיבדק. אתה אולי מגיע למסקנה שאלה ציסטות אבל מאחר ואתה לא עושה UPLOAD לאשכים שלך לרשת לי אין דרך לבדוק אותך דרך המחשב. סביר להניח שאתה ככל נער בגילך מתעסק יותר בחלק זה של הגוף ובין היתר מגלה בו חלקים שלא היית מודע אליהם קודם. יתכן שמה שאתה מרגיש תקין ויתכן שלא, אך לא בידיך לקבוע זאת רק על סמך האינטרנט ועדיין הדברים נסגרים במפגש בין רופא למטופל. ברור שאתה מרגיש רתיעה ואולי בושה שרופא יבדוק אותך אבל תקבל את זה שהאורולוג בודק אברי מין של כל הגילים על בסיס יומיומי, הוא איש מקצוע והוא מחוייב גם להתייחסות נאותה ומקצועית וגם לרגישות לבושה שלך. אך אין לך ברירה אתה הולך להיבדק. לא הבנתי את תאריך התור שנקבע לך האם 26 בנובמבר 2011? אם אני לא מתבלבל אנחנו עדיין ב 18 ביוני ואני לא מכיר אף אורולוג בארץ שהתור לבדיקה אצלו הוא של 5 חודשים ואם בכל זאת כן - אני בטוח שתמצא אורולוג שיקבל אותך בחודש הבא.

17/06/2011 | 10:53 | מאת: יורם

היי דן, האם וריקוצלה באשך זה דבר שכיח? האם זה משהו שניתן לחיות איתו ללא ניתוח? מה הסיכוי (אם קיים מספר, ממחקרים) שהוא יכול לגרום לבעיות להביא ילדים? תודה רבה!

18/06/2011 | 07:01 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

ווריקוצל קיים ב 1/6 מהגברים הצעירים ולרוב הוא חסר משמעות. כ 2% מגברים אלה עוברים ניתוח מסיבות שונות לתיקון ווריקוצל בין היתר עקב בעיית פיריון

17/06/2011 | 10:26 | מאת: יוס

שלום ד"ר ליבוביץ. לפני מספר ימים הבחנתי כי על אשך שמאל יש לי בליטה קטנה , כמו גודל של פצעון של עקיצת יתוש . האם עלי לחשוש ? מה עלי לעשות ? לפני מספר חודשים היו לי כאבים חדים במפשעה , נשלחתי לבדיקת אולטרה סאונד שאיבחנה כי יש לי רק וריקוצלה. לתשובתך אודה , תודה .

18/06/2011 | 06:59 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

צריך להבחין בין בליטה בעור שק האשכים ללא קשר לאשך - לרוב לא ממצא מסוכן לבליטה של האשך עצמו בתוך השק וללא מעורבות של השק - עלול להיות גם דבר מסוכן. אורולוג יוכל להבחן בקלות בין שניהם. כבר נבדקת? ווריקוצל היא תופעה של גודש בוורידים המנקזים אשך וקיימת בכשישית מהגברים הצעירים. לרוב לא ממצא בעייתי המחייב טיפול

18/06/2011 | 16:29 | מאת: יוס

לא ד"ר , לא ביקרתי אצל אורולוג , רופא המשפחה שלח אותי לאולטרה-סאונד לפני חצי שנה בערך לאחר שהיו לי כאבים חדים במפשעה ובאשך .

16/06/2011 | 15:52 | מאת: אורי

היי דן, תוכל בבקשה לשתף כיצד אתה מצליח להספיק כל כך הרבה, ולא להתעייף? השאלה נובעת מסקרנות אישית שלי... תודה

18/06/2011 | 06:57 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אני גם עייף וגם מרגיש שלא מספיק כ"כ הרבה...

