עזרה בענייני צבא

שלום לך, קודם כל, אני חייבת להתייחס לנושא של "טיפול CBT שלא מחייב כדורים". בדרך כלל המטופל בוחר אם הוא רוצה להיעזר בטיפול תרופתי, בטיפול פסיכולוגי או בשניהם. ההמלצה של המטפלים היא בדרך כלל טיפול משולב, מאחר שהוא הכי יעיל. יותר מכך, אנשים שההפרעה אצלם היא בדרגת חומרה גבוהה יתקשו מאוד להתקדם בטיפול הפסיכולוגי ללא תוספת של טיפול תרופתי. לטיפול התרופתי לבדו יש יעילות חלקית בדרך כלל, שפוחתת במידה משמעותית עם הפסקת התרופה, במידה שלא נעזרים בטיפול CBT במקביל. לפי כל הנתונים האלה, טוב עשית שהתחלת טיפול תרופתי, וטוב עוד יותר אם תשלב אותו בטיפול CBT במקביל. יש לשים לב שהתרופות מסוג זה בדרך כלל מתחילות להשפיע רק לאחר מספר שבועות, שבהם לוקחים את המינון המלא ("המינון האובססיבי" הוא בדרך כלל שני כדורים ומעלה ליום). לדעתי לא תקבל החזרים מהצבא על טיפול פרטי, אם כי אתה יכול לשאול בקופת החולים בה אתה חבר ולקבל החזרים חלקיים ממנה (במידה שאתה בוחר מטפל שעובד עם קופת החולים שלך). לגבי הגימלים אני לא יודעת, אך לא שמעתי על מקרים שבהם אנשים ביקשו וקיבלו זאת. אינני יודעת גם לגבי השאלה האם פסיכיאטרית יכולה להמליץ להעביר אותך לבסיס אחר, תצטרך לשאול את הצבא ואותה. אולי פסיכיאטר צבאי יכול לעשות זאת. אולם, ההמלצה האישית שלי היא להתמודד ולאכול בבסיס, מאחר שזו הדרך היחידה להתגבר על הסימפטום הזה. כלומר, אם תימנע לגמרי ותעבור לבסיס אחר, עדיין יהיה לך קשה לאכול במקומות שבהם אינך רואה את הכנת האוכל, דבר שיגביל אותך מאוד בתחומי חיים שונים. מאידך, אם תחליט שאתה מתמודד עם החרדה ואוכל (בהתאם לעקרונות ה- CBT), החרדה תפחת בסופו של דבר, ואתה תתרגל לאכול בבסיס ללא חרדה, ואף תוכל לאכול במקומות אחרים שבהם לא תראה את הכנת האוכל. בהצלחה!