15/06/2011 | 19:38 | מאת: רונן

מה אומר PSA שתמיד היה ערך של 0.4 -0.5 ועכשיו קפץ לערך של 1.9 למרות שעדין נמצא בנומרה האם יש חשיבות לקפיצה .? אני סובל מדלקת כרונית שנים בערמונית ולא נמצא חיידק . האם זה יכול להיות סרטן ערמונית \אשכים? תודה רבה

16/06/2011 | 14:34 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא אומר הרבה. ה PSA עלול להשתנות ממגוון של גורמים ובכלל זה גם סרטן הערמונית אך בוודאי לא רק סרטן. לא כדאי להניח הנחות או לפרשן רק על סמך נמון יחיד. כדאי להיבדק אצל אורולוג. עוד עניין - אין טעם או הגיון בשאלה המתחילה במילים "יכול להיות" כי כמעט הכל "יכול להיות" ולכן כמעט תמיד התשובה לכל השאלות האלה היא כן - יכול להיות

15/06/2011 | 18:00 | מאת: אלון

שלום ד"ר ליבוביץ, תוכל בבקשה לתאר (בנקודות) את הידוע לך מנסיונך לגבי סוג זה של סרטן שמקורו בערמונית - signet cell? בעיקר במה הוא שונה מסרטן "רגיל" השכיח יותר.. בנוסף, אם יש מידע שלא ניתן לכתוב כאן בהודעה, אז אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות רלוונטיים. המידע שהצלחתי למצוא באינטרנט הוא מאוד מינימלי. תודה רבה!

16/06/2011 | 14:31 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אין מידע רב בנושא וכבר התייחסתי לכך בתשובה לבני מתאריך 1/6/2011 קרא למטה

14/06/2011 | 23:48 | מאת: אלון

שלום ד"ר ליבוביץ' ראשית, לא יכולתי שלא לשים לב לתדירות ולזמנים שבהם אתה מקדיש לפורום, אז אני רוצה לומר תודה בשמי ובשם שאר האנשים שמקבלים כאן תשובות מפורטות ממך. רציתי לשאול כמה שאלות שקשורות לטיפול אחרי ניתוח רדיקלי של כריתת ערמונית: 1. איזה בדיקות נהוג לעשות לאחר הניתוח? (צילום חזה, MRI, וכו'). האם עושים אותם בכל מקרה או רק כאשר התוצאה הפתולוגית מעידה על פריצה מהקופסית? 2. האם מנסיונך, כאשר מדובר בגליסון 8 ומעלה, לרוב יש כשלון ביוכמי? 3. במידה והתוצאה הפתולוגית מעידה על שוליים חיוביים, מה נהוג לעשות? האם נהוג להפנות את המטופל לאונקולוג? או שהאורולוג הוא זה שממשיך לטפל מבחינת קרינה, הורמונים? כלומר איך המטופל ממשיך לקבל טיפול..? 4. שאלה בקשר לעלויות: כאשר מגיעים לאורולוג באופן פרטי לטיפול (למשל הרצליה מדיקל סנטר) והאורולוג גם מבצע את הניתוח - האם בביקורים נוספים לאחר הניתוח (במידה ויש צורך) צריך להמשיך לשלם על כל פגישה? או שהתשלום על הניתוח מכסה גם את המשך הטיפול במידה ונדרש..? 5. האם טיפול קרינתי עולה כסף או שממומן ע"י קופת חולים? 6. האם טיפול הורמונלי עולה כסף או ממומן ע"י קופת חולים? 7. האם המטופל מקבל עותק של התשובה הפתולוגית לאחר הניתוח או שהיא נשארת אצל האורולוג? 8. תוך כמה זמן מהניתוח וקבלת התשובה הפתולוגית, בד"כ יש להתחיל טיפול? תודה רבה רבה מראש !!!

15/06/2011 | 10:05 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

נא ראה תשובותי בין שורותיך: ראשית, לא יכולתי שלא לשים לב לתדירות ולזמנים שבהם אתה מקדיש לפורום, אז אני רוצה לומר תודה בשמי ובשם שאר האנשים שמקבלים כאן תשובות מפורטות ממך. תודה רבה מאוד. לכבוד הוא לי, ובנוסף תמיד עושה טוב על הלב לקבל מעט פירגון. רציתי לשאול כמה שאלות שקשורות לטיפול אחרי ניתוח רדיקלי של כריתת ערמונית: 1. איזה בדיקות נהוג לעשות לאחר הניתוח? (צילום חזה, MRI, וכו'). האם עושים אותם בכל מקרה או רק כאשר התוצאה הפתולוגית מעידה על פריצה מהקופסית? - הבדיקה האחת המדוייקת והאמינה ביותר ביחס למצב האונקולוגי לאחר הניתוח היא בדיקת ה PSA בדם. כפי שתראה אולי בתשובה לגולש הקודם, אנו מקיים לרמת PSA<0.1, וכל ערך מעל לזה ובפרט כאשר יש מגמה של עליה הדרגתית על-פני זמן מעלה חשד סביר להימצאות סרטן שיורי בגוף. הבדיקה רגישה לעין ערוך יותר מכל בדיקת דימות קיימת ולכן בדיקות צילומיות = דימות אינן נהוגות כלל כרוטינה לאחר הניתוח. עם זאת, במאמר שכתבתי לעיתון CANCER לפני מס' שנים הראיתי לראשונה כי סרטן הערמונית עשוי להתקדם למצב גרורתי לאחר ניתוח גם מבלי שה PSA עולה - אך זהו מיעוט יחסית נדיר ולא הכלל, והוא אופייני דווקא בגידולים בדרגה הגבוהה (גליסון 8 ומעלה). השימוש בצילומים אם כן אינו רוטיני אלא ננקט בהתאם לקליניקה ולשיקול הדעת של הרופא. 2. האם מנסיונך, כאשר מדובר בגליסון 8 ומעלה, לרוב יש כשלון ביוכמי? -קשה לתת תחזית כאשר מסתכלים על פרמטר אחד בלבד. נתונים נוספים שבהם יש להתחשב כוללים גם PSA טרם הניתוח, רמת נדיר של PSA, האם היתה פריצה אל מחוץ לערמונית, האם היתה חדירת הגידול לרקמות אחרות או לקשרי לימפה ועוד. ככלל, גליסון 8 מציב את המחלה בקבוצת הסיכון הגבוה ובה לחלק גדול מן החולים סיכון להישנות ביוכימית ולהתהוות גרורות בהמשך. עדיין ניתן לרפא ולהציל חלק לא מבוטל מן החולים בקבוצה זו. 3. במידה והתוצאה הפתולוגית מעידה על שוליים חיוביים, מה נהוג לעשות? האם נהוג להפנות את המטופל לאונקולוג? או שהאורולוג הוא זה שממשיך לטפל מבחינת קרינה, הורמונים? כלומר איך המטופל ממשיך לקבל טיפול..? - כאשר יש שוליים חיוביים קיים סיכון מוגבר להישנות המחלה. גם כאן הסיכון אינו אחיד והוא תלוי בשני גורמים: דרגת הממאירות והיקף השוליים הנגועים. כך למשך מי שיש לו מוקד מיקרוסקופי של גליסון 6 בשוליים החיובים לא נמצא באותו סיכון כמי שיש לו מספר מוקדים גדולים מ 3 מ"מ של גליסון 9. כיום לגישתי האישית ולדעת קולגות בעולם, יש חשיבות גדולה מאוד לטיפול בקרינה כאשר יש שוליים חיוביים ביותר ממוקד אחד או כאשר גודל המוקד גדול מ 3 מ"מ או כאשר הגליסון גבוה מ 6. במצבים האחרים זו לא טעות להמתין עם הקרינה ולעקוב באופן צמוד אחר ה PSA. הטיפול בקרינה ניתן בידי אונקולוגים. מידת המעורבות של האורולוג/אונקולוג בתהליך ובהחלטות תלוי מאוד בטיב הקשר המקצועי ביניהם. לעיתים קרובות החולה מפיק את המיטב ממומחים מתחומים שונים היודעים לעבוד יחד כצוות אחד. טיפול הורמונלי בנסיבות אלה אינו רוטיני ואינו חובה. 4. שאלה בקשר לעלויות: כאשר מגיעים לאורולוג באופן פרטי לטיפול (למשל הרצליה מדיקל סנטר) והאורולוג גם מבצע את הניתוח - האם בביקורים נוספים לאחר הניתוח (במידה ויש צורך) צריך להמשיך לשלם על כל פגישה? או שהתשלום על הניתוח מכסה גם את המשך הטיפול במידה ונדרש..? - לא אוכל לדבר בשם כל האורולוגים (למרות שאני מזכיר האיגוד). נראה לי סביר לגמרי וראוי שלפחות הביקור הראשון לאחר ניתוח - כל ניתוח יהיה כלול במחיר הניתוח. אם לעומת זאת, המטופל מבקש להישאר במעקב אישי פרטי ארוך טווח לאחר ניתוח אצל המנתח ולאפשר לו להביא בפניו לבטים שונים וכן הלאה - כלומר לקבל ערך מוסף מהמשךהקשר ביניהם - זו בעיני עבודה נוספת הראויה לתגמול נוסף. 5. האם טיפול קרינתי עולה כסף או שממומן ע"י קופת חולים? - אמור להיות מכוסה לחלוטין ע"י קופת החולים 6. האם טיפול הורמונלי עולה כסף או ממומן ע"י קופת חולים? -כנ"ל 7. האם המטופל מקבל עותק של התשובה הפתולוגית לאחר הניתוח או שהיא נשארת אצל האורולוג? -חוק זכויות החולה קובע מפורשות שהרשומה הרפואית עומדת כולה לזכות החולה והוא יכול בכל עת לקבלה (או העתק ממנה). אני אישית מוסר תמיד מסמכים כאלה לחולה. 8. תוך כמה זמן מהניתוח וקבלת התשובה הפתולוגית, בד"כ יש להתחיל טיפול? - בהנחה שמדבריםפ על קרינה - העבודות הגדולות שבחנו את העניין מדברות על 4 חודשים. כך שלמשוך את זה מעבר לכך - זה לעשות דבר עליו אין לי נתונים. מצד שני, חשוב מאוד להביא את המטופל לקרינה כאשר הוא כבר החלים מן הניתוח מבחינת הצלקת, מבחינת התפקוד היומיומי והכוחות, ובעיקר כאשר הוא מטיל שתן היטב ושולט היטב בשתן.

15/06/2011 | 14:45 | מאת: יוני

שלום, תוכל בבקשה להוסיף קישור למאמר הנ"ל.. תודה רבה

ד"ר ליבוביץ' שלום, כמה זמן לאחר ניתוח כריתה רדיקלית נהוג להתחיל במעקב PSA? כלומר, מתי הפעם הראשונה שיש לעשות בדיקת PSA לאחר הניתוח? שאלה נוספת - הבנתי שיש מונח שנקרא נדיר (או משהו דומה) שקשור ל PSA.. תוכל בבקשה להסביר? תודה רבה

15/06/2011 | 09:47 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

למרות שהחלבון PSA מיוצר כמעט בלעדית ברקמת הערמונית, סילוק הערמונית בכריתה רדיקלית אינו מוריד את ה PSA ל 0 מיידית בגמר הניתוח אלא שיש קצב דעיכה שלו הקשור למשך הקיום הביולוגי בגוף של החלבון שכבר יותר לפני הניתוח עד שהוא מפורק. בהתאם לקצב ההתפרקות של ה PSA ולרמתו ההתחלתית טרם הניץוח קובעים מתי הפעם הראשונה לבדוק PSA. לרוב זה כחודש לאחר הניתוח. במצבים נדירים בהם ה PSA ההתחלתי גבוה כדאי להמתין יותר. במידה וממהרים לבדוק PSA מוקדם יותר אנו עלולים לקבל תשובה של ערך גבוה מהצפוי ו"להדליק" בכך שלא לצורך נורות אדומות לגבי המצב האונקולוגי האמיתי של המנותח. נדיר = באנגלית רמת השפל. כלומר אנו רוצים לדעת מהי הרמה הנמוכה ביותר אליה הגיע ה PSA לאחר טיפול בסרטן הערמונית. אידאלית ערך הנדיר הוא אפס. רמה שמתחת ל 0.1 נ"ג/מ"ל מקובלת כ "PSA בלתי מדיד" ונחשבת כתוצאה המבוקשת מבחינת ה PSA לאחר ניתוח